שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 200617

לכבוד הרב האהוב שלנו. רציתי לדעת אם בתורה כתוב אדם כי ימות באוהל,, האם כבר נגזר עליו מראש למות, מדוע הוא נענש?

תשובה

שאלה כבידת משקל שאלת, וכבר דנו בזה כל המפרשים ובעיקר חכמי הקבלה, ועיין בזוהר הקדוש שלח לך קנ"ט, ב. שם שאל רבי יהודה את רבי אבא הסופר של הרשב"י זיע"א, ואמר לו "דרכי הבורא וגזירותיו מה לך לחקור בהם". ואחר כך השיבו כי ברא השם יתברך עולמות נפלאים ומרתקים, זוהרים ומבריקים, המרנינים את הנפש ומענגים אותה. ואם האדם לא היה חוטא, היה נכנס שם למעלה ללא צער וללא כאב, באופן חלק ובהנאה עצומה.
אלא בהיות וחטא וקלקל את בריאתו הטהורה, צריך קודם לפשוט את גופו הגשמי הנוכחי, ומשאירו בעולם הזה, והולכת הנשמה ורוחצת עצמה בנהר דינור שכולו אש יוקדת. ונטהרת ומזדככת שם לפי מה שהתלכלכה כאן בגשמיות ובהנאות העולם הזה.

וכשעמדו רגלינו למרגלות הר סיני במתן תורה, חזרנו ונטהרנו כאדם הראשון כאשר נברא, טהורים ומצוחצחים, מבריקים ומזהירים, אלא שבעל הדבר נתקנא בנו והחטיא את ישראל בעוון העגל שהוא זהב, ממון, ורכוש העולם הגשמי. וכן האריכו בזה הרבנים מעבר יבק [אמרי נועם פרק ט, ושפת אמת פרק ט"ז], הראשית חכמה [שער האהבה פרק ו], רבנו חיים מוואלוז'ין בנפש החיים [שער א, פרק ו], השל"ה [ראש השנה תורה אור ע"ו], ועוד.
ושאלו בתלמוד [שבת נ"ה, א] איך משה ואהרן הצדיקים נפטרו? והשיב כי בעוון הכאת הסלע. חזר ושאל מדוע ארבעה מתו בעטיו של נחש ומשמע שלא היה בידם שום עוון? והשיבו דנראה לכאורה שיש מיתה בלי חטא.
אולם בזוהר הקדוש [בראשית נ"ז, ב] כתב שאין מיתה בלא חטא, חוץ מצדיקים מיוחדים במינם שלא עשו שום חטא ומתו בעטיו של נחש.

וכתב בבית הבחירה להמאירי ז"ל מסכת שבת נ"ה, א. "מעיקרי הדת להאמין שכל מה שיקרה לאדם מטוב ועד רע, הכל מושגח מאתו יתברך השגחה פרטית מצד פעולות האדם. ולא יבלבל זה מה שנראהו מהעדר הסדור למראית עינינו, בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו. וכן מאמר מקרה אחד לצדיק ולרשע הנאמר גם כן למראה עינינו, שאופני המשפט נעלמים ממנו ולא נדע במה יענש זה ובמה יגמל זה, שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, אם לגמול אם לעונש. והוא שאמרו אין מיתה בלא חטא ואין ייסורין בלא עון. ואל יבהילך מאמר ארבעב מתו בעטיו של נחש רצונו לומר מה שנקנסה מיתה בסיבת הנחש והונחה בטבע, שלא נאמר בטבע אלא דרך הפלגה למיעוט עונותיהם, עד שלא היו ראויים לעלות במאזנים. ואף זו לא נאמרה אלא למראה עיני בשר ודם, ומי יודע לבות בני האדם עד שיחלצוהו דברי פינו וישללוהו מכל חטא, ונמצאת מכחיש מאמר אין אדם שלא יחטא, וכן אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ואף על פי שנשאר דעת האומר כן בתיובתא, אין עיקרי האמונות תלויות בראיות של פשוטי מקראות ואגדות. וכבר ידעת שאין משיבין באגדה ומה נכבד מאמר אף משה ואהרן בחטא מתו מכאן ואילך ימחלו האחרים על כבודם".

עוד כתב הרב מעבר יבק [שפת אמת פרק ט"ז] שמילת "מיתה" משמעותה "תמימות" כלומר שלימות והיא רחמנות ותיקון, כדי לסלק את יצר הרע מהאדם. ובזה יובן מה שאמרו ז"ל והנה טוב מאוד, מאוד זה מלאך ה... וראה מה שכתב במדרש קהלת רבה [פרשה ג, ח"י] "כי עליך הורגנו כל היום וגו', אלא המסורת הזה תהיה בידך כל העושה מצווה סמוך למיתתו דומה שלא היתה מדת צדקתו חסירה כי אם אותה מצווה והשלימה. וכל העובר עבירה סמוך למיתתו, דומה שלא היתה מדת רשעתו חסירה אלא אותה עבירה והשלימה. אלו ואלו הולכין שלימין אלו שלימין במדת צדקם, ואלו שלימין במדת רשעם".

עוד כתב רבנו חיים מוואלוז'ין ז"ל ברוח חיים על אבות ו. מה שאמרו בגמרא "נח נפשיה" באו לומר שנעשתה לו מנוחה שם מיצר הרע. והן הן דברי המדרש בראשית רבה פרשה ט, ל"א.
ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה מש' ר' ברכיה את כרוב ממשח וגו' (שם שם /יחזקאל כ"ח/ יד), אמר לו את הוא שגרמת לאותו הרובה שימות, אמר לו ר' יונתן אם כן יגזור מיתה על הרשעים ואל יגזור על הצדיקים, אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רמיות, שלא יהו אומרים כלום הצדיקים חיים אתמהא אלא שהן מסגלין מצוות ומעשים טובים אתמהא אף אנו נסגל מצוות ומעשים טובים, נמצאת עשייתן שלא לשמה, ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ר' יוחנן אמר מפני מה נגזרה מיתה על הרשעים, אלא כל זמן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקב"ה ה"ה הוגעתם י"י בדבריכם (מלאכי ב יז), כיון שהם מתים הן פוסקין מלהכעיס להקב"ה ה"ה שם רשעים חדלו רוגז (איוב ג יז) שם רשעים חדלו מלהכעיס להקב"ה, מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים, אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרם, כיון שהם מתים הן ננוחין והדא היא ושם ינוחו יגיעי כח (שם שם /איוב ג'/) דיינו שיגענו, ר' שמעון בן לקיש אמר ליתן שכר לאלו בכפליים ולהפרע מאלו בכפליים, ליתן שכר לצדיקים שלא היו ראוים לטעום טעם מיתה וקיבלו עליהם טעם מיתה לפיכך לכן בארצם משנה יירשו (ישעיה סא ז)".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה