שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
שאלה - 172707
לכבוד מורנו שליט"א, שמעתי מכבודו כי בראש חודש יש מקום לאכול פת בסעודה?
תשובה
מצוה לאכול סעודה בראש חודש, ויש מהפוסקים שכתבו שיש לאכול בו לחם ומאכלים ערבים, וצריך ברכת המזון.
בתלמוד ירושלמי [מסכת מגילה פרק א, הלכה ד] "קריאת מגילה ותרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין סעודת ראש חדש וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין". וכתב הטור [אורח חיים סימן תי"ט] "ומצוה להרבות בסעודת ראש חודש דגרסינן במגילה [ה, א] באלו אמרו מקדימין וכו' אבל בסעודת פורים וסעודת ר"ח אלמא דמצוה הוא דחשיב ליה בהדי סעודת פורים ואיתקש נמי למועד דכתיב (במדבר י) וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וכתיב (שמואל א כ) גבי דוד כי זבח משפחה לנו ור"ח הי' דכתיב ויהי ממחרת החדש ואיתא נמי בפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה חוץ ממה שמוציא בשבתות וי"ט ור"ח וחוש"מ ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו".
וכתב מרן ז"ל בבית יוסף [סימן תי"ט] על דברי הירושלמי "ומדקתני סעודת ראש חדש בהדי סעודת פורים משמע לרבינו שמצוה היא ומיהו לפי מה שפירש הר"ן (ג ע"א ד"ה איזו עיר) אין ראיה לכאן שהוא כתב סעודת ראש חדש פי' שהיו עושין כשהיו נכנסין לעבר את החודש והראיה שהביא מדאיתקש למועד סמך בעלמא היא וגם מה שהביא מדכתיב כי זבח משפחה לנו יש לדחות דאיכא למימר דלאו משום ראש חדש היה אלא שהיה דרכם להאסף המשפחה לשמחת מריעות וקרה מקרה שנאספו ביום ההוא ועוד דאפשר שלא עשו המשפחה זבח כלל אלא דוד היה אומר ליהונתן שיאמר כן לשאול ומיהו אפשר דאפילו הכי מצי לאתויי קצת ראיה מדאמר דוד ליהונתן שיאמר כן לשאול ביום החדש אלמא מנהגם היה לעשות זבח משפחה ביום ראש חדש. והרוקח [סימן רכ"ח] כתב מצוה לאכול בראש חדש כמו במועד והביא כמה ראיות".
"ואיתא בפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד ראש השנה וכו' ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן. כן כתב הרוקח סי' ש"ז וסי' רכ"ח ונראה דעל שכר המלמד קאמר וכדתניא בריש פרק ב' דיום טוב [ביצה ט"ז, א] כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה וכו' חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה והא דבגמרא לא קתני הוצאות ראש חדש כדקתני בפסיקתא איכא למימר דבכלל יום טוב הוא".
אולם הגאון הב"ח ז"ל שם כתב "ובית יוסף כתב דיש לדחות הראיות ואין דעתי הענייה מקבלת דיחויו דמ"ש דהירושלמי מיירי בסעודה שעושין כשמעברין את השנה וכמ"ש הר"ן איכא להקשות מנא ליה להר"ן לפרש כן אדרבה מדאשכחן דאיתקש ראש חדש למועד וכתיב (ש"א כ כז) ויהי ממחרת החודש ואיתא נמי בפסיקתא כל מזונותיו וכו' אלמא דבכל סעודה שעושין בראש חדש קאמר דמאחרין וכו' ומה שדחה היקשא דראש חדש דאיתקש למועד דסמך בעלמא הוא הלא בסימן ת"כ מביא רבינו דברי הרי"ץ גיאת משם זקנים הראשונים דראש חדש ימי שמחה נינהו מדכתיב וביום שמחתכם וגו' ואומרים הלל זה היום עשה יי' נגילה וגו' והראיה מדכתיב כי זבח משפחה לנו כתב בית יוסף בעצמו דדחייתו לאו דחייה היא וכו' והכי נקטינן להרבות בסעודת ראש חדש וכשחל נמי ראש חדש בשבת חייב להרבות בסעודה באחד בשבת בשביל סעודת ראש חדש שהיה חייב בשבת אלא שלא נהגו כן".
ומרן בשלחן ערוך [תי"ט, א] כתב "מצווה להרבות בסעודת ראש חודש". וכתב הרב עולת שבת שם "ומשמע בירושלמי [מגילה פ"א ה"ד] שהוא מצוה כמו סעודת פורים. וכן כתבו הטור והרוקח [סי' רכח], ועיין ב"ח". וכן כתבו הרב מגן אברהם, הטורי זהב, והפרי מגדים ועוד.
וכתב הרב שיירי כנסת הגדולה [בהגהות בית יוסף שם] "ומהמדקדקים ראיתי, שכשחל ר"ח בחול, עושין מאכל אחד יותר לכבוד ר"ח, וכשחל בשבת עושין מאכל אחת יתירה ממה שעושין לכבוד שבת".
והגאון היעב"ץ ז"ל כתב במור וקציעה שם "נשמעינה מתלתא קראי, כתוב בתורה [במדבר י, י] וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם. ושנוי בנביא ישעיה [א, יד] חדשיכם ומועדיכם, הרי הוקשו. ומשולש בהושע [ב, יג] והשבתי כל משושה חגה חדשה".
ובספר החזיונות למוהרח"ו ז"ל [חלק ב, אות כ"ח] כתב "ראש חודש טבת היינו בהסגר בכפר עין זיתון והשלמנו מסכת חגיגה. וחשבנו לעשות סעודה לשתי סיבות, האחד משום סיום מסכתא, ועוד משום ראש חודש וחנוכה". ומור אבי ז"ל היה מוסיף אכילת פרי בראש חודש, ובליל ראש חודש היה בא לביתו וקורא עמנו סדר תפלה לראש חודש שכתב רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו לשון חכמים. ושר שתי שירים לכבוד ראש חודש, "ראש חודש לישראל", "שער הרחמים", ושמח ומחלק מיני מתיקה לכל בני הבית, ומברך את כולם בברכת "ראש חודש טוב ומבורך".
והרב בן איש חי שנה שניה פרשת ויקרא י] כתב "מצוה להרבות בסעודת ר"ח, ואם חל בחול, עושה בו מאכל יותר ממה שרגיל בחול, ואם חל בשבת, עושה ג"כ מאכל יותר ממה שרגיל בשבת. ואם הוא עני ואין ידו משגת יוסיף לפחות בפירות, שיקנה מין פרי לאכלו בר"ח, וגם יזהר לכבד סעודת ר"ח בשלחן ויהי' מסב בדרך כבוד, ואם חל ר"ח בשבת, איתא בירושלמי שצריך לעשות סעודת ר"ח ביום ראשון, ואף על פי שלא נהגו כן, מ"מ הזהיר בזה תע"ב וכתב רב יעב"ץ ז"ל בסידור, אם חל ר"ח בשבת, נכון להרבות בסעודה רביעית יותר ממנהגו, כדי להשלים בה חובת סעודת ר"ח".
נושאי השאלה
מועדים - ראש חודש - ראש-חודש
שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה
לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
שלוש מאות תשובות אחרונות
תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט
חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א