שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 207457

שלום לכבוד הרב, בראש חודש אומרים זמן כפרה לכל תולדותם, הרי יש לנו את ערב ראש חודש, וכן את יום הכיפורים. והיכן מצינו שהוא זמן כפרה?

תשובה

יום ראש חודש הוא יום כפרה לכל עוונות החודש שעבר, וכשיתקבצו י"ב חדשי השנה יתכפרו בראש השנה, ומשם אל התשובה ביום הכיפורים הקדוש. ותיקונם נחלק לפי שעות, יום, שבוע, חודש, שנה, שמיטה, יובל.
כתב רבנו משה קורדבירו ז"ל בספרו פרדס רמונים [שער י"ג, פרק ג] בענין חילוק הזמנים ברמיזתם. "ונאמר שהזמן יתחלק לשבעה חלקים, והם. א, יובלים, ב, שמיטות, ג, שנים, ד, חדשים, ה, שבתות, ו, ימים, ז, שעות. ונבאר עניינם. היובל הוא קבוץ שבע שמיטות, שמיטה הוא קבוץ שבע שנים, השנה הוא קבוץ י"ב חדשים, החדש הוא קבוץ ארבע שבתות, השבת הוא קבוץ שבעה ימים, היום קבוץ כ"ד שעות. והענין הוא כי סתם שעה היא במלכות, והיא פועלת פעולת ושינוי הזמן בכח סדר הזמן השופע עליה. וסדר הזמן הם שבע ספירות מחסד ולמטה, וסדר הזמן פועל בכח הבינה השופעת עליהם כאם על הבנים. ונמצא עיקר האילן הוא בינה והיא שורש האילן ששרשיה מתפשטים לאין תכלית. וכן כינוה בתיקונים בלשון שורש האילן וכמו שנבאר לשונו בשער ט"ו פ"ב. והיא יובל ולה ז' ענפים. וז' ענפיה הם ז' שמיטות שהם ז' ספירות. ולז' ענפים אלו לכל אחד מהם ז' ענפים והם ז' שנים. ולא נכחיש כי עם שיתייחס שם שמיטה בכל הספירות ואף כי במלכות, עם כל זה לא יעלו הם לעניין השמיטין אם לא בכח הבינה השופעת עליהם. וכן ביארו בפירוש בתיקונים. כי מצד החכמה הספירות כלולות מי' ומצד הבינה כלולות מז'. והנה נמצא שאין להם כללות השבע להיותם שמיטות אם לא בכח הבינה המאירה בשרשים הנעלמים ומשם יונק כל האילן. ולכל ענף וענף מז' ענפים עוד י"ב ענפים והם י"ב חדשים שבכל שנה ושנה, והם י"ב הוויות, שהם י"ב גבולין, שהם י"ב עלין שבשושנה ששה אדומים וששה לבנים, לפי שנטייתם לעתים לדין ולעתים לרחמים. ויש בענין החדשים וההויות כמה וכמה עניינים שאם היינו נכנסים בביאורם היינו יוצאים מהמכוון ואין לנו אלא לקצר ולעלות. והנה הי"ב הויות הם צירופים שמצטרפים משם בן ד' כזה יהו"ה יהה"ו יוה"ה, הרי שלשה ביו"ד. וכן ג' אחרים באות ה' ההי"ו ההו"י היו"ה, הרי שלשה בה'. וכן שלשה אחרים באות ו' והי"ה והה"י ויה"ה, הרי שלשה בו'. וכן שלשה אחרים באות ה' הוי"ה היה"ו הוה"י, הרי שלשה בה'. ובראשי תיבותם שם בן ד'. וכן בכל חדש וחדש שלשים ימים וכאשר נחלקם יבואו ג' לכל שבוע ושבוע ויעלו כ"ד ימים. כי יום שבת אין לו כלל, כי הוא קבוץ ההויות רצוני לומר כל ההויות הוא ביום שבת שהם שלשה הוויות. וכן אמרו שמשם נזונים כל ימי השבוע לכן הם שובתות כל שלשה ההויות שבשבוע ביום שבת. אח"כ מתחלקות שני אותיות בכל יום. אחד ביום ואחד בלילה זה זכר וזו נקבה. שכן בהוי"ה שתי אותיות שהם י"ו זכרים ה"ה נקבות, ולעתים שניהם זכרים ושניהם נקבות, ולפעמים הלילה זכר והיום נקבה, הכל בסוד האור המתהפך. וכן יש ימים שיש בהם דין יותר מחברו, כמו שביארנו ענין זה בספר אור יקר בפרשת החדש הזה לכם שהתחלנו בחבורו [עיין בעסיס רמונים].
ואיך שיהיה נמצאו הימים ענפים אל השבת, והשבת ענף אל החדש. והנה בשבת שבעה ימים נגד שבע ספירות. עוד בכל יום כ"ד שעות י"ב יום זכר רחמים, וי"ב לילה נקבה דין. הכל לפי התחלקות הוייות כמו שנאריך בביאור ענין זה בספר הנזכר וכן לפנים בספר הזה. ועתה לא יקשה עלינו אם מזל יום גורם ואם מזל שעה גורם הנזכר במסכת שבת [קנ"ו]. או אם מזל שנה או מזל חדש או שמטה או יובל. ופתח עיניך. ועתה לא יבצר ממנו כי השעות הם צינורות של אור נשפעים מהימים, והימים צנורות של אור נשפעים מהשבועות, והשבועות צנורות של אור נשפעים מהחדשים, והחדשים צנורות של אור נשפעים מהשנים, והשנים צנורות של אור נשפעים מהשמטות, והשמטות צנורות של אור נשפעים מהיובלות. והנה אין ספק לפי זה כי לעולם יחזרו הענפים אל מקורם, כי השעות יחזרו אל הימים. ועל כן אמרו בספר הזוהר שיתוודה האדם על עוונותיו קודם שוכבו לתקן את אשר עוות. וכן הנשמה עולה ומודה על עונותיה. וכן הימים יחזרו אל מקורם שהוא השבוע. ולכן יש שכתבו כי השבת מכפרת, ונכון הוא שהוא שביתת הימים. ואל ישתומם נפש המעיין ויתבהל להשיב, הלא מהשבת נזונים הימים הבאים. ואין זו קושיא כלל [כו]. שהרי כהנים במשמרותם יוכיחו שהיו עובדים ביום השבת שתי משמרות העוברת והבאה. וזה ודאי יורה על הקשר והיחוד. וכן השבועות יחזרו אל החדש ונאמר בו כפרה, כמו שאנו מתפללין ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל וכו'. וכן החדשים אל השנה. ומשם אל התשובה שהוא יום הכיפורים, שהיו מתפללין בו תשע ברכות הכל להורות על המקור. ועתה בהקדמה זו לא ידחק שיהיה היום מגלה לעתים כח השנה כאשר ירצה המקור להגביר בו האור והשפע. ועם כל זה לא ישתווה אל השנה ממש. ואחר שנתבאר העיקר הזה נודע ענין הזמן שמה שהוא היום הזה אינו מחרתו, ומה שהוא מחרתו אינו היום שעבר. וכן בשנים, וכן בשמיטות, וכן ביובלות, מה שהוא יובל זה אינו זה, כי השרשים מתפשטים למעלה עד לאין תכלית במה שאין ראוי לעיין בו".

נושאי השאלה

מועדים - ראש חודש - ראש-חודש

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א