שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 187479

הרב, סיימתי תפילת מוסף, ועכשיו נזכרתי שבשחרית לא אמרתי יעלה ויבא, האם צריך לחזור להתפלל שחרית וגם מוסף או מנחה שתים?

תשובה

עד חצות היום בשעה 11.20 אתה מתפלל עמידה של שחרית בלבד, כי את מוסף התפללת, ואם עבר חצות היום עליך להתפלל מנחה שתים. ואל תשכח לומר כעת אשרי יושבי ביתיך ולעמוד עמידה מיד.

כתב הרמ"ע מפאנו ז"ל [אלפסי זוטא] שיחיד שהתפלל מוסף ונזכר שלא אמר יעלה ויבא בשחרית אינו חוזר, והגאון הפרי חדש ז"ל [תכ"ג, ג] כתב "מי שהתפלל תפילת יוצר [הכוונה שחרית] במקום תפלת המוספין אי מצי לכווני לתפילת הש"ץ שפיר, ואי לא יראה לי שאינו חוזר, לפי מה שסתם המחבר ז"ל בסימן רס"ח סעיף ו', דלא כספר כנסת הגדולה [הגהת הטור] שכתב בשם רדב"ז דחוזר וליתא לעניות דעתי ודוק, והיא [ברדב"ז] במודפסות בסימן רס"א [אלף של"ב]".
ברם הגאון הרב כנסת הגדולה [הגהות הטור אורח חיים סימן תכב, א] כתב "נסתפקתי, מי שטעה ולא הזכיר של ראש חדש בתפלת שחרית ולא נזכר עד שהתפלל מוסף, אם צריך לחזור ולהתפלל או אם נפטר בתפלת המוסף. והסכמתי דאין צריך לחזור ולברך, שכבר נפטר בתפלת המוסף, וכן הוריתי הלכה למעשה. ושמעתי שהחכם השלם כמה"ר יוסף אישקאפה נר"ו הורה שצריך לחזור ולא שמעתי טעמו. ושוב באו לידי תשובות הרמ"ע מפאנו ז"ל וכתב בסימן כ"ה ז"ל, יחיד ששכח ולא הזכיר קדושת היום בתפלה של שחרית, ואחר שהתפלל מוסף חזר והתפלל שחרית, אינו צריך לחזור ולהתפלל מוסף. ואי לאו דמסתפינא, הוה אמינא דלא אמרו בגמרא להחזיר את היחיד שטעה אף על פי שיש לפניו תפלת מוספין אלא קודם שהתפלל מוסף, כיון שבידו לתקן יתקן לגמרי, הא אם התפלל מוסף הרי הזכיר קדושת היום ואין צריך לחזור ולהתפלל שחרית, דלא גרע דיעבד ליחיד ממאי דשרינן לכתחלה לרבים. ודברים של טעם הם להלכה. עכ"ל. ואעפ"י שהרב ז"ל לא כתב אלא להלכה, נכון הדבר אף למעשה, דלא יהא אלא ספק, אין לחזור מן הספק".
וכן כתב הרב מגן אברהם [סימן קכ"ו, ג] בשם שו"ת הרמ"ע מפאנו [סימן כ"ה] שכתב "אי לאו דמסתפינא הייתי אומר יחיד שלא הזכיר ר"ח בשחרית והתפלל מוסף אין צריך שוב להתפלל שחרית דלא גרע דיעבד ליחיד מלכתחלה לרבים ודברים של טעם הם להלכה" עד כאן, וכתב המגן אברהם ז"ל "ולי נראה דנכון למעשה שלא יתפלל דלא יהא אלא ספק". ושוב כתב כן להלן [תכ"ב, ].אולם הגאון הפרי חדש ז"ל [אורח חיים סימן קכ"ו, ג] לאחר שהביא דברי הגמרא לעיל, כתב "העיקר כפירוש בה"ג [הלכות ברכות סוף פרק ד] דמפרש לה בש"ץ משום טירחא דציבורא אבל ביחיד הדר. וכתב בב"י [ד"ה ולענין וד"ה ומה] דמדקתני לא הזכיר של ראש חדש ולא קתני ביום שיש בו מוסף טעה ולא הזכיר וכו' אין מחזירין אותו, משמע דדוקא ראש חדש לפי שהוא יום עשיית מלאכה היקלו כדי שלא יתבטלו ממלאכתן, אבל בשבת ויו"ט שאין בהם עשיית מלאכה לא רצו להקל ע"כ, וכן עיקר, ודלא כמור"ם בהגהה. ומיהו מסתברא דחול המועד דינו כמו בראש חדש, ואם היחיד לא נזכר עד שהתפלל תפילת מוסף מסתברא לי שאעפ"י כן לא יצא וצריך לחזור ולהתפלל, ודלא כספר כנסת הגדולה [סימן תכ"ב הגה"ט דבור ראשון]".
ועיין למרנא החיד"א ז"ל בברכי יוסף [ק"ח, ה] שהביא דברי הרמ"ע מפאנו והכנסת הגדולה והמגן אברהם להלכה שאינו חוזר, והגם דהגאון הפרי חדש פליג עלייהו נקטינן כוותייהו,
אך בשיורי ברכה [ק"ח, ב] חזר בו, מפני שמצא בשו"ת הרשב"א ז"ל כדברי הרב פרי חדש שעליו לחזור ולהתפלל, וכתב "וכן עיקר". וכתב "שאחרי שהודיע השם אותנו דברי הרשב"א בתשובה שצריך לחזור ולהתפלל כן ראוי להורות". וכן כתב בקשר גודל [סימן כ"א, אות ו], והגאון רבנו חיים פלאג'י ז"ל כתב בשו"ת לב חיים [חלק ב סימן קס"ט] שמהיות טוב יכווין לצאת תשלומים בשמיעת חזרת השליח ציבור במנחה.
וכן דעת הגאון היעב"ץ ז"ל בספרו מור וקציעה [סימן קכ"ו] אחר שהביא דברי הרמ"ע והרב מגן אברהם כתב "וספק זה איני יודע מהו, דבספק התפלל הא קיימא לן דחוזר ומתפלל, והלואי יתפלל אדם כל היום. ובספק הזכיר של ר"ח נמי קיי"ל דחוזר, כהסכמת האחרונים ז"ל, ונראין דבריהם בלי ספק. ולא זו בלבד דחזקה מה שרגיל הוא אומר, אלא אפילו אי הוי ספק שקול ודאי דחוזר, מאחר שאמרו בספק התפלל שחוזר. וכי לא אדכיר ר"ח כמאן דלא צלי דמי, וחוזר משום ספקו, וה"ה לכל שאר הזכרות שמחזירין על ספקן כמו על ודאן, ולמה לא יתפלל, כיון דקיי"ל דמתפלל נדבה ואין צריך חידוש בכהאי גוונא. ולכן אין ללמוד ממה שהקילו בציבור, לפי שאינם מתפללין נדבה.
"ובר מן דין אין למדין קל וחומר מדברי סופרים לדברי סופרים, מאחר שלא אמרו אלא בצבור, ואין לך אלא מה שאמרו. ובלאו הכי נמי קל וחומר פריכא הוא שאם הקילו בצבור, הוא מפני הטורח, וחשיב לגבייהו דיעבד, דהרבה חששו לטרחא דצבורא בכמה דוכתי, ולא חשו ליחיד. ועוד י"ל שאין ענין דיעבד ולכתחלה לכאן, שאפילו בדיעבד לא היו מקילין אף לצבור, אלא משום שכל יחיד מזכיר לעצמו, והשליח ציבור גם כן הזכיר בלחש ויצאו הכל י"ח. הילכך סמכו על תפלה שלפניו, לומר שדי בכך להודיע שהיום ר"ח, אבל שתעלה תפלה אחת במקום שתים זו לא שמענו, כך נראה לי לפי דברי בעל הלכות גדולות".
וכן כתב גאון עוזנו הרב בן איש חי ז"ל [שנה שניה פרשת ויקרא יג] "אם שכח לומר יעלה ויבא ולא נזכר עד שהתפלל מוסף, לא יחזור אחר תפלת מוסף, אלא יתפלל מנחה שתים בשביל התשלומין, וכמ"ש שיורי ברכה בשם הרשב"א ז"ל, ועיין שלמי חגיגה". וכן כתוב בשו"ת אור לציון [חלק ב, פרק ז, אות ל"ז].
ועיין בשו"ת יחוה דעת [חלק ו, סימן ו] שפסק כי "דברי הפרי חדש קיימים. וכן כתב הגאון מהר"י זיין ז"ל [בעל פרח שושן] בתשובה כתב - יד. ע"כ. וכן פסקו הרב המגיה בשלמי צבור [דרכ"ב ע"ב], והרב מנחת אהרן פארדו [כלל ט"ז, אות מ]. וכן כתב הרב בית עובד [דפ"ז ע"ב]. וכן דעת המגן גבורים [סימן קכ"ו, ד]. וכן כתב בספר תהלה לדוד [קכ"ו, א]. וכן פסק בקיצור שלחן ערוך [סימן יט סעיף יא]. וכן פסק בפשיטות בשו"ת בית שערים [חלק אורח חיים סימן קמ"ה]".
והניף ידו שנית בשו"ת יביע אומר [חלק ח, אורח חיים סימן מ]. ועיין חזון עובדיה [ראש חודש עמוד ], וילקוט יוסף [תכ"א, ד].

נושאי השאלה

מועדים - ראש חודש - ראש-חודש

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א