שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 182644

לכבוד הרב
בקהילה בחול מבקשים חיזוק בענין אמירת תחנון. ולא כל דבר קטן מבטלים אותו.בתודה מראש.בעזרת השם הדברים יתפרסמו ברבים.

תשובה

לכם קהילות ישראל הקדושים די בכל אתר ואתר, שלומכם יסגא לעד אמן.
מתנה רבה ועצומה קיבלנו מאת הבורא שברחמיו המרובים נתן לנו בסיום תפלת חזרת השליח ציבור את אמירת התחנונים ונפילת אפים, והמה נחלקים לשלשה חלקים, האחד הוידוי, השני י"ג מדות. השלישי לדוד אליך.

א, הוידוי.
כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תשובה פרק א, הלכה א] "כל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח".
ומקור אמירת הווידוי בתפלות שחרית ומנחה הוא בזוהר הקדוש [פקודי רס"ב, א], לאחר שדיבר במעלת התפלה והשפע הנפלא היורד באמירת "שים שלום", והשכינה הקדושה מחלקת לכל הנבראים חלקם. מיד באים כוחות הרשע בעולם בראשותו של היצר הרע ומנסים לקטרג על האדם המתפלל ולחטוף ממנו את השפע המגיע אליו, מיד אומרים ישראל את הוידוי, ועל ידי אמירת הוידוי נותנת השכינה לסטרא אחרא את חלקה כדי שתסתלק מעלינו ולא תקטרג, והוא דוגמת שליחת השעיר לעזאזל המדברה ביום הכיפורים כדי שלא יקטרג על ישראל. ורבנו האר"י ז"ל כתב בשער הכוונות [דמ"ב ע"ב], כי יש לכווין שעל ידי אמירת הווידוי נשא השעיר עליו את כל עוונות הקהל והולך לו ונפרש ממקום הקודש.

ב, י"ג מידות.
כתב רבנו הגדול הלא הוא רבנו בחיי בן רבי אשר ז"ל בספר כד הקמח [כיפורים ב]
"אזכיר בכאן ביאור י"ג מדות שאנו נעזרים בהם בעיתות התפלות וזמני הצרות והם מורשה לקהילת יעקב, ואף על פי שלא ידענו לרצותו שאין הדורות יודעין כח המידות ואינן מרגישין היאך הן אדוקות במדת רחמים מכל מקום מידות רחמיו יליצו בעדנו, כי כן הבטיח הקדוש ברוך הוא למשה בסיני כל זמן שישראל חוטאים יעשו לפני כסדר הזה ואני אמחול להם. ודרשו רז"ל [ראש השנה י"ז, ב] ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר [שמות ל"ד, י] הנה אנכי כורת ברית. והנה הם מפתח גדול לבקש מהם שערי רחמים בכל דור ודור הן ליחידים הן לרבים, ובזמן הזה בהיותנו בגלות ושיעבוד בין האומות, ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאתינו, ולא מזבח להקריב קרבן ולא בית המקדש להתפלל שם, ולא נשאר לנו לפני השם בלתי אם תפילתינו וי"ג מדות אלו".
ובזוהר הקדוש [פקודי רס"ב, א] העמיק מאוד בסוד אמירתם ובסגולתם, ובא רבנו האר"י ז"ל ובספרו שער הכוונות [דמ"ב ע"ג] וכתב דברים נוראים המתרחשים בעולמות העליונים כשאנחנו אומרים אותם, ואיזה אורות עליונים ונשגבים מתגלים ויורדים באותה שעה, ודי אם נזכיר מה שרמז בתיבת "ויעבור" שהוא אותיות "עב ריו". ומשמעותו כי ע"ב הוא גימטריא "חסד", ואותיות "ריו" גימטריא "גבורה", וכשאומר תיבה זו קושר הגבורה בחסד, וממתק אותה והופך מידת הדין למידת הרחמים, ומי שאינו אומר אותה כמה חסדים מפסיד, ועולמו חלילה נשאר תחת שלטון הדין רחמנא ליצלן. ואחר כך מזכיר י"ג מדות ובהם סודות נעלמים ונסתרים ומאירים בשפע גדול ונפלא. מי יכול לספר ומי ישב ויתאר. ראה נא מעט מזעיר בספר תרחם ציון על הסליחות.

ג, מזמור לדוד אליך.
השלישי המשלים את מלאכת הקודש, הוא אמירת המזמור [תהלים כ"ה] לדוד אליך השם נפשי אשא. ובזוהר הקדוש [במדבר ק"ך, ב] כתב שלאחר שהתפלל תפילת ח"י ואמר וידוי וי"ג מדות, עליו לכווין שהוא מחזיר את נשמתו ללקונו, ואשרי מי שיודע לרצות ולפייס את בוראו באמירתו, והעיקר שיאמרנו בכוונת הלב, וכתב עוד [זוהר ויקהל ר, ב] כי מי שמוסר נפשו באהבת הבורא במזמור זה, הקדוש ברוך הוא בעצמו נותן לו שלום, וכל ימי חייו העליונים נותנים לו שלום, ובשעת פטירתו נשמתו בוקעת כל הרקיעים ואין מלאך יכול לעמוד בפניה, והקדוש ברוך הוא קורא לו אליו ואומר לו יבא שלום, והשכינה מכריזה עליו ינוחו על משכבותם, ופותחים לנשמתו אוצרות של י"ג הרים המזילים שמן אפרסמון טהור ומתעדנת בעידון טהור.
וחכמי הקבלה כתבו שיחשוב בלבו לומר להשם יתברך "הנה נפשי בידך עשה בי מה שתרצה". והחסיד שבכהונה הוא עטרת ראשינו רבנו אליהו הכהן האיתמרי מאיזמיר ז"ל [ חי קודם 300 שנה] כתב במדרש תלפיות [דקנ"ג ע"ד] כל האומרו בכוונה, השם יתברך לא יתן לאחרים חילו, דהיינו שלא ימות בקיצור שנים. והרב אליה רבה ז"ל כתב "שהאומרו אינו רואה פני גהינם". והרב הכלבו [סימן ט"ו] כתב כי יש במזמור זה סדר א - ב, חוץ מאותיות ב-ו-ק. לומר לך שכל האומרו לא תהם תפלתו בוקה ומבולקו, והמקטרגים לא יוכלו לה.

ובספר פרי עץ חיים [שער נפילת אפים פרק ז] כתב בשם רבנו האר"י ז"ל זיע"א [שהלילה ליל פטירתו], כי האומרו בכוונה זוכה. א, נעשה בריה חדשה. ב, נותנים לו עוז ותעצומות ללחום נגד יצר הרע. ג, מקבל תוספת שכל בתורה וסודותיה. ד, מקבל תוספת דביקות בבורא יתברך. ה, זוכה שתפילתו עולה במסילה למעלה. ו, משפיע לשכינה האומרת "תן לי בשביל זה בני". ז, אין חטא בא על ידו, ואם יבוא באקראי יתייסר מעט וינקה. ח, בפטירתו אומרים לו שלום בלי עיכוב, מה ששאר הצדיקים ממתינים שבעה ימים. ועיין להגאון החיד"א ז"ל בספרו דבש לפי [מערכת נ, א], ושלמי ציבור [דק"נ ע"ב], וכף החיים פלאג'י [סימן ט"ז, אות י"ז].

לכן בואו אחי בואו רעי, ונחזק את אמירת התחנונים בעיתם ובזמנם בכל יום, ונאמר אותם בכוונה ובמחשבת הלב. ובזכות זה יחוס עלינו לגאלינו גאולת עולמים במהרה בימינו אמן.

נושאי השאלה

תפילה וברכות - שחרית - תחנון

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א