שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 170491

לכבוד הרב
למודי תורה בכל המקצועות בימים של החגים של הנוצרים?

תשובה

כתב הגאון הגאון הצדיק מאונגוואר ז"ל בשו"ת משנה הלכות [חלק ז סימן קי"ז] "מנהג זה נשתרבב מפני הסכנה שהיו אומות העולם בליל יום אידם רודפים אחרי בני ישראל והיו עושים פוגרומים בשם אותו האיש כידוע. ועוד שהיו גוזרים עליהם שלא ידליקו נרות ביום אידם. ולכן הנהיגו שלא ללמוד באותה הלילה מפני הסכנה. וראיה לדברינו נראה מגמרא גיטין י"ז אדהכי אתי ההוא גברא שקלה לשרגא מקמייהו אמר רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו. ופירש"י שקלה לשרגא שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית ע"ז שלהן. ועיין תוס' שם מבואר מיהו דהיה לפרסיים יום איד שלא הניחו להם להדליק נרות בבתיהם וא"כ אפשר בזה נמי דהיה יום איד שלהם שגזרו שלא להדליק נרות בבתי ישראל ולכן הנהיגו שלא ללמוד בלילה ההוא, והגם דבטלה גזרתם מ"מ המנהג לא נתבטל. ומה"ט נמי נראה דהרבה מאחינו בנ"י שלא הנהיגו כן ולמשל אחינו בני ספרד וגם בליטא היו מקומות שלא חששו לה כן נראה לפי עניות דעתי עכ"פ דהטעם היה שחששו בלילה ההוא מן העכו"ם ולכן הנהיגו לילך לישן וכנ"ל".

ודברי שפתיו אמת מיללו כי כן ראינו שכתבו גאוני עולם שתיקנו לבני התורה בארצות אירופה שלא לצאת בלילה זו מביתם, כי הגויים היו משתכרים ומתנפלים על כל יהודי שהיו רואים בחוצות, ומכים אותו, ורבים מהם נהרגו בלילה זו כנודע. גם היה בשנת 314 לספירתם מנהיג הכנסיה ברומא אנטישמי אשר בלילה זו ערך טבח ביהודים, ושפך דם רבים מאחינו. ועיין בטעמי המנהגים בשם ליקוטי פרדס שבזמנו גזרו גדולי הדור על הרבנים והתלמידים להשאר בביתם ולא לצאת החוצה.
ועיין עוד בשו"ת דברי יציב אורח חיים סימן ר"מ, ובשו"ת יביע אומר חלק ז, יורה דעה סימן כ.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה