שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 194574

לכבוד הרב מוצפי שליט"א, רבנו היקר שמעתי כי התענית מחר היא לשבור את היצר של השתיה והאכילה בפורים? מה הענין כאן?

תשובה

אעתיק לך מה שהובא בספר מגיד מישרים למרן רבנו יוסף קארו ז"ל, פרשת ויקהל מהדורא קמא "אור י"ג לאדר השני, הלא לך למינדע כי בימי הפורים ובליל פסח מותר לשתות כל יין שירצה האדם ולהתענג ולהתפנק, ומפני שס"מ וחוייא בישא דרכם להכניס שמחה בלבות בני אדם ולתת בלבם לאכול ולשתות. ואחר כך עולה ומסטין, וזהו סוד התענית שמתענין בי"ג באדר, והוא להכניע כחו מלהשטין, וזהו סוד גם כן שמתענין הבכורות והאיסטניסין וקצת בני אדם אחרים בערב פסח, והטעם מפני שישראל חייבים לשתות ארבע כוסות בליל פסח וכדי שלא ישטינו עליהם ס"מ ונחש נוהגים להתענות בערב פסח להכניע כחם. ולהורות כשישראל שמחים ושותים בימים אלו אינו ח"ו להשלים תאוות היצה"ר אלא לעבודת קונינו שהרי הם מקדימים להתענות קודם לכן להכניע תאות היצה"ר".

ועיין בספר קב הישר ז"ל שכתב [פרק צ"ז] "והנה יש לחוש פן על ידי רבוי האכילה ושתיה ושמחה באין ישראל לידי חטא, לכן הקדים הקב"ה התענית לפי שהתענית היא סגולה להינצל על ידי התענית מן החטא ולא יהיה כח להשטן ולילית לקטרג עליהם ולהביאם לידי חטא מחמת ריבוי האכילה ושתייה. וטוב לכוין כשיאמר פזמון במתי וכו' כשאומרים שומע תפלה והעבר תיפלה וכו' צריך לכווין שלא יבואו לידי חטא ועון ח"ו ע"י ריבוי אכילה ושתיה ושמחת פורים, וע"י סליחות ותחנונים שאנו אומרים בכנופייא בזה אנו מעוררים זכות מרדכי ואסתר, כי במרדכי כתיב ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע את בגדיו והענין מבואר בזוהר בראשית, "כי שארי בני אדם לא ידעין רק מה שעיניהם רואות ששונאי ישראל כמו המן וחביריו מבקשין לעקור ביצתן של ישראל והולכין ומתגברין ומתחדשין בכל יום ויום גזירות רעות חדשות, ומרדכי ידע תוכן הדבר ומקור כח של הקליפות שמשם יוצאים נפשות הרשעים האלו החוטאים בנפשותם וזהו שאמר הכתוב, שמרדכי ידע את כל אשר נעשה והתבונן כי גבורת יד הקליפה מחמת החטאים של ישראל שהיו באותו הדור עד שהוצרך מרדכי סיגוף גדול וזעקה בתפלה להתיש כח הסיטרא אחרא ולעורר רחמים על ישראל וכן כתיב, "ויקרע את בגדיו וישם שק" וגו' ואסתר הצדקת אשר זכתה לרוח הקדש ידעה ג"כ תוכן הדבר הנזכר ולכן כתיב בה, "ותעמוד אסתר בחצר המלך" וגו', ופי' הזוהר אין עמידה אלא תפלה כד"א "ויעמוד פנחס ויפלל", והרבתה אסתר בתפלה עד שעלתה תפלתה למעלה למקום קדוש ונורא הנקרא בתי החצירות והוא החצר שלפני בית המקדש של מעלה אשר שם מתנוצץ שם הוי"ה וזהו ותעמוד אסתר בחצר המלך מלך זה הקב"ה, ולא כתיב בחצר המלך אחשורוש וכתיב בה "ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב" ומשך אליה חוט של חסד שהוא ביד הקב"ה. ולא לה בלחודה אושיט הקב"ה שרביט הזהב אלא אפי' דמתחברין בהדה ולכן אנחנו עדת ישראל אשר שרויין בגולה וסובלין צער הגלות למען כבוד הקב"ה מתחברין ומתכנשין בבתי כנסיות שהן נקראים ג"כ חצר המלך מלכו של עולם ובוודאי על ידי אמירת הסליחות והתפלות אנו מעוררים את מרדכי הצדיק ואסתר המלכה, ובודאי הם מתחברים עמנו ביום התענית אסתר אשר אנו מזכירים זכותן באמירה. בימי מרדכי והדסה הושעת בניך. ולכן היושבי כפרים צריכין ג"כ להיות בחבורה קדישא בבית הכנסת ביום תענית אסתר כי יום זה הוא מסוגל מאוד שיקובל תפלתינו בזכות מרדכי ואסתר, וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל יקח פנאי לעצמו ביום התענית. ויפתחו לו שערי רחמים".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה