שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 213199

לכבוד מורנו הרב, המולד לחודש כסלו יחול ביום ראשון ערב ראש חודש בשעות אחר הצהריים, שמעתי שמתענים בו, זה נכון?

תשובה

נכון מאוד, ועיין חודש בציון מה שכתבנו בזה בסייעתא דשמיא, כשהמולד חל אחר חצות היום, מתענים בו, וכשמולד הלבנה חל ביום כ"ט בחודש קודם חצות היום, יש להקדים התענית ביום שלפניו.
כתב מרן החיד"א ז"ל בספרו מורה באצבע [אות קע" כתב מרן החיד"א ז"ל בספרו מורה באצבע [אות קע"ו] "נכון הדבר שהתענית תהיה לפני המולד. ואם המולד בחצי היום יתענה יום שלפניו".
והגאון הרב מגן אברהם ז"ל [סימן תי"ז, ג] "הרמ"ע כתב בתשובה דלעולם יש להתענות יום הכניסה שלפני המולד דהטעם משום מיעוט הירח, ושמעתי שהמקובל רבי ישראל סרוק זצ"ל התענה ביום המולד עד שהגיע המולד, ואז אכל אפילו חל המולד בחצי היום. ואעפ"כ מי שיש לו מנהג צריך לנהוג כך ואסור לשנותו עד שיתירו לו נדרו ופשוט דאפי' בע"ש צריך להשלים כמ"ש בי"ד לענין יום שמת בו אביו דאם חל פעם ראשון בחול צריך להשלים אפי' אם חל אח"כ בע"ש ה"ה כאן אם השלים בפעם הראשון צריך לנהוג כן לעולם, ואם בפעם הראשון לא השלים אפילו בחול אין צריך להשלים". וכן כתבו הרב חמדת ימים [אלול פרק ה, ומשמרת החודש פרק א], וכן כתב הרב באר היטב [תי"ז, ג].
וכן כתבו רבנו חיים פלאג'י ז"ל בכף החיים [סימן ל"ב, ז], וכן כתב רבנו יוסף חיים ז"ל בספר בן איש חי [שנה שניה, פרשת ויקרא ד] "תענית ערב ראש חדש מנהג ותיקין הוא, ונכון שיתענה קודם המולד. ואם המולד בחצי היום, יתענה יום שלפניו".
וכן משמע ממה שכתב הרב ראשית חכמה [שער התשובה פרק ד] שכל ענין התענית הוא מפני פגם הלבנה, וכפי שהביא לשון הזוהר הקדוש [ויחי קל"ה, א. וישב קפ"א, ב].
וכתב בספר משנת חסידים [מסכת ראש חדש, פרק א, אות א] "ביום שקודם המולד אם יהיה המולד בראש חדש, או ביום המולד עצמו, אם יהיה קודם ראש חדש, יתענה להשתתף בצער מיעוט הירח. אבל יום שאחר המולד לא יתענה".
והגאון הרב בן איש חי [שנה שניה פרשת ויקרא כתב "תענית ערב ראש חודש מנהג ותיקין הוא, ונכון שיתענה קודם המולד, ואם המולד בחצי היום יתענה יום שלפניו. ואם חל ערב ר"ח יום שבת, לא יתענה ביום ששי, מפני כבוד השבת, והטעם, כי ביום ששי יש בו תוספת הנשמה ואין ראוי להתענות בו, ולכן אנשי מעמד לא היו מתענים ביום הששי, ועוד טעם אחר כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה, ודי להתענות אם חל ערב ר"ח ביום ששי עצמו, אבל חל בשבת כיון דאדחי אדחי, צא ולמד מתענית ציבור שחל בשבת, שנדחה ליום חמישי. ואם המולד ליל ערב ר"ח נהגו המקובלים שלא לומר בליל ערב ר"ח תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד".
ו] "נכון הדבר שהתענית תהיה לפני המולד. ואם המולד בחצי היום יתענה יום שלפניו".
והגאון הרב מגן אברהם ז"ל [סימן תי"ז, ג] "הרמ"ע כתב בתשובה דלעולם יש להתענות יום הכניסה שלפני המולד דהטעם משום מיעוט הירח, ושמעתי שהמקובל רבי ישראל סרוק זצ"ל התענה ביום המולד עד שהגיע המולד, ואז אכל אפילו חל המולד בחצי היום. ואעפ"כ מי שיש לו מנהג צריך לנהוג כך ואסור לשנותו עד שיתירו לו נדרו ופשוט דאפי' בע"ש צריך להשלים כמ"ש בי"ד לענין יום שמת בו אביו דאם חל פעם ראשון בחול צריך להשלים אפי' אם חל אח"כ בע"ש ה"ה כאן אם השלים בפעם הראשון צריך לנהוג כן לעולם, ואם בפעם הראשון לא השלים אפילו בחול אין צריך להשלים". וכן כתבו הרב חמדת ימים [אלול פרק ה, ומשמרת החודש פרק א], וכן כתב הרב באר היטב [תי"ז, ג].
וכן כתבו רבנו חיים פלאג'י ז"ל בכף החיים [סימן ל"ב, ז], וכן כתב רבנו יוסף חיים ז"ל בספר בן איש חי [שנה שניה, פרשת ויקרא ד] "תענית ערב ראש חדש מנהג ותיקין הוא, ונכון שיתענה קודם המולד. ואם המולד בחצי היום, יתענה יום שלפניו".
וכן משמע ממה שכתב הרב ראשית חכמה [שער התשובה פרק ד] שכל ענין התענית הוא מפני פגם הלבנה, וכפי שהביא לשון הזוהר הקדוש [ויחי קל"ה, א. וישב קפ"א, ב].
וכתב בספר משנת חסידים [מסכת ראש חדש, פרק א, אות א] "ביום שקודם המולד אם יהיה המולד בראש חדש, או ביום המולד עצמו, אם יהיה קודם ראש חדש, יתענה להשתתף בצער מיעוט הירח. אבל יום שאחר המולד לא יתענה".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה