שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 189555

לכבוד הרב הגדול שליט"א, בר מצוה רוצה לקרוא את כל הפרשה בשבת שלו, האם לתת לו?

תשובה

ידוע הוא מהנסיון בעבר ובהווה, כי הצעירים שקוראים בתורה, מכל מיני סיבות אינם עירניים מספיק לקרוא את הפסוקים מתוך הכתב, ורובם מרחפים מרוב התרגשות, וראינו בעיננו כי הם קוראים ומדקלמים את הפרשה בעל פה וזה בפירוש נוגד את ההלכה, ומכשילים את הציבור שאינו יוצא ידי חובתו, וצריכים לעשות לזה קץ. והרי לכבודו הנימוקים בהלכה.

כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילה פרק י"ב, הלכה ח] "הקורא יש לו לדלג ממקום למקום בענין אחד כגון אחרי מות ואך בעשור שבפרשת אמור אל הכהנים, והוא שלא יקרא על פה שאסור לקרות שלא מן הכתב אפילו תיבה אחת, ולא ישהה בדילוג אלא כדי שישלים המתורגמן תרגום הפסוק". וכן כתב בשלחן ערוך [קל"ט, ג] "סומא אינו קורא, לפי שאסור לקרות אפילו אות אחת שלא מן הכתב".
וזה לשונו של מרן ז"ל בבית יוסף [סימן קמ"א] "כתב הרא"ש בתשובה [כלל ג, סימן י"ב] אם קורא עם החזן ויודע להבין ולחבר האותיות ולקרותם עם החזן מיקרי שפיר קריאה, אבל שיברך הוא על מה שהחזן קורא והוא לא יקרא כלל לא יתכן עכ"ל. והטעם מפני שצריך שידע לקרות מתוך הכתב מה שמקרין אותו, שאסור לקרות בתורה אפילו אות אחת שלא מן הכתב. וכמו שכתב רבינו ירוחם ז"ל [נתיב ב, חלק ג, כ] בשם תשובת הרשב"א [חלק ז, סימן שס"א] וכן כתוב בשבלי הלקט [סימן ל"ו]".
וכן הוא בשו"ת הריב"ש ז"ל [סימן ר"ד] שכתב שמי שאינו קורא, או אינו יודע לקרות אינו עולה למנין שבעה. וכן כתבו הפרישה [קמ"א, ו], והגאון היעב"ץ ז"ל במור וקציעה [שם].
ועיין בשו"ת הרדב"ז ז"ל [חלק ג, סימן תר"ה] גבי שכתיבה אינה כדיבור, וכתב "וכי תימא שאני התם דטעמא משום דבעינן כתובה כולה לפניו, הא בעלמא כתיבה כדיבור, ל"ק, דא"כ מה צריך לומר דקרי כל פסוקא ופסוקא, יראה מן הכתב ויכתוב, וכן בכולה, ונמצא כותב ויוצא דהאיכא מגילה מנחא קמיה". ובשו"ת יביע אומר [חלק ד אורח חיים סימן ח] דייק מדבריו שאם ראה התיבה ותוך כדי דיבור קראה בעל פה יצא, וכתב "הוא חידוש לדינא".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה