שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 200391

אני בעל קורא,במניין הקבוע אין מניין. אני מתפלל למטה היום נגש אלי בקש שאקרא עליה חמישית את התוכחות, וגם אעלה. אני תמיד אמרתי לעצמי שלא אעלה לעליה, כי מפחד מהמילים, להסכים?

תשובה

אין בכך שום חשש, והעתקי לפניך כמה מספרי רבותינו הקדושים בענין.

הרב כנסת הגדולה [הגהות בית יוסף סימן תכ"ח, ב] כתב "נהגו שחכם הקהל קורא שירת הים ועשרת הדברות ותוכחות שבת"כ וקללות שבמשנה תורה. והטעם ששירת הים אין ראוי שיזמר להקב"ה אלא הגדול שבהם, ומסתמא חכם הקהל הוא גדול שבהם. ובעשרת הדברות שנאמרו מפי הגבורה אין ראוי שיאמר אותם מאן דהו, אלא הגדול שבהם. ותוכחות שבת"כ ובמשנה תורה הטעם ברור, שאין ראוי להוכיח אלא הגדול שבהם. אבל בספר חסידים סימן תשס"ו כתב בשם הראשונים שהיו קוראין עם הארץ לתוכחות, כדי שלא יהא אדם חשוב קורא בקללות ויתקיימו דבריו, והוא אומר "ומקללך אאור". וכתבתי בטור זה סימן רפ"ב דף קפ"ג ע"א שטה כ"ה [הגה"ט אות ה] שלפי דרכו נראה לי שאין לקרות חכם בתוכחות וקללות, משום דקי"ל [סנהדרין צ ע"ב]: קללת חכם אפילו על חנם היא באה. ועכשו אני רואה שאין זה כלום, דלא נאמר קללת חכם אפילו על חנם היא באה אלא במתכוין לקלל, אבל בקורא בתורה תוכחות וקללות, שאין כונתו לקלל, אין כאן שום חשש.
"נהגו שלוחי צבור, שקודם קריאת החכם לתוכחות אומרים [משלי ג, יא - יב] "מוסר ה' בני אל תמאס, ואל תקוץ בתוכחתו. כי את אשר יאהב השם יוכיח, וכאב את בן ירצה". והוא נלמד ממסכת מגילה פרק בני העיר [דף לא ע"ב], ועיין בספר תיקון יששכר דף ע"ד. ופה תירי'א נוהגין כשקורין החכם לקרות עשרת הדברות אומר החזן [תהלים סח, יח]: "רכב אלהים רבותים, אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש".
וכן היה מנהגו של רבנו האר"י ז"ל שכתב רבנו חיים ויטאל ז"ל בשמו בספר שער הכוונות [ע"ג ע"ג] "וראיתי למורי ז"ל [הוא רבינו האר"י ז"ל] שעלה ביום חג השבועות וקרא עשרת הדברות בקול רם כדרך שנוהגים חכמי קהלות ספרד, וכן בפרשת בחקותי ראיתיו שעלה בשבת וקרא בפיו הקללות של פרשת בחקותי כמנהג חכמי קהלות ספרד".
וכן כתב בשער התפילה [מכתיבת יד דף ע"ג ע"ג] "גם ראיתי למורי ז"ל כשהיינו מתפללין בבית מדרשו ביום שבת שעלה ביום שבועות וקרא עשרת הדברות בפיו בקול רם כדרך שנוהגין חכמי הקהלות כמנהג ספרד. וכן בפרשת בחוקותי ראיתיו שעלה ביום שבת ההוא וקרא בפיו בקול רם סדר הקללות של פרשת בחוקותי כמנהג חכמי הקהלות של ספרד". גם ראיתיו שבכל ימי השבת לא היה עולה לספר תורה אלא ששי, כמו שנבאר בעזרת השם בשם ספר הזוהר על רבי כרוספדאי".
וכן הוא בספר פרי עץ חיים [שער השבת פרק י"ט] "כשהיינו בבית מדרשו, ראיתי שקרא מפי עצמו קללות של בחוקותי במנין השביעי. גם קרא עשרת הדברות. גם לא היה נוגע בידיו בספר תורה, אלא על ידי מפה". וכן הוא בספר שלחן הערוך האר"י ז"ל [סימן רפ"ב, ב],
ועיין במגן אברהם ז"ל [סימן תכ"ח, ח] שכתב "ובספר צמח צדק [קדמון סימן נ"ו] נדחק ליישב מנהגינו שמתחילין בקללות שבתורת כהנים, ואין מתחילים בפסוק שלפניהם ומכל מקום נראה לי דיתחיל שלשה פסוקים שלפניהם. והמנהג נתפשט מפני שקורין להרב האב בית דין בכל שבת לשלישי, ואם כן צריכים לקרות עמו עד התוכחה. ולכן מתחילין בתוכחה אבל מוטב שהרב ימחול על כבודו ויעלה לרביעי באותו שבת או יתחילו למפרע ג"פ עססי' קל"ז ובכנסת הגדולה כתב שבמקומו נוהגים לקרות להחכם בתוכחות ובשירת הים ובעשרת הדברות וקודם שיקרא התוכח' אומר מוסר השם בני אל תמאס כי את אשר יאהב וגו' וקודם שקורא הדברות אומר רכב אלקים רבותיים, גם נוהגין לקרות ללוי פרשת העגל וקורין אותה בקול נמוך עכ"ל".
וכן כתב הגאון רבנו שלמה קלוגר ז"ל בשו"ת האלף לך שלמה [אורח חיים סימן ס"ג] "ומה שנהגו באיזה קהילות שאין קוראים לשום אדם לפרשת התוכחה, אלא החזן קורא אותם בלי ברכה תחילה וסוף, הנה רע מאד מנהג זה, ושתים רעות עשו, האחת שנראה בזה שמבזה את התוכחות ועובר על מה שנאמר מוסר השם בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו, ועוד שהוא בזיון התורה עצמה, שעל כל הקריאות מברכים, ועל קריאת פרשה זו אין מברכים, והוי כמבזה את התורה. ויש ראיה ברורה מהש"ס [מגילה ל"א, ב] שחייבים לברך על התוכחה, וכן מוכח מהמדרש [רבה פרשת ראה]. וגם במסכת סופרים [פרק י"ב] מוכח שאפילו בזמן חכמי המשנה היו מברכים על הקללות תחילה וסוף, וכל שכן בזמן הזה שמברכים על כל הקריאות. וטעם הדבר נראה שטעמם שהיו מברכים על הקללות, להורות שהם מקבלים הקללות והיסורין באהבה וכו'. וכבר כתב המגן אברהם [סימן תכ"ח, ח] בשם הב"ח שבמקומו היה החכם קורא התוכחה".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה