שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 205296

לכבוד הרב:
לגבי עלייה לתורה לאדם שבכסא גלגלים מתפלל אצלנו בשכונה אדם שבכסא גלגלים מגיע לכל התפילות. ולא מעלים אותו לתורה והוא מאד רוצה. מה הדין ואיך צריך לנהוג הלכה למעשה

תשובה

שאלוני אודות מושב זקנים ששם יש בעוונותינו כמה וכמה זקנים בעלי תורה המרותקים לכסא גלגלים, ואינם יכולים לעמוד גם על ידי סמיכה, ויש להם יארצייט, או שמגיע החתן מצאצאיהם לבית הכנסת, ומאוד מתאווים לעלות לתורה אי שפיר הוא שיגשו אל הספר תורה ויברכו ויעלו מיושב.
והנה במשנה מגילה [כ"א, א] מצינו "הקורא את המגילה עומד ויושב". וגמרא אמרו "תנא, מה שאין כן בתורה. מנהני מילי? אמר רבי אבהו: דאמר קרא ואתה פה עמד עמדי, ואמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול אף הקדוש ברוך הוא בעמידה".
ופירש רש"י ז"ל גבי מגילה "הקורא עומד, אם רצה עומד אם רצה יושב". ואילו גבי קריאה בתורה פירש "שאין קורין בתורה בציבור מיושב". ומפשט דבריו נראה שבמגילה יכול לשבת לכתחילה, ואילו בקריאה בתורה אם ישב, בדיעבד יצא ידי חובתו, שאם לא כן היה כותב שאם קרא יושב לא יצא.
וכן מוכח מדברי רבנו הרשב"א ז"ל בחידושיו [שם] שכתב "הקורא את המגילה עומד ויושב יצא, ואף על גב דקתני יצא, אפילו לכתחילה קאמר. וכו', ועוד דהא קתני קראה אחד, ובאחד מי יש לך לומר יצא בדיעבד, אלא ודאי לכתחלה קאמר". נמצא שהן רש"י והן הרשב"א פוסקים כי בדיעבד יצא ידי חובת קריאת התורה כשישב וקרא.
גם מפורש הוא בדברי בית הבחירה להרב המאירי ז"ל שכתב "הקורא את המגלה עומד ויושב, רצונו לומר עומד ויושב כלומר הדבר [תלוי] ברצונו, ואף על פי שבספר תורה אנו צריכין לקרוא מעומד, ואין גורסין בכאן עומד או יושב יצא, שאם כן היו הדברים מוכיחין דיעבד אין, לכתחילה לא. והיה יוצא לנו ממנה שבתורה אף דיעבד לא יצא ביושב, ממה שנאמר על משנה זו בגמרא מה שאין כן בתורה, וזה אינו שלא נאמר בקריאת התורה מעומד אלא לכתחלה, כדי לעמוד ביראה, הא במגילה אף לכתחלה. אלא שמכל מקום נהגו לקרותה מעומד מפני כבוד הצבור".
ובתלמוד ירושלמי [מגילה פרק ד הלכה א] מובא "הקורא את המגילה, מה לשעבר הא בתחלה לא והא תני מעשה ברבי מאיר שקרייה מיושב בבית הכנסת של טיבעין, ונתנה לאחר ובירך עליה. כיני מתניתא מותר לקרותה עומד מותר לקרותה יושב וכו', זה שהוא עומד לקרות בתורה מפני מה הוא עומד מפני כבודה, או מפני כבוד הרבים. אין תימר מפני כבודה אפילו בינו לבינה, אין תימר מפני כבוד הרבים אפילו בינו לבין עצמו מפני כבודה הוא עומד, אם אומר את כן, אף הוא מתעצל ואינו קורא. רבי שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא, חד בר נש קאים מתרגם סמיך לעמודא, [רב שמואל נכנס לבית הכנסת ואחד שהיה מתרגם הקריאה בתורה היה נשען על העמוד], אמר ליה אסור לך כשם שניתנה באימה ויראה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה ויראה". ומוכח מכאן שבמגילה יכול לקוראה לכתחילה יושב, ואילו בספר תורה לכתחילה יעמוד, ובדיעבד אם ישב וקרא יצא. שלכתחילה יש לקורא לעמוד באימה וביראה מפני כבוד התורה. וכן כתב הטור [סימן תר"צ]. והחרה החזיק אחריו הגאון הפרי חדש ז"ל [קמ"א, א].
ועיין בדברי הטור ז"ל [סימן קמ"א] שכתב "וצריך לקרות מעומד דתנן הקורא את המגילה יושב יצא, מה שאין כן בתורה. ומטעם זה נמי צריך ליזהר שלא לסמוך, דאמרינן בפרק שני דזבחים עמידה מן הצד, פירוש על ידי סמיכה איכא בינייהו, לרבנן לא הוי עמידה". וכתב הרב אפרים זלמן מרגליות ז"ל בשערי אפרים [שער ג, אות י"א] "ובדיעבד אם קרא בישיבה יצא, ואין צריך לחזור ולקרות".
גם מרן הבית יוסף ז"ל [סימן קמ"א] כתב "וצריך לקרות מעומד דתנן (כא.) הקורא את המגילה עומד יושב. כלומר אם רצה עומד אם רצה יושב ובגמרא (שם) תנא מה שאין כן בתורה ופירש רש"י מה שאין כן בתורה שאין קורין בתורה בציבור מיושב ומשמע דדוקא הקורא צריך לעמוד אבל לא שאר הציבור וכן נוהגים". ומסמות דבריו משמע דגם הוא סבירא ליה שכל ענין העמידה בקריאת התורה הוא לכתחילה וכמפורש לעיל שיש לקוראה באימה וביראה, ואין הכי נמי בדיעבד אם קראה מיושב יצא, ואין צריך לחזור ולקוראה. וכן דקדק בדבריו הרב מגן אברהם ז"ל וראה לשונו לקמן בעזרת השם יתברך.
וכן נראה מדבריו בשלחן ערוך [שם א] שכתב "צריך לקרות מעומד, ואפילו לסמוך עצמו לכותל או לעמוד אסור, אלא אם כן הוא בעל בשר". ומדאמר צריך, היינו לכתחילה.
אמנם הגאון הבית חדש [סימן תר"צ] בהלכות מגילה כתב "ומה שכתב משמע בדיעבד וכו'. פירוש דביושב דיעבד אין לכתחלה לא ומאי דקתני נמי הקורא דמשמע דיעבד משום יושב נקט הכי, וה"ק הקורא את המגילה יוצא בדיעבד כשיושב כמו בעומד אבל עומד ודאי אפילו לכתחלה דאי אפשר בלי עומד או יושב. ומכל מקום קשה למה לי לתנא למיתני עומד ויושב כיון דדין עומד אינו כדין יושב ונראה דתני הכי למידק מיניה דבמגילה דוקא הוה דינא הכי מה שאין כן בתורה דעומד דוקא, וכדתניא (כא א) מה שאין כן בתורה מנא הני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא (דברים ה, כח) ואתה פה עמוד עמדי, אבל יושב אפילו דיעבד לא וצריך לחזור ולקרות מעומד נראה לי".
והסכימו עמו הגאונים הרב שיירי כנסת הגדולה ז"ל [קמ"א, ב], הרב עטרת זקנים [תר"צ, א], וכן כתב הרב פרי מגדים ז"ל [במשבצות זהב תר"צ, א] שכתב "ודע דיש לדייק ממה שפסק המחבר כאן כהר"מ ז"ל, דלכתחלה צריך לקרות בציבור מעומד מפני כבוד הציבור, ואם כן על כרחך בתורה דיעבד נמי לא יצא במיושב, וצריך לחזור ולקרות מעומד. דבמגילה [כ"א, ב] אמר עלה דמתניתין [שם ע"א], תנא מה שאין כן בתורה. ואי בציבור במגילה לכתחלה צריך לעמוד, וביחיד אף בתורה שמעביר פרשיותיו אינו צריך לעמוד, ואם כן צריך עיון".
אך הרב מגן אברהם ז"ל כתב "מעומד. כב"ח סימן תר"ץ דאפילו בדיעבד לא יצא וצריך לחזור ולקרות. וכן משמע לשון הטור והגהות מיימוניות, אבל ממה שכתב הרב בית יוסף בשם רש"י, משמע דדוקא לכתחילה קפדינן, אבל בדיעבד יצא עיין שם. וכן מוכח מספ"ז דסוטה דאמרינן דהמלך קורא יושב, ואי איתא דאפילו בדיעבד לא יצא, משום כבודו של מלך לא שרי לכתחילה, וכהאי גוונא דייקינן בח"מ סימן כ"ח גבי עדות ויש לחלק".
וכן כתב הגאון הפרי חדש ז"ל [סימן קמ"א, א] "צריך לקרות מעומד. במגילה [כ"א, א] תנן הקורא את המגילה עומד ויושב, ותני עלה מה שאין כן בתורה, והטור בסימן תר"ץ כתב דלישנא דהקורא משמע דיעבד, אבל לכתחילה לא יקרא יושב, וכתב שם הב"ח [ריש הסימן] דכפי זה בתורה אפילו דיעבד לא וצריך לחזור ולקרותה מעומד, אלא דגבי מגילה לא קיימא לן הכי דבירושלמי [שם פ"ד ריש הלכה א] אמרינן (ביני) [כיני] מתניתא מותר לקרותה עומד ומותר לקרותה יושב וכן פירש רש"י [שם ד"ה הקורא], וכפי זה בתורה אם קרא מיושב יראה דמהני דודאי לא הוי עיכובא אף לפי מאי דמשמע בש"ס דילן [מגילה שם] דהוי משום כבוד התורה, וכל שכן לפי מאי דמשמע בירושלמי [שם] דהוי משום כבוד הרבים, תדע דבפרשת המלך [סוטה פ"ז משנה ח] תנן שקורא יושב, ואם איתא דבעלמא אפילו דיעבד לא מהני, היכי שרינן לכתחילה גבי מלך, אלא משמע דבדיעבד עלתה הקריאה מיושב וזה ברור". ועיין כף החיים [סופר קמ"א, ב].
נמצא לסיכום לדעת הבית חדש, הכנסת הגדולה, העטרת זקנים, והרב פרי מגדים, שמי שקרא בתורה מיושב גם בדיעבד לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות מעומד.
אך דעת התלמוד ירושלמי שבדיעבד יצא ידי חובתו ואין צריך לחזור ולקרות, וכן הוא דעת רש"י, הרשב"א, המאירי, הרב בית יוסף, הרב פרי חדש, הרב מגן אברהם, הרב שערי אפריים, ועוד אחרונים שלא נאמרה ההלכה לעמוד כשקורא בתורה אלא לכתחילה, אך בדיעבד יצא ידי חובתו, ולכן זקן או חולה שאינו יכול לעמוד, יכול לברך על קריאת התורה מיושב ויקרא יושב, וכן היום המנהג בכמה וכמה מקומות, ובפני תלמידי חכמים גדולים שהתירו את הדבר.

נושאי השאלה

תפילה וברכות - כללי - ספר תורה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א