שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 200746

לכבוד הרב: מה המקור לאמירת שער הרחמים בערב ראש חודש
והאם ראוי ונכון גם לספרדים לומר שער הרחמים בכל ערב ראש חודש

תשובה

שער הרחמים בגן עדן אשר סגור בכל ימי החול נפתח בכל יום ראש חודש, והתפלות מתקבלות בו ביותר.
בספר יחזקאל [מ"ו, א] כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִק֒ שַׁ֜עַר הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים יִהְיֶ֣ה סָג֔וּר שֵׁ֖שֶׁת יְמֵ֣י הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וּבְי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ יִפָּתֵ֔חַ וּבְי֥וֹם הַחֹ֖דֶשׁ יִפָּתֵֽחַ. ובזוהר הקדוש [נח ע"ה, א] כתב ונתרגם לשונו ללשון הקודש, פתח רבי שמעון ואמר כה אמר השם, יש להתבונן בפסוק זה ויש בו סוד, מדוע יהיה סגור בששת ימי החול, כדי שלא להשתמש חול בקודש, וביום השבת וביום החודש יפתח, כי בו משתמש קודש בקודש, ובו מאירה הירח היא השכינה ומתחברת עם השמש רמז להקדוש ברוך הוא, בו וראה שער זה אינו נפתח בששת ימי החול כי בימי החול העולם התחתון השפל ניזון, ובו שולטים כוחות החול בעולם חוץ מארץ ישראל, ואותם ששולטים בחול אינם שולטים בארץ הקודש, כי השער הזה סגור, אולם ביום השבת וביום החודש כולם מסתלקים ואינם שולטים, בגלל שהשעה הזה הוא פתוח, והעולם כולו שרוי בשמחה וניזון דרכו, והעולם אינו נמסר ברשות זרה, ואם תאמר שבכל ששת הימים הם שולטים מעצמם, בא וראה כתוב הפונה קדים, קודם שיתעוררו לשלוט, הוא משגיח תמיד, ואינו נפתח להשפיע לעולם מצד הקדושה רק ביום השבת וביום החודש וכל שאר הימים ניזונים מיום השבת וניזונים ממנו.
עוד איתא בזוהר הקדוש [שלח לך קס"ד, ב] על פסוק מגדל עוז שם השם בו ירוץ צדיק ונשגב [משלי י"ח, י] באותו מגדל העומד מעל לאותם מגדלים, נמצא אור אחד בדמות ספר תורה. כאשר עולה השחר יוצא אותו מגדל ממקומו, ועומד באמצע העזרה בין כנפי הכרובים. וגבהו מגיה לרום השמים, נכנס והולך בין אותם כרובים וחומותיו בין ראשיהם, שלש מאות פתחים יש שם. בפתח האמצעי נמצא אור גדול הרומז לספר תורה, אשר בו עתיד מלך ישראל לקרוא בו בפרשת הקהל. וזה יהיה מלך המשיח ולא אחר, ובאותו ספר תורה שבאותו אור, אתה החסיד הקדוש [הרשב"י] אשריך שמפיך ישמעו קול הנעימות של דבריך, מאותם דברי בסודות שאתה מגלה בתורה, בכל ראשי חודשים ושבתות ומועדים [ראש השנה ויום הכיפורים], וחגים [פסח שבועות וסכות], כאשר מבקשים כל בני הישיבה לעלות לתוך ישיבת הרקיע, כולם מתאספים סביב מלך המשיח, והוא מפרש דברי התורה, ומתוך מתיקות דבריו בהשתוקקות עולות כל עשרת הדברות. שמורים לך [הרשב"י] אותם חידושים אשר גילה ליום בו אשר שאילותיך יעלו לאותו מגדל במרכז העזרה למעלה. ובפתח ההוא פותחים הכרובים פיהם ופורשים כנפיהם ואור גדול מאיר באותו הפתח, וספר התורה הזה נפתח והכרובים פותחים פיהם ואומרים [תהלים ל"א, כ] מה רב טובך אשר צפנת ליריאך.
ואעתיק לך קורא נעים מה שכתב בספר חמדת ימים [משמרת החדש פרק ב] בפירוש ענין זה "ופשטן של דברים למתחילים בחכמה הוא כי ו' קצוות שבעולם היצירה הם נקראים ששת ימי המעשה השולטים בחול על העולם. והענין כי בשבת ובראש חודש וביום טוב יתגלה אור העליון בלי לבוש בלי אמצעי, אלא הוא בעצמו על ידי הבריאה. ואז נאמר שהקב"ה לובש בגדי מלכו'ת בגדי שבתות וראשי חדשים וימים טובים. אכן כאשר יצטרך עוד אור של בריאה להתלבש ביצירה רצונו לומר באור של יצירה אז נאמר שהמלך לובש בגדי חול, אחר שהאור הנמשך אלינו הוא על ידי העבד מ"ם טי"ת. ושער החצר הפנימית שהוא סוד הבריאה עצמו הוא סגור, שלא לערבב ממשלת היצירה הנקרא חול עם הבריאה הנקרא קדש. אמנם בשבתות ור"ח וי"ט מתגלה הבריאה עצמה שעל ידי זה מאירה האורות בעולם בלי אמצעי. וזהו שאמר דהא כדין שמושא דקב"ה וכו'. ולבאר הדבר יותר בביאור אמר תא חזי תרעא דא הוא הבריאה אינו נפתח כל ששת ימי החול. והטעם שכל ו' ימי החול מתנהגים ע"י היצירה עולם דמט"ט, ולא ע"י הבריאה, חוץ מארץ ישראל דכתיב בה "ארץ אשר השם אלהיך דורש אותה תמיד" ואין כח לשלוט שם העשיה והקליפה ואפילו מרשות הרבים, אלא כל הפעולות הנעשים בארץ ישראל תהיינה ע"י היצירה בבח הבריאה. ואפי' המיתה בארץ ישראל, אינו על ידי מלאך המות הטמא, אלא על ידי מלאך גבריאל כנודע. ולפי ששער הבריאה בחוצה לארץ סגור כל ששת ימי החול, לכן שולטים ששת ימי המעשה שש קצוות היצירה, חוץ משבתות וראשי חודשים וימים טובים, כי אז מתגלים ענפי הבריאה בעולם. ואין הכוונה באומרינו ששולטים ששת ימי המעשה שש קצוות דיצירה שהנהגה על ידם חס ושלום, כי היות שאמר שער החצר הוא סגור אין הכוונה לסגירת ההשגחה חלילה וחס. כי לעולם הוא פונה קדים כקדם בהיותו פתוח. רק הסגירה לבד לענין המזון. שכל ימי החול אינו בשפע אלא מלמטה כמו שמתבאר מדברי המאמר. כללו של דבר משם באר'ה שביום השבת וביום החדש, שער הבריאה פתוח להשפיע בעולם, והעולמות הם יותר בשלימות מבחול ע"י תוספת קדושתו. ואשר בתעלומות חכמה סובר הרזים יכיר גודל מעלת יקר הדר מלכות בהתקדש יום החדש. כי תן כל החדש והיא תחת השמש, השמש יצא וזרח יתידותיו לנצח, ויהי כזית הודו, ולחדשיו יבכר. והיא כפורחת עלתה נצה בתפילה שחרית, ובחזרתה תוסיף מתרפק על דודה והיא עלתה אל הגדולה והגבורה. ובתפלת המוסף גדילים תעשה לה עד לעלות אל ראש המלך, וגדלה הארתם מפנים העליונים כמו שיתבאר בס"ד. כי על כן קבלנו מרבינו הקדוש זלה"ה שבראשי חודשים יש הארת נפש יתירה בעת הכתר".

נושאי השאלה

מועדים - ראש חודש - ראש-חודש

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א