שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 171524

לעטרת ראשינו יחי שמו לעד באריכות ימים טובים ונעימים, עובד בח"ק ורציתי ממע"כ ראשי פרקים בענין הנפטר עד הקבורה. ויהי רצון שיבולע המות לנצח, ולא נצטרך עוד לכל זה.

תשובה

שאלה קשה שאלתני, וצריך אנשים ברי סמכא לכך, אך בראותי גודל ההזנחה והאדישות בנושא זה של מת מצוה, נערתי חצני וישבתי לכתוב לכבודו בענין.
תחילה עלינו לדעת כי הנפטר זקוק להרבה רחמי שמים, ואפילו היה גדול בתורה, שכן מצינו אצל גדולי עולם שכתבו בצוואותיהם דברים מבהילים שיעשו בשבילם לכפר העוונות, כי אין איש בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

ואשתדל לבאר לך הענין כמיסת הפנאי, מקורו בפסוק [דניאל ד, י"ג] "לִבְבֵהּ֙ מִן־אֲנָשָׁ֣א יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי".
ועיין בתיקוני הזוהר תיקון ע, דקל"ג ע"א שכתב שהם שבעה כוכבי לכת שהוא נמצא תחתיהם וצריך לעלות מעליהם ולהפרד מהגשמיות.
ובזוהר הקדוש חיי שרה ק"ל, ב. ובויחי ובלק ר"ו, א. וכן הוא באור החמה בשם הרמ"ק ז"ל שם. וקיצור דבריו שיש שבעה שלבים בדין העובר על הנפטר, והם שבעה בתי דינין.
א, בהיותו בעולם הזה ברגע שפושט הגוף מעל הנשמה לא עלינו, ב, אחר הפטירה בעולם הנפשות. ג, בגן עדן תחתון עד שמתלבשת ברוח. ד, בהגיעה אל עמוד בתוך הגן, ושם יש דין של ענן, עשן, אש, ונוגה. ה, בהגיעו אל היכל לבנת הספיר. ו, בהיכל עצם השמים. ז, בהגיעו אל היכל נוגה ושם מתלבשת במעיל וצניף כנזכר בפרשת פקודי. וסיים הרמ"ק ז"ל כי יש שקופץ כל אלה בשעה קלה, ויש מתעכב כמה אלפי שנים.

ובביאור ענין זה עוד אעתיק לך דברי רבנו אברהם אזולאי ז"ל בספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר א
"בזוהר פרשת נשא, שבעה מיני דינים עוברים על האדם, ואלו הן.
א, הראשון, הוא דין הקשה בעת פרידת הנפש מן הגוף שהוא דין ראשון בשיתוף הגוף והנפש, והוא לסיבת העוונות שהוא חוטא בהם בגוף ונפש יחד בחיים, כך בעוד כל חלקיו יחד מקבל עונשו, וזה העונש קשה מאד, וקצר שנעשה במעט זמן כדי עונג העבירה שעה קלה, וניקוי זה אל החלקים כולם יחד, ואם לא שעה זו אין לו שעה אחרת.
ב, השני. הוא מעת שמוציאין אותו מביתו עד שמוליכין אותו לקברו, מכריזין על מעשיו, כמה כרוזין יוצאין עליו לפי רוב מעשיו, ומביישין אותו על מעשיו, ומענישין אותו ומכריזין על כל עבירה ועבירה עונש פלוני על עבירה פלונית, וכל עבירה ועבירה גובה שם חלקו, וזה חלק עונשו כנגד מה שחטא בעולם הזה ממש.
ג, השלישי. בכניסתו לקברו ממש שם פתח הכניסה מעולם זה אל עולם אחר, לכך שם בא בעל חוב וגבה חובו, ובמקום אחר נראה מהזוהר ששם מענישים אותו על בנים זרים הנולדים מטיפי זרע לבטלה והקריין.
ד, הרביעי. דין הקבר, והיינו חיבוט הקבר, ששם מרכיבין הנפש בגוף כמו בזמן היותו בגוף בעוה"ז, ושם נידון על כל המעשה שעשו בשיתוף, ושניהם יחד נפרעים בשיתוף.
ה, החמישי. דין הגוף הנרקב בקבר בגוש רימה ותולעה, והנפש מתאבלת, וקושי רימה בבשר המת כמחט בבשר החי, וזה לכל אחד ואחד בפני עצמו.
ו, הששי. דין גיהנם לנפש לבדה, שכבר נח הגוף, והנפש לעצמה נטהרת ומתלבנת בגיהנם.
ז, השביעי. גלות אחר שיצא מגיהנם, ולא ניתן לה מנוחה בגן עדן ונעה ונדה עד עת קצבת הדבר לפי עונשה, עד ירצה עוונה".
והשם הטוב יכפר. ובלי נדר בזמן אחר אעתיק לך כמה מגדולי ישראל שציוו אין יתנהגו עמם אחר הפטירה, וכן סדר הקריאה בהלוויה, ולא כפי שההמון היום חושב שיש זכות להתברך מהנפטר, אלא הוא מבקש מאתנו עזרה וליווי ובזה עושים חסד גדול עמו.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה