שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 217034

שלום למורינו ורבינו. האם יש עניין לומר פסוק ואני ברב.. בכניסה לביהכנ"ס בלילה ללא טו"ת (מגיעים ללימוד לפני עלות השחר) וכן מה הדין בשבת, מנחה ערבית כמובן ללא טו"ת?
תודה.

תשובה

מי שאומר יש לו על מה שיסמוך. ומקורו בזוהר הקדוש ויקרא ח, ב. ועוד מקומות, בכל פעם שנכנס לבית הכנסת להתפלל. וכן משמע בתולעת יעקב ברכות השחר שבכל תפלה יש לאמרו, כי נמלך באבות שהם תיקנו לנו שלש תפלות. שכתב "ובכניסתו ימלך באבות העולם מתקני התפלות. ויקדים זכותם כדי שתהיה תפלתו רצויה, ויאמר (תהלים ה, ח) ואני ברוב חסדך, והוא חסד לאברהם, אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך, זה פחד יצחק, מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל (במדבר כד, ה) ישראל סבא".

וכן משמע מדברי רבנו אברהם אזולאי ז"ל בספר חסד לאברהם - השקת יט
"קודם התפלה עומד בבה"כ פיו מקור נובע תפלה ויחוד יסוד מקור הבאר יפתח בבאר שהיא בה"כ ומתקן שכינה בכל יכולת כונתו בתפלתו, יוצא משם עולה בסוד תורה ומתקשר בה בסוד מדת יום ומתנהג עמה כל היום, עד שעת המנחה שמתקשר בגבורה, ובבקר נקשר במדת יום בחסד בתפלתו וביום בת"ת בעסק התורה, ובערב בגבורות במדת יום ובא לב"ה ליחד בסוד הגבורה כדרך שעשה בצד החסד ובין זה לזה קושר השכינה עמו בסעודתו שגומל חסד עם העניה הזאת כמו שהיה אומר הלל ע"ה יודע צדיק נפש בהמתו וזה תהיה כונתו ביום בסעודתו לגמול חסד לנפש הבהמה ולקשרה למעלה בסוד המזון, ואחר שעלה שעת המנחה ונקשר בגבורה המתין למעריב וירד הת"ת אל המלכות והרי הוא עמה בתחלת הלילה קושר עצמו בה ונכנס לב"ה עם הכונה הנז' וקושר עצמה למטה ת"ת בא לבית מלונו". וכן נראה בדברי הרב חמדת ימים בכמה מקומות.

ועט"ר רבנו האריז"ל כתב בספרו שער הכוונות [דרושי כוונת הברכות] "יזדעזע בעת כניסתו בבית אלהים שהוא בהכ"נ. "עוד נרמז ברגש אל שם אבגית"ץ שהוא בגימט' ברג"ש עם המלה בעצמה והענין הוא שצ"ל כשנכנס בפתח בהכ"נ פ' ואני ברוב חסדיך אבא ביתך כו' ותכוין כי רוב חסדיך הוא החסד העליון אשר אנו צריכין תמיד אליו ובפרט כשאנו נכנסין להיכל המלך לשאול בקשתינו כי החסד הזה הוא הנק' יומא דכולהו ולכן בכל הימים וגם בכל תפלה מג' תפלות ערב ובקר וצהרי' שאת' נכנס לבהכ"נ תכוין בחסד הזה שהוא יומא דכולהו ותכוין אל שם אבגית"ץ שהוא בחסד כנודע וז"ס בבית אלהי"ם נהלך ברגש ר"ל עם שם אבגית"ץ העולה בגימ' ברג"ש עם המלה עצמה כנז' ואחר שאמרת פ' זה בפתח בהכ"נ אז תכנס אח"כ בבהכ"נ ולא תאמר הפ' הזה אחר שנכנסת כי מנהג זה הוא טעות ביד הנוהגי' אותו". וכן כתב רבנו החסיד המקובל רבי אליהו מאני ז"ל בספרו מעיל אליהו על סידור הרש"ש דנ"א ע"א.

ואגב אכתוב לך מה שכתב בספר קהלת יעקב [ערך עי]
"וקבלה מרב הונא לומר פסוק ואני ברוב חסדך וגו' אשתחוה אל היכל קדשך, שיש בו מספר אלף תשי"ז מספר הפתחים, ועיין בקרנים שמבואר החשבון, ועיין מה שתמה שם (בדן ידין) על זה ופסוק זה יאמר אחר שנתנו לו עין רעה ויתרפא".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה