שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 190577

לכבוד מעלת מורנו שליט"א, האם אין לו לאדם לבקש עבור כבודו כדי שיכירו במעלתו אם בתורה אם בשררה, או בכל תחום שהוא, וזה גורע לו מחלקו לעולם הבא?

תשובה

במשנה מסכת אבות ד, כ"א. "רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". ובמסכת אבות דרבי נתן כתב "ומחיי העולם הבא".
וראה נא להרמב"ם בהלכות תשובה פרק ז, הלכה ג שכתב "אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה כגון זנות וגזל וגניבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה, ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם, וכן הוא אומר יעזוב רשע דרכו".

וכתב ספר חסידים [סימן תקנ"ח] "אל יהי אדם רודף אחר הכבוד כי קוברת את בעליה. כמה צדיקים מתים כשהם ראשים מפני שאותו שבא אחריו להיות ראש הגיע זמנו ונדחה הראשון מפני האחרון".

ובספר אורחות צדיקים [שער האהבה] כתב "והאוהב את הכבוד לא יהיו מעשיו לשם שמים, כי בכל המצוות שיעשה - או יתן צדקה, או יעסוק בתורה או בשאר המצוות - יהיו מחשבתו וכוונתו אחר השבח והכבוד, ויחפוץ שיתנו לו כתר וגדולה, וזה הפסד גדול במעשה העבודה. אפילו מי שיש בו תורה ומעשים טובים הכבוד מוציאו מן העולם, כל שכן מי שאין בו תורה ומעשים טובים ורודף אחר הכבוד - כמה מעשיו מגונים".

ובמרכבת המשנה לרבנו יוסף אלאשקר על אבות פרק ד כתב "והכבוד גם כן יביא עונש לגוף, לפי שבסיבת שהוא רוצה להתכבד, ירבו עליו האויבים, ואפשר שיהרגו אותו, והשררה מקברת את בעליה. ונמשך ממנה עונש לנפש, לפי שבסיבת רדיפת הכבוד יהיה גס רוח, ויתכבד בקלון חבירו, וילבין פני חבירו ברבים, וכל זה יביא האדם לידי עונש הנפש. צא ולמד מירבעם שבשביל שהיה רודף אחר הכבוד, נטרד מן העולם, שכך אמרו ז"ל [סנהדרין ק"א, ב] גסות רוח שהיתה בירבעם טרדתו מן העולם וסיבבה לו שיעשה עגלי זהב. וכל זה היתה סיבת רדיפת הכבוד. והוא לפי שידע שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד.
ורבנו המהר"ל ז"ל בספרו נתיבות עולם [נתיב הענוה פרק ו] כתב "הרודף אחר הכבוד שיהיה מגיע הכבוד אליו על ידי עצמו הכבוד בורח ממנו שהרי אין הכבוד לאדם מעצמו רק מזולתו, ואם בורח מן הכבוד עד שאין הכבוד לגמרי ממנו זה שראוי אליו הכבוד שהוא מזולתו ולכך הכבוד רודף אחריו. ועוד כי רדיפת הכבוד הוא גאוה ובעל הגאוה מרוחק מן הכבוד, כי הכבוד ראוי אל הענוה דכתיב ושפל רוח יתמוך כבוד וכתיב ולפני כבוד ענוה".

ומה ששאלת אודות חלקו בעולם הבא אעתיק לך דברי רבנו משה אלשיך ז"ל בפירושו לתורה בראשית ב, י"א. האחד הוא "פישון" שפושה ומרבה הוא האיש הסובב וכו' להעשיר עד מקום אשר שם הזהב, שלהוט אחר הממון.
והשני הוא הרודף אחר הכבוד, ונקרא "גיחון" מלשון [תהלים כ"ב] כי אתה גוחי מבטן לשון הוצאה, כי הכבוד אחד מהדברים שמוציאים את האדם מהעולם. והנה דרך הלהוט אחר הכבוד להרבות לו עבדים לשרתו ולרוץ לפניו, ועל כן הוא הסובב את כל ארץ כוש, שמשם מוצא העבדים כנודע.
והשלישי אשר לא יתהלל בעשרו וכבודו רק בחכמתו, ולא בחכמת התורה רק בחידודין קלים, וזהו "חדקל" חד קל, ואינו חפץ בחידודי התורה אשר למעלה איכותה מן השכל, רק הוא ההולך קדמת אשור שהוא לעומת מראה עיניו, כמה דאת אמר [במדבר כ"ג] ומגבעות אשורנו, כן חכמות חצוניות אשר יביט בם בעין שכלו הקל ויאבד נפשו בו.
והרביעי הוא "פרת" הוא ההולך קדמת תאוות גופניות, והוא שטוף לפרות ולרבות. ואמר כי כל ארבעה ראשים אלו משם - הוא הגן עדן הנ"ל - יפרד ויתרחק, לכן טוב לגבר כי ישא עול תורה, ויגעל בזרה, וייטיב לו בעולם הזה ובעולם הבא".
וכתב המהרש"א חידושי אגדות מסכת סוטה מ, א. "והרי ראה בדורות הראשונים שמי שהיה לו כדי פרנסתו היה בורח מן השררה. ולא כן דורות הללו שמי שיש לו עושר הוא נתמנה בכסף ורודף אחר הכבוד".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה