שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 171561

לכבוד הרב מורנו שליט"א, בהמשך לשאלתינו, מה נכון לומר עד שעת הלוויה, וכן בהלוויה עצמה, וכוונתי גם לציבור המלווים.

תשובה

רבים מגדולי ישראל כתבו צוואות ליורשיהם כיצד להתנהג עמם לאחר פטירתם. כמו הגאון רבנו שלמה קלוגר. הרב יסוד ושורש העבודה. הגאון השדי חמד. ועוד גדולים.
אחרי הפטירה יציבו משמרות שנים שנים לומר פרקי תהלים ליד המיטה לשמירה. גם בלילה נהגו לקרוא כיוון שהוא לשמירה.
הגאון האדיר רבנו שלמה קלוגר ז"ל כתב בצוואתו, שיטמנוהו ליד אנשים פשוטים ביותר, ולא יפסיקו אמירת הקדיש כל השנה אפילו לשבוע אחד, כי אינו מחזיק עצמו כצדיק, ומיד אחרי פטירתו ישבו כל תלמידיו סביבו צמודים כתף אל כתף ורוח לא יעבור ביניהם, והוא יהיה מונח על הארץ ממש בלי הפסק כלל, מבלי בגדיו רק כיסוי עליו, ויקראו משניות ותהלים בשבילו עד הלוויה, וביקש שאשתו לא תכנס לאותו חדר כלל, ויעשו לו עשרה תלמידי חכמים התרה על כל הענינים, ויקראו דברי תורה מאחד מספריו, ויניחו מעט עפר מארץ ישראל על ברית קודש, על לבו, על הראש מקום הנחת תפילין ועל עיניו, ולא יספידו עליו דברי שבח כלל אלא דברי מוסר על תועלת חיי האדם, וכתב עוד דברים מבהילים.
לא יכתבו על מצבתו תארים רק הרב שלמה, ולא מורה צדק כי מי יודע אם הוריתי צדק. וביקש כי יעשו בו סקילה.

כמו כן הגאון החסיד רבנו אלכסנדר זיסקינד ז"ל מחבר ספר יסוד ושורש העבודה כתב בצוואתו כי יעשו לו ארבע מיתות בית דין לאחר פטירתו, כדי לכפר על עוונותיו, והתיאור שם מבהיל מאוד, סקילה שריפה הרג וחנק. ועוד ענינים נוראים כי חשש מהדין למעלה. גם כתב ציוויים מבהילים לבניו שינהגו בהם כל ימיהם.

גם עטרת ראשינו הגאון השדי חמד רבי חיים חזקיהו מדיני ז"ל כתב צוואה נוראה שאל יתארוהו בשום תואר, ולא יכתבו במציבה תארים וגם לא יפרסמו בעיתונים שבחים, אלא יכתבו ביום... נפטר... חיים חזקיהו מדיני המכונה חח"מ, ציוה להודיע בקשתו שכל ידידיו יכבדוהו במותו ללמוד ביום שמועתו איזה פרק מתורתו בספרו שדי חמד.....

ומה ששאלת ממני מה יאמרו בהלוויה, תחילת כל דבר יאמר איש יהודי כי הנה הוא מקיים מצות עשה מהתורה שהיא "והלכת בדרכיו" והרי אני מלווה את הנפטר, ובכל ארבע אמות שאלך אחריו הריני מכווין לשם מצוה, והיא תגן בעדו שתנוח נפשו במשכנות מבטחים ושאננים, ולא יפריעו לו המקטרגים ולא המזיקים, ויהיו מלאכי החן מלוים אותו ושומרים אותו.

מנהג ירושלים וכל המקומות בהם דרו היהודים, שהחזן הולך לפני המטה לכיוון בית העלמין ואומר ויהי נעם וכו' ופרק יושב בסתר עליון, והקהל עונה אחריו בצל שדי יתלונן, וכן הלאה פסוק פסוק, החזן אומר חצי הראשון והקהל משיב בחצי השני. ואחריו אנא בכח כולו, וחוזר חלילה, ואם הנפטר היה תלמיד חכם ידוע, אומר פסוקים בשנת מות המלך עוזיהו... עד מלא כל הארץ כבודו. ולאשה אומר אשת חיל כל הפרק. וכן ראוי לנהוג, ויהי רצון שיבולע המות לנצח במהרה בימינו ונזכה לראות בתחית המתים יקיצו וירננו שוכני עפר.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה