שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 183120

שלום, הרב מורה שאין לעשות סעודות באזכרה בבתי הכנסיות.שאלתי האם כוונת הרב שסעודות ללא יוצא מן הכלל או שניתן להגיש ברכות לע"נ בצירוף דברי תורה במטבחון מחוץ לבית הכנסת?

תשובה

מחילה במיוחד לכבודו, מבין דבריך החכמים ניכר שאיש ירא אלקים ומדקדק במצוות אתה לכן אבאר לך בס"ד הענין.
דע, שמעיקר ההלכה נפסק בתלמוד [מגילה כ"ח, א] "תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש, אין אוכלין בהן, ואין שותין בהן וכו". וכן פסק הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילה פרק יא הלכה ו] "בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש כגון שחוק והיתול ושיחה בטלה, ואין אוכלין בהן ואין שותין בהן, ואין ניאותין בהן ואין מטיילין בהן, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, וחכמים ותלמידיהם מותרין לאכול ולשתות בהן מדוחק".
וכן נפסק בשלחן ערוך [אורח חיים קנ"א, א]. ומה שראית נוהגים קולא כגון בליל חג השבועות וכדומה, הוא מפני ביטול תורה, שלא ישנו התירו להם לשתות תה וקפה כדי שיישארו ערים, ובתנאי שיושבים ולומדים. ובכל זאת עיני ראו רבים מגדולי ישראל שלא היו מכניסים לפיהם מאומה בבית הכנסת, אלא היו עושים באמצע הפסקה של דקותיים, ללכת לשירותים, ובחוץ היו שותים או אוכלים דבר מה כדי להחזיק מעמד. וכך נהג מור אבי ז"ל, רק כשהיה שיעור של רבים והוא היה נותן השיעור היה שותה חצי כוס תה בלבד וגם זה בדוחק לאחר שהיה צמא ביותר, כדי שיישמע קולו.

ועיין מה שכתב הרב בן איש חי ז"ל [שנה ראשונה ויקרא ג] "אין אוכלין ושותין בהם, ולא מטיילין בהם, ואין מתקשטין בהם, ולא נכנסין בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ויש מחמירין גם בשתיית המים, ונכון להזהר היכא דאפשר. מיהו בני אדם הבאים לבית הכנסת ללמוד זוה"ק איזה שעות קודם מנחה בימות הקיץ שיש חום הרבה ואי אפשר בלא מים, אין להחמיר". ולהלן אות ה כתב "תלמידי חכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בבית הכנסת מדוחק".
וזכור נא מה דאיתא בתלמוד [יבמות צ"ו, ב] "שמע רבי יוחנן איקפד. עול לגביה רבי אמי ורבי אסי, אמרו ליה לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא, בנגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי, עד שקרעו ספר תורה בחמתן? קרעו סלקא דעתך? אלא אימא שנקרע ס"ת בחמתן, והיה שם רבי יוסי בן קיסמא, אמר, תמיה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו עבודת כוכבים, וכן הוה".
ועיין ספר חסידים [סימן ר"ט] שכתב "אם תראה בית של צדיק או בהכנ"ס חרב או רשעים דרים בו, דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון. וכן בהמד"ר שנוהגים בו קלות ראש סופו נופל ביד ערלים דיו לעבד שיהא כרבו כי לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ה' עד שנהגו בו ישראל שנאמר [ירמיה ז, י"א] המערת פריצים היה הבית הזה ואחר כך וארוה כל עוברי דרך לעולם לא יעשו הערלים רעה אלא אם כן יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה ולא יתבזו תלמידי חכמים, אלא אם כן יבזו זה לזה תחילה, או שמבזין את התורה ואין מוחין בידם".

ועיין שו"ת אור לציון חלק ב פרק י, ד. ושו"ת יביע אומר חלק י אורח חיים סימן י"ד. ושו"ת יחוה דעת חלק ג, סימן י.

נמצא למסקנא כי מה שעושים סעודות ואזכרות בבית הכנסת, המדקדקים נזהרים מכך, ואינם אוכלים, ומה שיש מביאים מיני תרגימא כגון עוגיות ומיני פירות באזכרה, זהו דווקא כשיושבים ללמוד שם, יש להתיר מדוחק, אך כשמביאים לאחר התפילה או השיעור ואומרים שיש בזה עילוי נשמה, תתרחק מהם. ואם ירצה לטעום יצא חוץ לבית הכנסת ויטעם שם.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה