שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 172860

לכבוד עטרת ראשינו, "יום כפור קטן" האם הספרדים נהגו? ומי תיקן זאת?

תשובה

הגאון הרב פרי חדש ז"ל [או"ח סימן תי"ז]כתב "יש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חדש בשביל מיעוט הירח ומטו משמיה דמהר"ם קורדוירו ז"ל שהיה קורא אותו יום כפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות של כל החדש דומיא דשעיר ר"ח כדאמרי' במוסף זמן כפרה לכל תולדותם והבי' הב"י סי' תכ"ג בשם א"ח כי כינוי תולדותם קאי אל החדשים ר"ל כי עולת ראש חדש היתה באה על תולדות ימי החדש לפיכך קרא ר"ח זמן כפרה".
וכתב השל"ה ז"ל [מסכת פסחים הגה פרק נר מצוה] "ראוי לכל בר דעת לתפוס זה הסדר שאכתוב, ויתנהג כן על כל פנים בכל ערב ראש חודש שהוא יום כפור קטן. ויתענה יום שלם כדין תשעה באב ובכל החומרות, ויפשפש במאד במעשיו וידבק עצמו בשכינה על כל פנים שעה אחת, ויהיה בהסגר עיניו למטה ולבו למעלה, ויזכור ביום המות וימסור עצמו למיתה באהבה בעת שיהיה רצון עת המיתה מן השם יתברך, ויהיה מלובש בטלית ובתפילין, ויעורר את עצמו.
וכתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו כף החיים [סימן ל"ב, ג] "בתוכי ישתומם לבי על כמה גבורי כח, דאינן עושים תענית בערב ראש חודש, דלמה לא ילפי מהני נשי, דכמה נשים צדקניות, אף שהן זקנות וגם משרתות בבתי אחרים, ועם כל זה מתענות בכל ערב ראש חודש, ואיך בחורים כפי כחם אינן מתענים, ויותר יגדל התימה על העושים הפסקה גדולה בימי השובבי"ם, ולא קבילו עלייהו להתענות בכל ערב ראש חודש, דששה לילות וששה ימים יוכלון שאת, ואילו יום אחד בחדש לא יוכלו לסבול, ואיתא בספר החסידים סימן צ"ז, דחכם אחד ציוה לבנו שלא יעברו עליו יותר משלושים יום בלא תענית, ואני מצאתי בספר החסידים שם סימן רכ"ה, דחכם אחד ציוה לבנו דלא יעבור שמונה ימים בלא תענית, כאשר יעויין שם, ואם כן הלואי פעם אחת בחדש דיין להתענות, ביום המשמרה, דקרו ליה יום כפור קטן, ובאליה זוטא כתב, דהתענית הוא במקום שעיר ראש חודש, על מעוט הירח".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה