שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 214004

לכבוד הרב מאור עיננו, בשבת זו יש בר מצוה, וכשסידרנו העולים, יש הרבה אחים, שלא יכולים לעלות זה אחרי זה, האם אפשר שהסבא יעלה אחר הבר מצוה רביעי?

תשובה

אב ובן בנו נהגו להתיר, ויש המקפידים גם בזה, ובפרט אם הנכד קרוי על שמו, אך אב ובן בתו התירו כל הפוסקים בזה.
כתב הרב שיירי כנסת הגדולה ז"ל [הגהות בית יוסף אורח חיים סימן קמ"א ח] "יראה לי עוד דלאו דוקא אב ובן ושני אחים אלא אפילו אב ובן בנו איכא משום עינא בישא, ולא יעלו זה אחר זה לספר תורה בספר תורה אחד. כן הסכמתי בתשובה הנזכרת".
והגאון הפרי חדש ז"ל [סימן קמ"א, ו] רוח אחרת עמו וזה לשונו "כתב בספר שיירי כנסת הגדולה [הגב"י אות ח] דאפילו אב ובן בנו איכא משום עינא בישא ולא יעלו זה אחר זה לספר תורה, ולא נהירא לי".
והגאון החיד"א ז"ל כתב במחזיק ברכה [קמ"א, ה] שאם הסבא מקפיד יש לחשוש.
וכתב רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספר חיים [סימן י"א, אות י"א] "אבי הבן או שני אחים ואפילו מאם, לא יעלו בזה אחר זה, אלא בהפסק אדם אחר. ובמקום שקורים בלי שם, יכולים לעלות שני אחים, אך שמן המאור כתב דלא יעלה. ועיין חסד לאלפים. בשני אחים מאב ואם אם קראוהו לא יעלה, ואם עלה לא ירד. אבל מאם, ואב ובן בנו, אם קראוהו יעלה, שערי אפרים ש"א.
ודווקא בבן בנו, אבל בבן בתו אין קפידא כלל. וחתן עם חמיו יש מי שמקפיד. ועיין שיירי כנסת הגדולה וכר"ש ופרי מגדים, ומנחת אהרן [כלל טו"ב]. ועיין מה שכתב רב רחומאי בספר פתח הדביר [דקנ"ה ע"ג].
ועיין בשו"ת דברי שלום [אורח חיים חלק א, סימן צ"ח, אות ג] שכתב "ועיין להרב שכנה"ג שכתב דה"ה אב ובן בנו נמי איכא משום עינא בישא והביאו העולת שבת [אות י"ג] ואליה רבה [אות ח] ומטה יהודה [אות ז] ואמת ליעקב שם אלא דהגאון הפרי חדש כתב דלא נהירא לי והמטה יהודה דעתו כהשכנה"ג יעו"ש, ונראה שדוקא באב ובן בנו איכא משום עינא בישא, אבל באב, ובן הבת, עולין זה אחר זה לכו"ע ועוד במקום שאין המנהג ידוע שאין עולין אב ובן בנו יש להקל בזה ועולין זה אחר זה מאחר שלא נזכר בדברי הפוסקים אלא בשני אחים ואב ובנו, עיין או"ח וכלבו ובמרדכי בהלכות קטנות ובב"י הבו דלא להוסיף עלה. אבל במקום שנהגו שלא להעלות אב ובן הבן יחזיקו במנהגם. ועוד נראה אפילו אם קראוהו בשמו אחרי אביו או לאחר אחיו לא יעלה מיד לאחריהם אלא יעלה אחר אחריהם. ואחריו יעלה הבן או האח ובכה"ג שאין עולין מיד זה אחר זה ליכא חשש משום עין הרע וכן ליכא חשש דמי שנותנין לו ס"ת לקרוא ואינו קורא כיון שהוא עולה וקורא מיד אחרי הפסק אחר ביניהם. ונראה שגם למנהג שהביא ה' מט"י שאין עולה כלל באותו יום, מ"מ אם קראוהו בשמו לעלות יעלה בהפסק אחר ביניהם. ואין לחשוש להא שכ' האו"ח שהם פסולי עדות כמ"ש הגר"א לדחות טעם זה מדברי הגמרא ולכן יעלה בהפסק אחר ביניהם, ולעדיפותא בעלמא יכוין בעלייתו לס"

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה