שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 191124

שלום לכבודו מו״ר הגאון. מחילה על הטירחא, בבית הכנסת יש ויכוח גדול בין המתפללים, מא עושים כשיש עולה לתורה והוא רק מסתכל ואינו קורא, האם עונים אחריו אמן?

תשובה

עונים אחריו אמן, ומעלים מוסיפים ויוצאים ידי חובה. והרי התשובה לפניכם.
עולה שאינו קורא עם השליח ציבור, לדעת הרא"ש, הריב"ש, הלבוש, והיעב"ץ הרי ברכותיו לבטלה, ולא עונים אמן אחר ברכותיו, ואין למנותו בין השבעה עולים. אך דעת השלחן ערוך, הטורי זהב, החיד"א ועוד, שאפשר להעלותו ולענות אמן אחריו, וישתדלו להעלות עוד עולה במקומו. ובפרט בימינו שהשליח ציבור מוציא אותנו ידי חובה בקריאתו.
כן כתב בשלחן ערוך [קמ"א, ב] צריך העולה לקרות עם השליח ציבור, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. וכתב הגאון החיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף [קמ"א, ה] "כן כתב הרא"ש [מגילה פרק ג, סימן א] וסיים דאותו שאינו יודע לקרות לא יקראוהו. ולקמן שם פרק הקורא עומד (פ"ג סי' י) הביא ראיה הרא"ש לזה מהתוספתא [מגילה פרק ג, הלכה ו], דבני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד וכו', דאם היה מותר דמי שאינו יודע יעלה ויברך והחזן יקרא, טוב היה יותר בענין זה, ממה שיקרא אחד שבע פעמים".
וכתב עוד בשו"ת הרא"ש [כלל ג, סימן י"ב] "ובור לקרות בתורה אין זה דבר הגון, כי מאחר שהוא מברך צריך שיקרא שלא תהא ברכה לבטלה. אמנם אם קורא עם החזן ויודע להבין ולחבר האותיות, ולקרותם עם החזן מקרי שפיר קריאה. אבל שיברך הוא על מה שהחזן קורא, והוא לא יקרא כלל לא יתכן כלל".
ועיין בשו"ת הריב"ש ז"ל [סימן ר"ד] בענין זה שכתב "ואיך יעלה והוא אינו יודע לקרות, ואף על פי שנהגו ששליח צבור מקרא את הכל דומיא דההיא דמקרא בכורים (בכורים פ"ג מ"ז) שלא לבייש מי שאינו יודע היינו שלא יטעה בקריאתו אבל צריך הוא כשיקרא עם הש"ץ שיבין מתוך הספר ואם לא כן אינו עולה כלל ואדרבה כשמברך הוי ברכה לבטלה ועובר משום לא תשא. ואף על פי שהדבר ברור מעצמו שמי שאינו יודע לקרות אינו עולה למנין שבעה ואין צריך ראיה לרוב פשיטותו עכ"ז לפטרך בלא ראיה אי אפשר. דגרסינן בתוספתא דמגלה (פ"ג ו') בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא ויושב אפילו שבעה פעמים. ובודאי יש אחרים בביהכ"נ שהרי אין קורין בתורה בפחות מי' אלא ר"ל שהאחרים אין יודעין לקרות אלא זה לבדו וזה עולה ז' פעמים ואין האחרים עולים כלל כיון שאינן יודעין לקרות". ועיין בשו"ת משאת בנימין [סימן ס"ב].
וכתב הרב הלבוש ז"ל [סימן קמ"א, ג] "והאידנא נוהגין שהשליח ציבור מקרא לכל העולין, וטעמא הוא לפי שאין הכל בקיאין בטעמי קריאה ואין הציבור יוצא בקריאתו וכל אחד הוא בעיניו כיודע, ואם לא יקראוהו לתורה אתי לנצויי עם הש"ץ לקרותו ג"כ, לכך תקנו שיקרא ש"ץ עם כולן שלא לבייש אותו שאינו בקי, ומכל מקום גם העולה קורא בלחש עם הש"ץ כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, אבל לא יקרא בקול רם דתרי קלי לא משתמעי, מכל מקום יכול להשמיע לאזניו". וכתב עוד שם "ומי שאינו יודע לקרות עם הש"ץ מתוך הכתב, אף על פי שיוכל לומר המלה בעל פה לא יקראוהו לתורה, שהרי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה והוי ברכתו לבטלה".
והנה תמה הרב טורי זהב ז"ל [שם ג] "ותמוה לי הא איתא בתוספתא ובירושלמי במרדכי פרק בני העיר מביאה מעשה ברבי מאיר שקרא מיושב בבית הכנסת של טבעון, ונתנה לאחר ובירך עליה. ופריך שם זה קורא וזה מברך? אמר רבי ירמיה מכאן שהשומע כקורא. ואם כן למה לא נימא גם בזה כן דאחר מברך והחזן קורא. ונראה סיוע מזה למה שכתב הרב בית יוסף בשם האגודה ונימוקי יוסף, דסומא שאמרו בפרק הקורא עומד [מגילה כ"ד, א] אינו קורא בתורה, היינו משום דאין קורא על פה, אבל אוקמי לאיניש אחרינא שפותח ורואה, והסומא מברך ועומד בצידו שפיר דמי. וכבר הביא בית יוסף דיעות אוסרים באחד קורא ואחד מברך, ממילא סומא פסול לתורה ודיעות המתירים והסכים להאוסרים".
ובשו"ת שאילת יעבץ [חלק א, סימן ע"ה] כתב "מה שכתב בטורי זהב בנדון הסומא שמצד ההוכחה הנז' מן הירו' והתוספתא נראה לי היתר גמור, במחילה מכבודו נדחה ולא נראה מעולם, ודבר בטל הוא מאליו מכמה פנים, ופשוט כביעתא בכותחא שאין כאן אפילו דמדומי ראיה. שהרי כמה תשובות בדבר, חדא דהתם בפיקח איירי ולא נזכר סומא כלל וכלל, ושמא המברך שמע מתוך הכתב, ותו לא דמי כלל התם במגילה איירי דיוצאין בה בשמיעה דעל פה לחוד. ועליה מברכין. שאין חיוב לשמוע מתוך הכתב". ועיין שם מה שהאריך עוד בזה.
ועיין בשו"ת הר צבי [חלק אורח חיים סימן נ"ז] שכתב בבירור מחלוקתם הוא שלדעת היעב"ץ ז"ל כל הגדרת שומע כעונה היא לענין הקריאה דווקא, אך לענין השומע מהקורא בכתב אינו נחשב כקורא מהכתב, ודווקא אם ספר תורה פתוח לפניו והוא שומע הקורא שם מועיל. ואילו לדעת הטורי זהב כפי שכתב הטורי אבן גם אם אין ספר תורה לפניו מועיל מדין שומע כעונה, והוא כפי דעת הטורי זהב.
והגאון החיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף [קל"ט, א] הביא מה שכתב הרמ"א ז"ל [שם] שעכשיו קורא סומא כמו שמקרין בתורה לעם הארץ, וכתב "בשו"ת שאלת יעבץ [סימן ע"ה] האריך לדחות סברא זו בעשר ידות והרבה להשיב ולהביא ראיות. ע"ש באורך. והמעיין יראה שאין הוכחותיו מכריעות ויש לדחותם, וגם יש להשיב הרבה על דבריו ואין להאריך. ודוק היטב".
ובשו"ת יביע אומר [חלק ט אורח חיים סימן פ"ג] הביא את דברי הטורי אבן [מגילה י"ט, ב] "אהא דקיימא לן שחרש שוטה וקטן אין מוציאים אחרים ידי חובת המגילה מפני שאינם מחוייבים בדבר, כתב להקשות לרבינא [ברכות כ, ב] דסבירא ליה הרהור כדיבור דמי, למה לא יצא הסומא על ידי ההרהור שלו דל מכאן קריאה, אפילו הכי הרי יוצא בהרהור, ותירץ דהא דאין חרש שוטה וקטן מוציאים לאחרים ידי חובתן מקרא מגילה, מיירי שאין מגילה פתוחה לפניהם ושומעים אותה בעל פה, ולכן על ידי הרהור אינם יוצאים, שאפילו אם הרהור כדיבור, מכל מקום לא עדיף מקראה על פה שלא יצא, ולכן אי אפשר להם לצאת אלא מדין שומע כעונה, שהוא שומע את קריאת הקורא מתוך הכתב, ולכן כשקראוה חרש שוטה וקטן שאינם מחוייבים בדבר אינו יוצא. עד כאן".
וכן הוא בדברי הרב פרי מגדים ז"ל [משבצות זהב קמ"א, ג] שכתב "הנה סומא יש לומר דלא שייך שומע כקורא, דאין ראוי לבילה. גם לומר סומא מברך ושליח ציבור קורא על סמך ברכתו, יש לומר כל שאין מחויב בדבר אינו מוציא רבים ידי חובתן, וסומא אפשר אין מחויב מיקרי, דאי אפשר לומר שומע כקורא. ולפי זה סומא אין מברך על מקרא מגילה ויקרא אחר על סמך ברכתו, דאין מחויב בדבר הוה".
ובספר ערוך השולחן ז"ל [קמ"א, ה] כתב "מיהו על כל פנים מדברי הטור והש"ע נתבאר דהעולה מוכרח לקרא אחר הקורא בלחש ואם לאו הוה כברכה לבטלה ורבינו הב"י בספרו הגדול כתב די"ל דאף אם לא קרא כלל הוי שומע כעונה וכן מוכח להדיא מירושלמי דמגילה פ"ג דפריך וכי זה קורא וזה מברך ומתרץ שהשומע כקורא וכבר הבאנו זה בסי' קל"ט סעיף ז' ע"ש ומ"מ וודאי יותר טוב שהקורא יאמר בלחש מיהו אם לא אמר כגון שהוא ע"ה שגם זה אינו יכול יכולים לסמוך על הירושלמי הזה הט"ז סק"ג הביא זה ראיה לסומא וכתבנו שם דלסומא אין ראיה וגם בירושלמי י"ל שהעולה קרא בלחש וזה שאומר שומע כקורא כלומר כקורא לפני הציבור שהציבור אין שומעים מהעולה ומלשון הרא"ש והטור משמע להדיא דאם העולה שותק לגמרי הוה ברכה לבטלה וכן אנחנו נוהגים". ועיין ביאור הלכה [שם ב] מה שכתב בזה שם.

נושאי השאלה

שבת - תפילות שבת - קריאת התורה

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א