שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 192777

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א שלום רב, בעוד שבוע ביום רביעי [שלישי בלילה] יחול יום י"ז בשבט פטירת רבנו חיים פלאג'י ז"ל, והרב מלמד מדבריו הרבה, אפשר כמה פנינים ממנו.

תשובה

א, כתב רבנו ז"ל בכף החיים שחיבר [י"ד, כ"א] מנהג ישראל כשרואים דבר סכנה קוראים קריאת שמע, וכתב גם שיש אומרים שתי תיבות אלו "שמע ישראל". וכן ראיתי לכמה מרבותי ז"ל עוד בהיותי ילד, כשהיו רואים אפילו אדם מהלך ברחוב ומתקרבת אליו סכנה שהיו אומרים "שמע ישראל" ומיד ניצל. ומקורו במגילה ג, א. האי מאן דמבעית מאי תקנתיה ליקרי קריאת שמע.
ב, כתב בספר ברכת מועדיך לחיים חלק א דרוש א לס"ת, "שמעתי מפי קדוש אבינו מלכינו הגאון הקדוש הגאון המפורסם מרן זקיני ז"ל [הוא הגאון בעל חקרי לב], דקבלה בידם, דכמה חשוכי בנים שלא הולידו כלל, על ידי שקיימו מצות כתיבת ספר תורה, זכו להבנות, והולידו בנים ובנות". והענין הוא כי מצוה ראשונה שבתורה היא פריה ורביה, והאחרונה היא כתיבת ספר תורה.
ג, בספרו רוח חיים כתב "וכבר העידו על האריז"ל כי פעם אחת שכח והניח ידו על זקנו ביום השבת, ולא הוציאו עד שחשכה, שמא יתלוש איזה שער ביציאת היד מעל זקנו. ופירש בזה שומר שבת מחללו. ושומר ידו מעשות כל רע. ושומר ידו לשון המתנה שממתין ידו שלא לחלל את השבת".
ד, בספרו ראה חיים פרשת לך לך, חקר אם יש לעשות מצווה בצינעא או בפרהסיא, והביא דברי דעת זקנים שכתבו בעלי התוספות שאברהם אבינו מל את עצמו בפרהסייא, ותירץ שרצה שילמדו ממנו אחרים, וזה רמוז בפסוק "והצנע לכת עם אלקיך, היינו לבדך עם אלקיך אז הצנע לכת, אך אם יש ללמד לאחרים תעשה בפרהסייא.
ה, עוד כתב מה שנתן יוסף הצדיק לבנימין אחיו חמש חליפות בגדים, הוא בשביל א, שבת, ב, יום טוב, ג, ראש חודש, ד, חול המועד, ה, חנוכה ופורים. כי ימים אלה צריכים בגדים מיוחדים.
ו, הביא ראיה מדברי זוהר הקדוש תצוה קפ"ג שכתב שאם ישראל יהיו שומרים את חג המצות כהוגן לאכול מצות, היו נפטרים מהדין ביום ראש השנה, וכתב בספרו חיים לראש [בתיבת נרצה] "ועוד אני נוהג לשמור מהמצות כדי לאכול בר"ה מהמצה שנעשית לשם חג הפסח".
ז, בכף החיים שחיבר [א, ט] כתב "יתר על כן אזהרה שמענו דאל יקלל אדם לכליו ומלבושיו כדרך שיש אנשים שמקללים את חפצי ביתם כשלא באו על נכון או שהם בכעס, ולפעמים אומרים יקחם השטן או ילכו לאבדון וכיוצא מאלה הדברים, כי עושים פעולה ועל זה נאמר ונשמרת מכל דבר רע, פירוש דבור רע שלא לקלל את עצמו ואת כלי ביתו, כן אמרו בזוהר הקדוש סדר תזריע נ"ב, א".
ח, בספרו רוח חיים רפ"ח, א. כתב שהיה מייעץ למי שחלם חלום לא טוב בליל שבת, שלא יתענה אלא יענג עצמו באכילה ובשתיה ולא ישיח שיחה בטילה ויקרא כל ספר התהלים.
ט, בספרו רפואה וחיים פרק י"ב כתב מי שאחד מקרוביו חולה, ישתדל לוותר אפילו עם עופות השמים, ובדוק ומנוסה שיבקשו עליו רחמים. וכן כתב ברוח חיים תר"ה, ב. "וכן נהגו במי שהוא חולה, ומבקש רחמים, שמשליכים מאכל לעופות על הגגות, כדי לרחם על הבריות. ובזה יזכה שירחמו עליו מן השמים".
י, בספרו כף החיים [כ"ז, ל"ה] כתב ליזהר מאוד ביום השישי ובליל שבת שלא לעשות מחלוקת בביתו חלילה ובזה יהיו כולם שמורים כל אותו השבוע.
יא, בספרו רוח חיים כתב שהנזהר במצוות תפילין כתיקנה עליו נאמר לא תקח האם על הבנים, והיינו שיאריך ימים. בשם הקדמת תיקוני הזוהר ד"ג.
יב, בספרו לב חיים א, סימן ס"ח פסק שאם נגע בגוי אינו צריך ליטול ידיו, ובכל זאת החמיר לעצמו והיה נוטל ידיו.

יג, בספרו רוח חיים יורה דעה קע"ח, ב. אסר על שליח ציבור ללבוש בגד דוגמת הכמרים, והוא מנהג רע ומכוער מאוד, שרוצים להידמות למלבושי הכמרים בשעת עבודת המקום ברוך הוא, ואפילו שיש קצת שינוי ביניהם למראית העין דומים הם, וגם לדעת מהר"י קולון שרש פא, והרמ"א בהגה סימן קע"ח.
יד, שליח ציבור שעבר עבירה אפילו באקראי פסול מלהיות שליח ציבור, ואם עשה תשובה מתקבל, ואין צריך לעשות הסיגופים והתעניות שכתב רבנו האר"י ז"ל ונקבלהו.
טו, כתב בכף החיים שלו י"ג, י. אסור למנות את ישראל, ואם רוצה לדעת את יש מנין, נכון לומר הפסוק ואני ברוב חסדך וכו', או הושיעה את עמך, או ויתן לך וכו'.
טז, פועלים המשכימים להתפלל קודם הנץ, יזהרו לומר פרשת את קרבני לחמי לאחר עלות השחר. לב חיים חלק א, סימן י"ב.
יז, כשמתפלל על החולה הנמצא לידו, לא יזכיר שמו כדי שלא יקטרגו עליו בהזכרת שמו, רק כשלא בפינו יזכיר. רוח חיים תקס"ט, א.
חי, כשמברך את בנו או חתן וכלה ומניח ידו על ראשו, אין להקפיד אם בידו הימנית, או בשתי ידיו. כף החיים כ"ח, ל. ונפש כל חי ב, ל"א.
הרב נולד באיזמיר שבתורכיה י"ז טבת תקמ"ח, נפטר י"ז שבט תרכ"ח.
נפטר לפני 152 שנה, בן פ' שנים.

זכותו תגן בעדינו ובעד כל ישראל.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה