שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 213688

לכבוד הרב מוצפי שליט"א, היש שורש למנהג שמניחים היד על המזוזה ומנשקים את היד? ועתה בזמן הקורונה ראיתי זקינה מרחוק מצביעה על בית הכנסת ומנשקת, היש להם מקור?

תשובה

בציפורן שמיר [סימן ב, אות י] כתב הגאון החיד"א ז"ל "כשיוצא מביתו מעוטף בטלית וכו' ינשק המזוזה, ויכווין בשם שד"י ואחריו בשם כה"ת, להכניע יצר הרע. ויכון כי יצר במילוי יו"ד צד"י רי"ש. סופי תיבות שד"י, ואמצע תיבות יו"ד, לבטל מחשבות רעות. ואני נהגתי לומר שד"י יצילני מיצר הרע ומכל חטא ומכל לשון הרע ומכל צרה יחל"ץ [ראשי תיבות, יצר, חטא, לה"ר, צרה] עני בעניו והיה שד"י בצריך. יכווין כי הוי"ה מבפנים ושד"י מבחוץ דהוא בפנים דשם כה"ת. ויש מי שכתב דיאמר פסוק שמע ישראל במזוזה ומועיל מאוד". וכך נהג מור אבי ז"ל כשהיה יוצא לדרך מחוץ לעיר להניח ידו הימנית על המזוזה ולומר פרשת שמע עד ובשעריך בכוונה.

ומה ששאלת שעתה בזמן המגיפה מצביעים ומנשקים האצבע, ראיתי באיזה ספר שהביאו לו ראיה ממדרש רבה [במדבר פרשה ב, ג] "ודגלו עלי אהבה, רבי יהודה אומר הביאני אל בית היין, למרתף הגדול של יין זה סיני, ולימדני משה תורה שהיא נדרשת מ"ט פנים [כמנין] ודגל"ו עלי אהבה, אמר רבי חנינא בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע היה נהרג, והתינוקות הולכים לבית המדרש ומראים את האזכרות באצבע, אמר האלהים ודגלו עלי אהבה וגודלו עלי אהבה". וכוונת המדרש הגם שלא נוהגים כך כלפי המלך, מכל מקום השם יתברך מדלג על כך ומוחל.
ועיין בשערי חיים שכתב בהיות וניכר הדבר שמנשק בעבור שמראה באצבע על הספר תורה, יש רושם קדושה בידו ומותר לנשק אצבעו. ועיין בקיצור השל"ה [הלכות ספר תורה דקל"ז], ובסידור בית מנוחה [עמוד קס"ג], ועוד ספרים.
ועטרת ראשינו הגאון רבנו חיים פלאג'י ז"ל כתב בספר לב חיים [חלק א סימן קס"ז, ו] ובספרו על הלכות ספר תורה הנקרא ספר חיים [סימן ג, אות ו] כי יש יסוד למנהג לנשק היד הנוגעת בספר תורה או במזוזה, והביא המדרש הנזכר, וכתב "סמך למה שנהגו להראות באצבע לספר תורה בשעת הקמת ספר תורה, הוא מדאמרינן במדרש רבה על פסוק ודגלו עלי אהבה וכו', ונראה דלזה סמכו להראות, כן כתב הרב דברי מרדכי ז"ל [סימן ט], ועיין מה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן רוח חיים ביורה דעה סימן רפ"ה בסייעתא דשמיא. ורובא דעלמא נהגו לאחוז בציצית שבטליתו ולנשק נגד הספר תורה, וכנראה דנהגו כן בשביל שלא להראות באצבע ריקם כלפי הספר תורה. ולפי המדרש הנ"ל אין חששא כלל, ואולי נהגו כן על דרך שנהגו בברכת הלבנה לפי אחד מהטעמים דהוא משום וראיתם אותו וזכרתם וגו', ובעת הקריאה בספר תורה דבר בעתו להעלות בזכרונו את כל מצוות השם הכתובים בספר התורה הזה".
ובספרו רוח חיים [יורה דעה סימן רפ"ה, ד] העתיק דברי הגאון הרב אליהו הכהן האיתמרי ז"ל בכתיבת יד דאסור להשים האגודל בשדי של מזוזה לנשק כמו שנוהגים דאיכא איסור משום שמורה למלך באצבע וכו', אמנם לעניות דעתי אחר המחילה רבה ליתא להא, דלגבי הקדוש ברוך הוא ארבה מצינו בגמרא [מסכת תענית ל"א, א] "אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר [ישעיה כ"ה, א] ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה'שם קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו". וכן אמרו עוד [שיר השירים רבה פרשה ב, ג. "רבי אלעזר פתר קרייה בישראל בשעה שעמדו על הים, יונתי בחגוי הסלע, שהיו חבויים בסתרו של ים, הראיני את מראיך, הדא הוא דכתיב [שמות י"ד] התיצבו וראו את ישועת ה', השמיעני את קולך זו השירה, שנא' אז ישיר משה, כי קולך ערב זה השיר, ומראך נאוה, שהיו ישראל מראין באצבע ואומרים זה אלי ואנוהו.

וכן כתב בספר דרך אר"ץ [עמוד כ"א] על מנהג ארם צובא היא חלב, להראות באצבע עם הציציות על הספר תורה ולנשקן, כמו בתפילין ובמזוזה, שמשמשים בהן ומנשקים היד. וכן נהג הגאון רבנו שלמה זלמן אויירבך ז"ל כנזכר בהליכות שלמה [תפלה, פ"ז בהערה].
ועוד נתנו טעם בזה, על פי המבואר בגמרא [חולין מ"ב, א] וזאת החיה אשר תאכלו, מלמד שתפס הקב"ה כל מין ומין והראה לו למשה, ואמר לו זאת אכול וזאת לא תאכל. ע"כ. וכתב בביאור המזרחי בפרשת שמיני, כי הקב"ה הראה לו למשה דבר זה באצבע. הרי כשנאמר וזאת היינו להורות על כך באצבע, וגם כאן כשאומרים וזאת התורה, מראים באצבע. וכן במה שנאמר בתורה, זה אלי ואנוהו, פירש רש"י, והיו מראים אותו באצבע". ועיין כל זה בילקוט יוסף [רפ"ב, ז], ובספרו שלחן המערכת [חלק ב, מערכת ה, עמוד רע"ו].

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה