שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 183444

לכבוד הרב שלום רב
בני היקר הבר מצוה שלו ביום עשרה באלול, והסתפקנו אימתי יברך ברכת הלבנה, אם בזמנה כשהוא קטן, או ימתין לליל הבר מצוה שיתחייב בה?

תשובה

הנה כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות קרבן פסח פרק ה, הלכה ז] "גר שנתגייר בין פסח ראשון לפסח שני, וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים, חייבין לעשות פסח שני ואם שחטו עליו בראשון פטור". ומרן בכסף משנה שם, הקשה איכא למידק אטו קטן בר חיובא הוא. ותירץ הר"י קורקוס ז"ל, דכיון דרחמנא רבייה לקטן שישחטו עליו וממנים אותו, נפטר הוא בכך מן השני. ע"כ. והביא דבריהם הרב בשו"ת יביע אומר [חלק ג, אורח חיים סימן כ"ז] וכתב "אלמא דאי לאו דרבייה רחמנא לקטן, אין המצוה שעשה הקטן פוטרתו לכשיגדיל, וכל זמן שלא עבר לגמרי זמן המצוה חייב לחזור לעשותה". והאריכו האחרונים שם לפלפל בענין, שאם קיים המצווה בטנותו, והגדיל תוך זמן קיום המצווה אם צריך לחזור ולקיימה.
וכן מצינו בספר רב ברכות להגאון רבנו יוסף חיים ז"ל [מערכת ב אות ה] שכתב לגבי קטן שהגדיל ונעשה בר מצוה בליל שבת קודש, "נראה לי להורות שלא יקדש עד שיהיה ודאי לילה, שאין הקידוש שמקדש מבעוד יום כשעודנו קטן, מועיל להוציאו ידי חובת הקידוש שהוא מדאורייתא. על פי דברי מרן בכסף משנה. והגם שהמרדכי ז"ל [מגילה פרק ב] אינו סובר כן, מכל מקום לענין דינא ודאי דלכתחלה יש להורות כאמור. ואף שדבר זה לא נמצא מבואר בשום מקום, נראה שהוא מוכרח מדברי מרן הכסף משנה הנזכרים לעיל". ודקדקו בדבריו ממה שלא הצריכו להתפלל ערבית לאחר צאת הכוכבים הוא משום דהוי דרבנן ואין להקפיד במצווה דרבנן. וכן כתבו כמה מהאחרונים שדווקא בדאורייתא אומרים לו להמתין, אך בדרבנן לא.
והנה לענין ברכת הלבנה מצינו בספר הליכות שלמה [פרק ט"ו, י"א] בו הובאו פסקים מפי הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך ז"ל, כתוב "נער שעתיד להיות בר מצוה קודם סוף זמן קידוש לבנה, יכול לקדשה מיד בתחילת הזמן ואינו צריך להמתין עד שיגדיל". ומובא שם בהערות הטעם שברכת הלבנה היא מדרבנן, וגם קודם שהגדיל יש לחנכו בה.
וכתבו הגאון רבנו צבי פסח פראנק ז"ל רבה של ירושלים עיר קדשינו, בספר הדרת קודש, ובשו"ת תשובות והנהגות [חלק ג, סימן קי"ב], ובשו"ת משנה הלכות [אורח חיים חלק א, מהדורא תמיינא סימן שמ"ג] ופסקו שאם יום מלאת י"ג שנים הוא עד יום עשרה לחודש ימתין, אך לאחר מכן לא ימתין ויברך מיד. ועיין בילקוט יוסף [תכ"ו, י]. והטעם הוא על פי מה שפסק הרמ""א ז"ל בהגהה [תכ"ו, ב] שיש להמתין לברך למוצאי שבת אם הוא עד עשרה בחודש.
אלא שכתב בשו"ת יביע אומר [חלק ג אורח חיים סימן כ"ז, אות ו] "אולם לפי עניות דעתי נראה שאף במצוה דרבנן יש להורות שלא יעשנה הקטן אם יוכל לעשותה כשיגדיל לפני שיעבור זמנה, וכגון ברכת הלבנה שאם לא יברכנה בקטנותו יוכל להספיק לברך ברכה זו אחר הגיעו לעול מצות, טרם שיעבור זמן ברכתה, אז בודאי שראוי להמתין עד שיגדל ויברכנה בחיוב, ואין לו לברך ברכה זו בזמן פיטורו יחד עם הקהל במוצ"ש וכדומה. כמנהגו מקדמת דנא מעת הגיעו לחינוך. ואף על פי שהוא בר חיובא מדרבנן משום חינוך. הואיל ואין החינוך אלא מדרבנן, לא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן.
וכן כתב בשו"ת משנת יוסף ליברמן [חלק י"א, סימן כ"ד] שימתין עד שיגדל בתוך זמן המותר בברכה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה