שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 201077

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
האם מותר לאישה לברך ברכת הלבנה.
תודה רבה וחג שמח

תשובה

נשים לא יברכו ברכת הלבנה מכמה טעמים שנזכרו בספרי הפוסקים ובספרי הקבלה.

בתלמוד בבלי [סנהדרין מ"ב, א] "מרימר ומר זוטרא מכתפי אהדדי ומברכי. אמר ליה רב אחא לרב אשי: במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, אמר ליה האי נשי דידן נמי מברכי. אלא כדרב יהודה. דאמר רב יהודה ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם".
וכתב השל"ה ז"ל [שער האותיות אות קדושה] "אשר נראה בעיני, שמטעם זה מתרחקות הנשים ממצוה זו, אף על פי שמקיימות הרבה מצות עשה שהזמן גרמא, כגון שופר ולולב, ולא ראינו מעולם נשים מקיימות קידוש הלבנה, אף שהן נזהרות בכל התפילות, מפני שפגם הלבנה גרמה האשה הראשונה, דהיינו חטא חוה, ומתרחקים מפני הבושה. אף על פי שמצאו להם תיקון אחר כך, שנתקנו בעגל, שלא חטאו ולא שמעו להנחש הקדמון, שהוא השטן הוא היצר הרע, ועל כן ניתן ראש חודש להנשים, שיהו משמרות אותו יותר מהאנשים, וכדאיתא בפרקי רבי אליעזר [פרק מ"ה], והובא בטור אורח חיים סימן תי"ז. מכל מקום, האשה היא סיבה ראשונה שבא המסית לעולם, ואחר כך החזיקו אותו האנשים בעגל, ועדיין לא נטהרנו, ולפעמים פגום ולפעמים מלא".
והרב מגן אברהם ז"ל [סימן תכ"ו בהקדמה] כתב "נשים פטורות. דמ"ע שהז"ג הוא ואף על גב דהם מקיימות כל מ"ע כגון סוכה מ"מ מצוה זו אין מקיימים מפני שהם גרמו פגם הלבנה (של"ה) עמ"ש ססי' רצ"ו ובסנהדרין פ"ה אמרי' על ברכת הלבנה הני נשי דידן נמי מברכי משמע קצת דמברכין ואפשר דל"ד נשים אלא לישנא בעלמא נקט". וכן כתב הרב אליה רבה ז"ל [תכ"ו, ז].
וכן כתב בשו"ת קול אליהו [חלק ב, סימן י"ח] תשובה לאביו של המחבר הרב אליהו ישראל בן רבי משה ז"ל שאינן מברכות. וכתב רבנו יוסף חיים ז"ל בספרו חוקי הנשים שנוהגות הנשים לעמוד אחרי האנשים ושומעות הרכה מפי החזן ועונות אמן ודי להן בזה.
ובשו"ת רב פעלים [חלק ד, אורח חיים סימן ל"ד] נשאל בענין זה, "הנה כתוב בבאר היטב [סימן תכ"ו], וכן בספר שלמי צבור הטעם דאין הנשים אומרים ברכת הלבנה מפני שהם גרמו פגם הלבנה והיכן מצינו שהם גרמו פגם הלבנה.
תשובה טעם זה מקורו בשל"ה ז"ל ומ"ש גרמו פגם הלבנה היינו כי פגם הלבנה נעשה מסיבת חטא חוה ולכן הנשים הם נגררים אחריה בזה הדבר, ומתייחס הדבר הזה אליהם יותר מן הזכרים. כי על כן אמרו רז"ל הטעם שנתייחדו לאשה שלשה מצות שהם נדה חלה הדלקת הנר הוא מחמת חטא חוה וכתב השל"ה ז"ל בדף שי"א פ' בא כמו שהלבנה לא נתמלאת פגימתה רק עד שבעה ימים כן האשה למטה ז' ימי נידות ואחר תטהר גם תמצא סתם וסת משלשים לשלשים כמו ימי החודש ע"ש".
ובשו"ת חכם צבי [ליקוטי תשובות סימן קמ"ו] הביא בענין זה "כתב ר"י מיילר בשו"ת סי' קי"א וז"ל, איתא בשו"ת שבות יעקב חלק ב' בסי' י"א דיהיב טעמא לענין שהנשים אין מקדשות הלבנה, הואיל דאיתא בעירובין דף ק' ע"ב דאחת מעשר קללות שנתקללה חוה שצריכה להיות עטופה כאבל, והאריך שם גבי אשה דהוי כאבל בשלשה ימי בכי ואבל אסור לקדש הלבנה בשלשה ימי אבלות.
ולדעתי אין זה טעם לשבח, דא"כ כל מצוות שנוהגות באבל ינהגו ג"כ באשה כל ימי חייה, וזה אינו ולא עלה ולא יעלה על דעת שום בר דעת, ועיקר הטעם הוא כמו דאיתא בספר של"ה שכתב הטעם לפי שהן היו הגרם בפגם של לבנה, והוא טעם נכון.
ועפי"ז ישבתי הש"ס בסנהדרין בסוף פרק היו בודקין (מב ע"א) דפליגי שם אמוראים על ברכת קידוש הלבנה דחד אמר במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, א"ל האי נשי דידן נמי מברכינהו. כלומר דעיקר הטעם הוא משום דנשים פגמו פגם הלבנה, וא"כ למאן דאמר דלא מברכין רק עד פעולתו אמת ולא יאמר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה, וזה הנשים נמי יכולות לברך שלא נזכר עדיין שום דבר בפגם הלבנה, ולהכי אמר אפילו נשי דידן נמי מברכין, כלומר פשטא דאותן הנשים שלא היו בפתקא של חוה וודאי יכולין לברך ג"כ ברכת הלבנה בנוסח זה דלא נזכר עדיין שום פגם הלבנה, אלא אפילו נשי דידן דהיו בפתקא של חוה דגרמו בפגם הלבנה ואפילו הכי יכולין לברך ברכת הלבנה בנוסח זה שלא הזכירו עדיין שום עסק פגם של הלבנה, ולהכי אמר בש"ס דצריך לברך בנוסח דידן שללבנה אמר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להחדש כמותה, ומזה יצא להשל"ה דעיקר הטעם שאין הנשים מקדשין הלבנה אף שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, שאינו מהראוי שתזכיר פגם של לבנה הואיל דהנשים היו עיקר הגרם בפגם של לבנה".
וחזי הוית בשו"ת אגרות משה [חושן משפט חלק ב, סימן מ"ז] שכתב "וראיתי בסימן תכ"ו סעי' א' לענין ברכת הלבנה בחכמת שלמה שעל מש"כ המג"א מהשל"ה דברכת הלבנה הוא מצוות עשה שהזמן גרמא שלכן הן פטורות מדינא ואף על גב דהן מקיימות כל מ"ע שהז"ג לא מקיימי מצוה זו מפני שהן גרמו פגם הלבנה שג"כ הקשה דאין להחשיב ברכת הלבנה בכלל מצוה שהז"ג דמה שהוא רק פעם אחת בחדש הוא מחמת שלא שייכא יותר דלא מתחדשת רק פעם אחת והוא כפרי חדש שלא מתחדש אלא פעם אחת בשנה ולא נחשב זמן גרמא וכו', ודחה חשש זה וכתב כי ברכת הלבנה היא תקנה מיוחדת ואינה על ההנאה ולא מצד דבר שלא מצוי ועניני חידושים שרואים, וכלשונו הטהור "אלא שהוא משום דנחשב בזה כקבלת פני אביהן שבשמים, מטעם שמרגיש בזה בבריאת השי"ת את העולם בזה שאיזו ימים לא ראוה כאילו אינה בעולם וחוזרת ליראות או מטעמים אחרים, ולכן אינה מכלל תקנת הברכות אלא תקנה חדשה שלכן כיון שהוא רק בשעת חידושה הוא מצוות עשה שהזמן גרמא שלכן פטורות הנשים וכו', אבל ברכה הארוכה שמברכינן כדא"ר יהודה הוא ענין אחר שתיקנו על היכר שאיכא יותר מזה שהשי"ת ברא את עולמו שלכן הוא כקבלת פני השכינה ואינה מכלל תקנת כל ענין חיוב הברכות שלכן פטירי נשים מפטור דזמן גרמא".
ובספר ברכת החמה כהלכתה כתב בשם מור זקינו הגאון ז"ל כתב הטעם שאין הנשים מברכות ברכת הלבנה משום שנוהגת בחוץ, וכל כבודה בת מלך פנימה. ועיין עוד בשו"ת החתם סופר [חלק אורח חיים סימן נ"ו] ובשו"ת מהר"ם שיק [סימן צ], ובשו"ת מנחת יצחק [חלק ח, סימן ט"ו, וסימן ל"ד].
והן אמנם יש מקום לבאר דהרי פגם הלבנה היה ביום רביעי מששת ימי בראשית, ואילו חטא חוה היה ביום השישי, אלא שעל פי הסוד אין כאן מקום שאלה כלל, וכבר רמז על זה הגאון השל"ה ז"ל בדבריו לעיל עיין שם, וכבוד אלקים הסתר דבר ואין לנו עסק בנסתרות, ובמקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך.
וראיתי בזה להגאון הצדיק מזקני עדת ישורון הרב מקלויזיבורג ז"ל בספרו שו"ת דברי יציב [חלק אורח חיים סימן צ"ז] שכתב "דבאמת מה שכתב השל"ה שחוה גרמה פגם הלבנה אין לזה מובן על פי פשטות, שהרי הלבנה נתמעטה עוד לפני שנוצרה חוה, אבל הדברים עמוקין וטמורין ומבוארים ע"ד הנסתר ואין לי עסק בנסתרות, אמנם בפשטות י"ל דמצינו מקרא שכתוב [ישעיה ל' כ"ו] והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו', ועיין ב"ב ח' ע"ב תוד"ה ומצדיקי, הרי שגם בחמה חל פגם שהרי בעולם התיקון יתוסף אורה שבעתים, ולזה נכון הדבר שיתרחקו הנשים גם מברכת החמה, והעמק בזה הרבה".
ועיין בשו"ת יביע אומר [חלק ה, אורח חיים סימן ל"ו], ובשו"ת יחוה דעת [חלק ד, סימן י"ח], ובשו"ת אור לציון [חלק ג, פרק ד, הערה א].

נושאי השאלה

מועדים - ראש חודש - ברכת הלבנה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א