שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 201763

לכבוד מורנו הרב. אני קורא בתורה, ולפעמים מסתפק, ידוע כשיש ספק בכתיבת הספר תורה מביאים ילד כבן שש שבע ושואלים אותו איזה אות הוא רואה. האם בכל דבר שואלים?

תשובה

הנה בתלמוד [מנחות כ"ט, ב] במעשה דרבי זירא שאמר להביא ילד שלא חכם ולא טיפש ויסתכל באות ו שהיתה קצרה, וישאל אותו מהי ו או י, משמע ששאילת תינוק היא לגבי צורת האות את דומה לאחרת או לא, ולא על ענין שברור לנו אם כשר אם לא, אלא על צורת אות אם דומה לאחרת אם לא.
וכן כתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילין פרק א, הלכה י"ט] "וכל אות שאין התינוק שאינו לא חכם ולא סכל יכול לקרותה פסול, לפיכך צריך להזהר בצורת האותיות שלא תדמה היו"ד לוא"ו, ולא וא"ו ליו"ד, ולא כ"ף לבי"ת, ולא בי"ת לכ"ף. ולא דל"ת לרי"ש ולא רי"ש לדל"ת. וכן כל כיוצא בזה עד שירוץ כל הקורא בהן".
כתב בשו"ת הריב"ש ז"ל [סימן ק"כ] "ואם שינה בהפריד אותם הקווים שצריכין להיות מחוברין, או בחבר אותן שצריכין להיות נפרדים פסל. והראיה מן הברייתא שהביאו בפ' הבונה [שבת ק"ג, ב] וכתבתם שתהא כתיבה תמה. שלא יכתב אלפין עינין, עינין אלפין. ביתין כפין, כפין ביתין. גמלין צדין, צדין גמלין. דלתין רישין, רישין דלתין. ההין חיתין, חיתין ההין. ווין יודין, יודין ווין. זינין נונין, נונין זינין. טיתין פפין, פפין טיתין. פשוטין כפופין, כפופין פשוטין. ממין סמכין, סמכין ממין. סתומין פתוחין, פתוחין סתומין. וכולי. ובודאי דבכל אלו לעיכובא קאמר ואם שינה פסל. דהא מותבינן מינה לרב חסדא דאמר גבי הא דאמר רבי יהודה מצינו שם קטן משם גדול שם משמעון וכו'. ומקשינן בגמרא מי דמי, מ"ם דשם סתום מ"ם דשמעון פתוח, ואמר רב חסדא [שבת ק"ד, א], עלה זאת אומרת סתום שעשאו פתוח כשר. ובברייתא קתני שלא יעשה סתומין פתוחין, דמשמע מינה שהוא פסול. אלמא ברייתא לעיכובא קאמר ואם שינה פסל. וכן בכולן דכלהו בחדא מחתא מחתינהו".

וכתב בשו"ת מהרי"ק ז"ל [סימן ס"ט] "גם רשב"א מסברת עצמו הכריע דודאי פסול הוא אפילו בחסרון אות אחת ושאין לברך על קריאתו כלל וכן כתב בטור י"ד וז"ל ספר שאינו מוגה אסור להשהותו וכולי עד לא יצא ושצריך לחזור לראש הסדר ופשיטא דהמברך עליו הוי ברכה לבטלה ואין להרהר בזה ופשיטא שאין להכשירו על ידי קריאת התינוק שלא נאמרו דברים אלו אלא היכא שנפסקה האות ובציר לה שיעורא כגון וי"ו קטיעה שאנו מסופקים אם הגיע לאורך וי"ו או אם כשיעור יו"ד ולכך תועיל קריאת התינוק דגלוי מלתא בעלמא הוא דאורך וי"ו יש לה מדלא קראה יו"ד. אבל היכא דפשיטא לי שאין האות כצורתה מה תועיל בראיית התינוק ועינינו הרואות שאין האות כצורתה. ואף על גב שרבי' מאיר השיב בתשובה שאין תפילין ומזוזות נפסלין משום שלא כסדרן בתקון האותיות הנפרדות ותלה הטעם בקריאת התינוק היינו דווקא להחשב כסדרן מאחר שעיקר צורת האותיות נעשו כסדרן אבל להכשיר בלא תיקון משום קריאת התינוק לא עלה על דעתו כדמוכח ואותה תשובה שהביא בתשב"ץ".

נמצינו למדים, כי רק כשיש ספק בצורת האות שואלים, אך כשיש ודאות בפיסול מוציאים ספר אחר.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה