שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 201944

כאשר מסימים חומש מחמישה חומשי תורה, אומרים חזק נתחזק.(מי צריך לומר?) גם בפיוטים חותמים חזק, וגם לאדם שאומר משהו לעניין אומרים חזק וברוך. מה העניין בחזק וברוך?
תודה.

תשובה

נוהגים לומר לעולה "בכבוד", מפני שחז"ל אמרו שלא יעלה אלא אם כן אומרים לו קרא. וכשמסיים אומר לכל הציבור "כולכם ברוכים", והם אומרים לו "חזק וברוך". ויש משיבים "חזקו ואמצו".
כתב בספר חסד לאלפים [סימן קל"ה, כ"א] "נוהגים לומר לעולה לספר תורה 'בכבוד', וליורד מלקרות 'חזק וברוך', והוא מנהג נכון. אבל דא עקא, שיש שעושים שחוק וקלות ראש בזה בבית הכנסת כשרוצים להתלוצץ על אחד (כגון שנולד לו בת וכדומה צועקים בקול גדול: בכבוד, בכבוד, ישתקע הדבר ולא תהא כזאת בישראל לעשות איסור חמור של ליצנות ושחוק וקלות ראש, האיסור בכל מקום, ובכל זמן עושין במשפט".
והרב מטה משה ז"ל [סימן רכ"ה] כתב "ואין אדם רשאי לקרות בתורה אם לא נקרא, בשם שאין אדם מבזבז לו (תוספתא להלן). ועוד דאמרינן בירושלמי כל הקורא בתורה ולא אמרו לו קרא, דומה לאדם שיש לו בת בוגרת שכל הרוצה לקחת לוקחה. וזהו שנוהגים שש"ץ קורא לעולים, ואפילו ראש הכנסת או חזן הכנסת לא יקרא עד שיאמר לו קרא. והכי איתא בתוספתא (מגילה פ"ג הכ"א) ראש הכנסת או חזן הכנסת לא יקרא עד שיאמרו לו קרא, שאין אדם מבזבז לו".
ולענין אמירת "חזק וברוך" למי שעלה לתורה וקרא, כתב באורחות חיים [חלק א, אות י"ט] "וכשיסיים אומרים לו חזק ואמץ, ומכאן יצא המנהג לומר למסיים לקרות בתורה חזק וכך המנהג בצרפת ובפרובינצה אבל בספרד אין אומרים אותו אלא בסיום התורה בלבד. והכל הולך אחר המנהג".
וכן הוא בספר המנהיג [הלכות שבת עמוד קפ"ב] "מה שנהגו בצרפת ובפרובינצא לכל הקוראים בתורה, כשמסיימין שאומר להם החזן בקול רם חזק, מצאתי סמך לדבר בבראשית רבה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, אין אומר הזה אלא למי שתולה החפץ בידו, מלמד שהיה ספר תורה בחיקו של יהושע, ואומר לו הקדוש ברוך הוא חזק ואמץ מכאן למסיים בתורה אומרים לו חזק. אב"ן".
וכן כתב מרן ז"ל בבית יוסף [סימן קל"ט] "כתב בארחות חיים [שני וחמישי אות ט"ו] וזה לשונו צריך הקורא בתורה לאחוז כאילו קיבלה עכשיו מהר סיני בירושלמי א"ר יוסי בר בון כד סלקי לדוכנא לברוכי האי מאן דבריך נקיט עמודא דתורה בידיה שנאמר [דברים ל"א, כ"ו] לקוח את ספר התורה הזה בבראשית רבה (סוף פרשה ו) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (יהושע א ח) מלמד שהיה ס"ת בידו של יהושע שאין לומר הזה אלא למי שתופס החפץ וכשסיים אומרים לו חזק ואמץ מכאן יצא המנהג לומר למסיים לקרות התורה בכל פעם חזק עד כאן לשונו".
וכתב רבנו דוד אבודרהם ז"ל [קריאת התורה בשבת] "וכתב אבן הירחי מנהגם בכל צרפת ופרובינצא לכל המסיים בתורה מהקוראים אומר לו החזן בקול רם חזק. ויש סמך למנהג מדאמרינן בבראשית רבה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך מלמד שהיה ס"ת בחיקו של יהושע שאין אומרים הזה אלא למי שתופס החפץ בידו כשסיים יהושע אמר לו הקדוש ברוך הוא חזק ואמץ מכאן למסיים את התורה שאומרים לו חזק. ובספרד לא נהגו לאמרה אלא כשמסיימים כל ספר וספר מחומשי התורה ואולי סוברים למסיים בתורה מן הספר ממש קאמר עד כאן".
ובתניא רבתי [סימן ח"פ] כתב על מנהג יום שמחת תורה "ואחרי שהשלים קריאתו עד לעיני כל ישראל אינו חותם מיד, אלא מנהגינו לעמוד כל הציבור על רגליהם, והחזן אוחז ספר התורה בזרועו ואומר שלש פעמים, זכינו להשלים לשלום, ונזכה להתחיל ולהשלים לשלום, והציבור עונים אחריו כן שלש פעמים, [ולמעשה מכאן המנהג בימינו שאומרים כולם יחד "הדרן" שלש פעמים אלא שהוא בארמית], ויש נוהגים לומר חזק זכינו וכו', ונראה שלפיכך נהגו לומר כן, לפי שהקורא בתורה, צריך לעמוד באימה וביראה ואימת הקדוש ברוך הוא עליו, וגם יש עליו אימת הציבור. וכשגמר מלקרות אומר החזן לקורא הזה חזק, והציבור עונים גם כן חזק לאותו שקורא בתורה, ונותנים פניהם כנגד הקורא כלומר חזק ואמץ מעתה. גם לחזן הכנסת אומרים לו "חזק וברוך השם תהיה".
ובכנסת הגדולה [הגהות בית יוסף קל"ט, ב] כתב "מנהגינו לומר לכל קורא אחר שיקרא "חזק ברוך" והקורא משיב "חזקו ואמצו". עיין בדברי הרב דוד אבודרהם בקריאת ס"ת של שבת". וכן הוא בחסד לאלפים [קל"ט, כ"ב]. ועיין במטה משה [סימן תנ"ב], ולרבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו טועמיה חיים [מערכת ס, ספר תורה].
וכתב הרמ"א ז"ל בהגה [קל"ט, י"א] על דברי מרן השלחן ערוך שכתב "הקורא בתורה צריך לאחוז בספר תורה בשעת ברכה. הגה: וסמכו מנהג זה על מה שנאמר ביהושע לא ימוש ספר התורה הזה מפיך חזק ואמץ (יהושע א, ח - ט), ומזה נהגו לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם חזק". וכן כתבו הרב הלבוש [שם א], והרב אליה רבה ז"ל [שם י"ד], והרב מגן גיבורים [אלף המגן שם כ"ו], וערוך השלחן [שם ט"ו].
וכזאת כתב הגאון הפרי חדש ז"ל שם, "בכל פעם חזק. אולי יצא מנהג זה משום שהתורה נקראת תושיה שמתשת כוחו של אדם [סנהדרין כו, ב], ועוד דאמרינן פרק אין עומדין [ברכות לב, ב] ד' דברים צריכין חיזוק ואלו הן התורה ומעשים טובים וכו' שנאמר [יהושע א, ז] רק חזק ואמץ חזק בתורה ואמץ במעשים טובים".

נושאי השאלה

שבת - תפילות שבת - קריאת התורה

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א