שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 187907

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם יש היתר או האם יש כוח להתיר לבחור ישיבה ללמוד גמרא בעיון בשעת קריאת התורה ולא מדובר בן גברא ל גבראתודה מראש כבוד הרב

תשובה

הנה אמרו במסכת סוטה ט"ל, א] "אמר רבא בר רב הונא, כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם, ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד. ר' זירא אמר רב חסדא, מהכא, ואזני כל העם אל ספר התורה".
ושאלו התוספות איך רב ששת היה לומד בשעת הקריאה? ותירצו דווקא רב ששת שתורתו אומנותו, וכל שעה מזמנו היה עוסק בתורה, אך מי שמפסיק לימודו לעניניו אין לעשות כן.
ולצערינו יש תלמידים שלא שימשו כל צרכם, והמה משתמטים ופורשים מן הציבור, ולומדים תורה בשעת הקריאה בספר תורה, ובונים במה לעצמם, באמרם כי בתלמוד [ברכות ח, א] אמרו על רב ששת שהיה הופך פניו ועוסק בלימודו. ובודאי שיש בזה חילול השם, וכי הוא אינו פורש מהלימוד לעניניו, והוא מתמיד גדול בכל הכ"ד שעות?
ועוד איך יעשה כן בפומבי ופורש מהציבור, ודווקא רב ששת שהיה מגדולי הדור וסגי נהור היה יכול לעשות כן, ולא מצינו בכל חכמי התלמוד מי שעשה כן, ובפרט בדורינו זה וגם בדורות שלפנינו לא ראינו ולא שמענו כל גדולי ישראל ארזי הלבנון שעשו כן.
גם מרן הראשון לציון ז"ל מחבר יביע אומר ראיתיו מאות פעמים בקריאת התורה יושב ומאזין לקורא בתורה וחומש בידו, ומי לנו גדול ממנו בחכמה, בהתמדה, בשקידה, ובאהבת התורה כמותו.
וראה מה שכתב מרן הבית יוסף סימן קמ"ו, "אם לא התחיל קודם אין לשום אדם ואפילו מי שתורתו אומנותו לספר בשום ענין כלל אחר כך". והביא דברי שו"ת הרשב"א ז"ל חלק א, סימן ר"ו, שאסר ללמוד מרגע שנפתח הספר תורה.

ועיין לרבנו אברהם סבע ז"ל אב חותנו של מרן השלחן ערוך שכתב בספרו צרור המור שמות פרק יא, על פסוק ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. היינו ולא שמעו בקולי היינו ולא הלכו בה. אבל זאת רעה שנייה שעושים ישראל בשעת קריאת התורה. שהדין הוא שיש להם לשמוע לדברי החזן שהוא קורא בספר. ולכוין לדבריו. לראות הדברים שאומר אם קיימו אותם או בטלו אותם. לשוב בתשובה. ויש להם לכוין בדבריו כיום מ"ת שהיה יושב בהר".
והרב מטה משה תלמיד מהרש"ל ז"ל [סימן ר"נ] כתה מה נמלצו לחיכי בזה אמרי פי החכם רבי אברהם סבע בספר צרור המור". והעתיק לשונו שם באורך.

ועל כל אלה ודאי איסור עושה שיושב בבית הכנסת ובריש גלי אינו מקשיב לדברי הקורא, וזה נגד דרך ארץ שקדמה לתורה, כי אמרו במסכת דרך ארץ פרק ד, הלכה ה. "לא יהא אדם ער בין הישנים, ולא ישן בין הערים, ולא בוכה בין השוחקים, ולא שוחק בין הבוכים, ולא יושב בין העומדים, ולא עומד בין היושבים, ולא קורא בין השונים, ולא שונה בין הקורים. כללו של דבר, לא ישנה אדם מדעת הבריות".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה