שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 213616

לרבנו הגאון שלומו יסגא לעד, האם זה נכון שהאדם צריך לשלם על מצווה שעושה, ואם לא עושה כך מקטרגים עליו?

תשובה

מי שכיבדוהו למצווה או לעליה שהיא, טוב יעשה אם יתן סכום מה עבור המקום, שלא תהיה מצוות חינם, וכן בכל מצווה שמקיים וקיבל במתנה, כגון ארבעת המינים, מצת מצווה, ועוד. ובזה יבטל אחיזת החיצונים לבלתי יהא להם חלק במצווה.
הפסוק בישעיה [נ"ב, ג] כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ.
וכתב בזוהר הקדוש [תרומה קכ"ח, א] "אשתדלותא דקודשא בריך הוא למנדע ליה כל מאן דבעי זכי ביה בלא אגרא כלל, אבל אשתדלותא דקודשא בריך הוא דקיימא בעובדא אסיר לנטלא ליה למגנא ובריקנייא בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודשא אלא באגר שלים, בספרא דחרשי דאוליף אשמדאי לשלמה מלכא כל מאן דבעי לאשתדלא לאעברא מניה רוח מסאבא ולאכפייא רוחא אחרא, ההוא עובדא דבעי לאשתדלא ביה בעי למקני ליה באגר שלים בכל מה דיבעון מניה בין זעיר בין רב בגין דרוח מסאבא איהו אזדמן תדיר במגנא ובריקנייא ואזדבן בלא אגרא ואניס לבני נשא למשרי עלייהו ומפתי לון לדיירא עמהון בכמה פתויין, בכמה ארחין סטי לון לשוואה דיוריה עמהון ורוח קודשא לאו הכי אלא באגר שלים".
גם הנה נודע שרבנו האר"י ז"ל וזיע"א היה נזהר בזה מאוד וכפי שכתב נאמן ביתו הגאון מהרח"ו ז"ל בספר שער המצוות [פרשת עקב] "ובענין הצדקה והמצוות לא היה קמצן כלל, וכמו שביארנו לעיל בענין ההבדלה שמבדילים בבית הכנסת ונתו ארבעה פרחים [מטבעות] זהב לצדקה כדי שיניחוהו להביא יין הנזכר להבדלה משלו. גם כשהיה קונה איזו מצווה כגון תפילין או אתרוג, לא היה מקפיד לדעת כמה יש במצווה ההיא, אלא היה פורע כל מה שהיו שואלים לו בפעם ראשונה, והיה אומר למוכר הרי המעות לפניך קח כל מש שתרצה וכמו שכתב בזוהר תרומה".
וכן הוא בספר חרדים [בהקדמה] שם כתב התנאים שהאדם צריך ליזהר בכל מצווה, וזה לשונו "התנאי הי"ז שלא יעשה המצוה בחנם אלא יקנה אותה בשכר שלם ולא יקפיד כלל כדי להעביר רוח הטומאה כדאיתא בזוהר בפרשת תרומה ז"ל שם ויקחו לי מאן דבעי לאשתדלא במצות ולאשתדלא ביה בקב"ה אצטריך דלא ישתדל ביה בריקניא במגנא וכו".
והביא דבריו השל"ה זיע"א, [מסכת יומא פרק דרך חיים תוכחת מוסר קס"ו], וכתב שם להלן "סוד אחר נלוה לזה. והוא, בקיימך המצוות, ראוי שתקיימם במבחר מתנותיך ומנותיך. וזה יחלק לשלשה חלקים. האחד, ראוי לאדם שיבחר ממין המשובח והמעולה לכל המינים, הראויים לאותה מצוה. וזה נתבאר מדגרסינן ריש פרק כל קרבנות (מנחות פג ב), [כל קרבנות] הצבור והיחיד באים מן הארץ ומן חוצה לארץ מן החדש ומן הישן, חוץ מן העומר ושתי הלחם, שאין באין אלא מן החדש ומן הארץ וכולן אינם באים אלא מן המובחר. איזה מובחר שלהם וכו' עד... וכל הארצות היו כשרות, אלא מכאן היו מביאין".
ועיין בשו"ת תורה לשמה [סימן נ] המיוחסת לרבנו יוסף חיים ז"ל, שנשאל על מצוות הסנדקאות שיש בבית הכנסת שני סנדקים, והאחד לקח המצווה במעות, אם יש לו קדימה על זה שהמצווה באה לו בחינם, והביא דברי הזוהר הקדוש הנ"ל, וכתב "המצוה שבאה לידי האדם בממון יש לה מעלה גדולה ונשגבה מאוד על המצוה שבאה לידי האדם בחינם. ומאחר כי אלו הסנדקים זכו בעליית ס"ת היום הזה מחמת המצוה, הא ודאי יש קדימה לבעל המצוה שבאה לידו בממון על אותו שבאה לידו בחינם".
גם כתב כן רבנו צדוק הכהן מלובלין ז"ל בספרו פרי צדיק [פרשת תרומה] "אסיר לנטלא ליה למגנא וכו' אלא באגר שלים. והיינו דהשתדלות במצוות צריך להיות במחיר. מצוות עשה יש דשייך בו מחיר כסף כפשוטו".
וכן כתב הגאון החפץ חיים ז"ל בספרו אהבת חסד חלק ב הערות פרק טז הערה ג] לאחר שכתב דברי הזוהר הנזכרים לעיל, כתב "וזהו תוכחת מגולה לאותן האנשים שדרכן בעת שמוכרין עליות בבה"כ ובהמ"ד לצרכי הוצאות בהמ"ד לעצים ונרות וכהאי גוונא, הם יוצאין ועושין מנין לעצמן כדי שלא יצטרכו להוציא מעות על זה, ובלבם שלום יחשבו לנפשם שיש להם בית המדרש ועצים ונרות בחנם וכמה טעות טועין אלו האנשים שלא ידעו שעיקר המצוה תלויה בהוצאת מעות עליה כי הקונים העליות לבד העליות הלא בהמעות קונים נרות ועצים לבהמ"ד וכמה שכרם גדול עבור זה, כי זהו בכלל החזקת התורה. גם המזרז לענין עשיית המנין לא יפה הוא עושה כלל שבזה ממעט הכנסת בהמ"ד, ואם יחסר אחר כך עצים או נרות לבהמ"ד, הקולר תלוי בצוארו חס ושלום, על כן השומר נפשו ירחק מזה".
ובתלמוד [סוכה [מ"א, ב] "ומעשה ברבן גמליאל, ורבי יהושע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא, שהיו באין בספינה, ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד, שלקחו באלף זוז. נטלו רבן גמליאל ויצא בו, ונתנו לרבי יהושע במתנה, נטלו רבי יהושע ויצא בו, ונתנו לרבי אלעזר בן עזריה במתנה, נטלו רבי אלעזר בן עזריה ויצא בו, ונתנו במתנה לרבי עקיבא, נטלו רבי עקיבא ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל".
ומנהגו של רבי אבא' ז"ל היה לזרז הציבור בענין זה מאוד, הן בארבעת המינים, הן בשלש מצות, והן במצוות השייכות לספר תורה, אם פתיחה, הקמה, או כל עליה שתהיה, לתת בעין יפה איזה סכום לקיום המצווה, ובזה יסתלקו החיצונים מאחיזתם בה.

נושאי השאלה

מידות השקפה והנהגה - שונות, עניינים שונים

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א