שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 195546

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
שבוע טוב ומבורך לרב!
ידוע מעלת עליית שישי לתורה! אך אם הרב יוכל בבקשה לפרט מה המעלה של עליית שישי ושל כל אחד מהעליות לתורה! והיכן המקור למעלת העליות?

תשובה

בזוהר הקדוש [שלח לך [קס"ד, ב] "ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר, מגדל עז דא תיבה וספר תורה דאיהו עז לשוואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יי' איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין, בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת, אלא קרא דריש בהאי ובהאי, כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה, כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו, שתיתאה דסליק מאינון שבעה, א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין, בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא".
וכן הוא בספר תולעת יעקב [שחרית שבת אות י"ג] "וקורין שבעה, כנגד שבעת ימי בראשית ושבעה קולות שניתנה בהם התורה [זוהר ויקהל ר"ו, א]. וכהן קורא ראשון כי הוא הראש, ואחריו לוי, ואחריו ישראל כי כן הסדר, והששי הוא בדוגמת הצדיק וצריך שיהיה הגון, ועליו נאמר [משלי י"ח, י] מגדל עוז שם השם בו ירוץ צדיק, בספר תורה ירוץ הדברים הצדיק הזה, ונשגב, מיראת מלאך המות שיאריך ימים ולא ינזק לעולם [זוהר שלח לך קס"ד, ב].
וכן כתב בשער הכוונות [דע"ג ע"ג] "גם ראיתיו שבכל ימי השבת לא היה עולה לס"ת אלא שישי כמו שנבאר בעזרת השם בשם ספר הזוהר על רבי כרוספדאי".
וכתב עוד בשער הכוונות [שם ע"ד] "ועתה אבאר לך טעם מה שכתב בספר הזוהר בפרשת שלח לך כי רבי כרוספדאי תמיד ליבא מיומוי לא סליק בשבת לספר תורה אלא שתיתאה דאיהו צדיק, ועליה אתמר מגדל עוז שם השם בו ירוץ צדיק ונשגב. הנה נודע כי חמשה חסדים מתפשטים וכו', ונמצא כי המעולה שבכולם הוא היסוד כי כולו מגולה ולכן ר' כרוספדאי לא הוה סליק לס"ת אלא שתיתא' שהוא כנגד היסוד המגולה ומקבל האור כולו בגילוי גמור ואחריו במדרגה הוא הג' שהוא כנגד הת"ת שאורו מגולה ברובו בב' שלישיו התחתו' ושאר העולי' כולם הם אורות סתומים ולכן אינם במדרגת אלו השנים הנזכרים אלא פחותים מהם אבל בהם עצמם יהיו מדריגות כי החסד גדול מהגבו' ואחריו הגבו' ואחריו הנצח ואחריו ההוד אבל הגרוע מכול' הוא הז' כי הוא כנגד העטרה שביסוד ואין שם אלא הארה מועטת בתכלי'. וזהו טעם מ"ש בגמ' הכל עולים למנין שבעה, אפילו אשה ועבד וקטן וכמו שנז' בדברי הפוסקים וטעמו של דבר מפורש עם האמור כי השביעי גרוע מכולם כי הוא סוד העטרה ובו יצדק שם אשה ועבד וקטן".
וכן כתב בספר פרי עץ חיים [שער השבת, פרק י"ט] "הנה כל השבע תחתונות הם אור מגולה. אמנם כבר ידעת, כי כל מציאות שמתגלה באבא, הוא ביסוד לבדו, כי כבר נפסק יסוד דאמא, ומה שאנו אומרים כי כל הז' מגולין, הענין הוא, כיון שהחסדים מגולין, מכה האור שלהם בכל הצדדים, ובנצח הוד דאבא, ומתגלין אורם בפנים, אך ודאי שאינו נקרא גלוי כמו היסוד. והנה אין כאן גילוי, רק שני שליש תפארת, ויסוד כולו, נמצא הגדול שבכולם הוא היסוד, כי כולו בגלוי, לכן ר' כרוספדאי לא היה סליק אלא ששי, כי הוא מקבל אור מגולה בכולו. ואחר היסוד הן שני שליש תפארת, והוא שלישי, כי הוא מגולה רובו, שהם שני שלישים תחתונים שלו. ואחר שני אלו, הם שאר העולין, ובהם יהיו המדרגות כפי גובהן, כי החסד גדול מגבורה, ואח"כ נצח, ואח"כ הוד, ואח"כ מלכות. אך התפארת גדול מכולם, והיסוד גדול מכולם. והז' קטן מכולם, כי שם הארה מועטת מאוד, כי אינו רק סוד העטרה לבד, ולכן הכל עולין למנין שבעה אפילו נשים, שהוא סוד השביעי, כמו שכתבו הפוסקים. ראיתי למורי זלה"ה, שהיה נוהג לומר בריך שמיה, הנזכר בזוהר פרשת ויקהל כשהיו מוציאין הספר תורה בשבת מהיכל בשחרית, עיין בשער קריאת התורה. גם כשהיה עולה לתורה בשבת, היה תמיד ששי".
וכן כתב הרב מגן אברהם ז"ל [סימן רפ"ב, ט] "מה שנהגו למכור ששי בפני עצמו יש קצת סמך מהזוהר שלח לך". ובספר מעשה רב [סימן קל"ג עם הוספות רבות] כתב שהגאון רבנו אליהו מווילנא ז"ל היה עולה שישי בכל שבת. וכן תמצא במנהגי קהלה קדושה בית אל בירושלים [אות ל"ה] שכתב "השליח ציבור עולה תמיד שישי סמוך, והוא דווקא ברכות קריאת ספר תורה תחילה וסוף בכוונה, ושאר המכוונים כשיעלו אין מכוונים, וביום טוב יעלה השליח ציבור משלים". ונודע כי מנהג היה כי "הרב החסיד" הלא הוא ראש המקובלים, שהיה הרש"ש זיע"א הוא היה החזן הקבוע.
וכן הוא בספר רוח חיים [קל"ו, א] לרבנו חיים פלאג'י ז"ל שכתב "ומנהג קהל קדוש בית אל יכוננה בצדק דהוא בקהל חסידים של עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן, דהגדול שבהם עולה סמוך דהוא יסוד בעליית השישי, דכך נוהגים מימי עולם ושנים קדמוניות". וכן כתב בספר דרכי חיים, הנהגות רבנו חיים מצאנז ז"ל כתב [ד"ט, ע"א] כי דרכו של רבנו הקדוש לעלות לשישי בכל שבת קודש, ובשבת שירה היו קוראים השירה לשישי, וגם עשרת הדברות היו גם כן קוראים לשישי".
וכן היה דרכו של מור אבי ז"ל לעלות שישי בכל הזדמנות שהיתה לו, וסידר בפרשת בשלח ששירת הים היתה עליית שישי, והיה קוראה בעצמו ומסיים "כי אני השם רופאיך". וכן עשרת הדברות היה מכוונה לעליית שישי והיה עולה וקוראה בהתלהבות יתירה ובכוונה עצומה. וראה זה פלא שגם בפרשת וישלח ידוע הוא כי המקובלים היו מהדרים לעלות בפרשת "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ"... אשר באדרא רבה קדישא האריך הרשב"י זיע"א בסודותיה, אשר בה ירמזון תיקון שבירת הכלים, וכפי שפירש רבנו האר"י החי זיע"ט, והיה עולה שישי מפסוק "ואת הארץ" [ל"ה, י"ב] ומסיים "בת מי זהב".[ל"ו, ט"ל] ומניח ארבעה פסוקים במספר לעלית שביעי. זיע"א.
ובשו"ת חתם סופר [חלק א, סימן ס"ו] כתב "ובעלי חן חילקו שבעה קרואים, אברהם יצחק ויעקב משה אהרן יוסף דוד. ומשום הכי אמרו שישי הוא מעולה ומובחר שבקרואים כמו שכתב הרב מגן אברהם [סימן רפ"ב, ט]".

נושאי השאלה

שבת - תפילות שבת - קריאת התורה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א