שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 217054

לכ מורנו ורבנו עטרת ראשנו, יש לנו בקרוב שבת חתן ויבואו מוזמנים רבים, האם מותר להעלות לתורה אותם ויחזור השליח ציבור על אותם פסוקים, כי רב אחד אמר לי שלא?

תשובה

ישתדל הגבאי לתת לכל עולה שלשה פסוקים חדשים, כדי לצאת ידי חובת כל הפוסקים, ורק בדיעבד כאשר האורחים מספרם רב, התירו הריב"ש והבית יוסף ועוד, לחזור לכל עולה שלשה פסוקים שכבר קראו אותם.
בשו"ת הריב"ש [סימן פ"ד] כתב שנשאל על המנהג בארצות ישמעאל בשמחת תורה, או כשיש חתן בבית הכנסת עולים רבים לתורה, ולפעמים שצריך החזן להחזיר ולקרות הסדר חמשה או ששה פעמים כדי שיספיק לכל אחד ואחד שלשה פסוקים. היש אסור בדבר, ואם יש בו משום לא תשא".
והשיב "נראה שהוא מותר כיון שאמרו חז"ל אבל מוסיפין עליהן. ואין כאן משום לא תשא שכיון שהן קורין צריכין לברך. ואם משום שצריכים לפעמים לקרות זה מה שקרא זה אין בכך כלום, שהרי בימי חנוכה שקורין בנשיאים כהן ולוי קורין כל הפרשה בין שניהם, וישראל חוזר וקורא אותה כולה לבדו. וכן בחול המועד בחג הסכות כהן קורא פרשה אחת ולוי קורא בפרשה של אחריה והשלישי חוזר וקורא הפרשה שקרא לוי, והרביעי חוזר וקורא שתי הפרשיות לבדו משום ספיקא דיומא. אמנם יש מפרשין כי מה שאמרו אבל מוסיפין עליהם היינו בשבת לבד, אבל בימים טובים אין מוסיפין שלא להשוותו לשבת, ולפי פירוש זה בשמחת תורה היה אסור להוסיף. אבל רש"י ז"ל פירש דאבל מוסיפין קאי אכולהו וכן עיקר, וכן דעת הרמב"ם ז"ל [הלכות תפלה פרק י"ב]".
אולם המרדכי ז"ל [מגילה רמז תתל"א] כתב "ואין נכון בעיני הך כפילות וכן כתב רבינו אפרים לרבינו יואל הנה בשמחת תורה יצאתי מבית הכנסת בחרי אף כי שמעתי זה החזן מדלג יותר מעשרה פעמים ו' פסוקים ומי התיר לו לדלג ולא אמר ולדן אמר ולגד אמר ולאשר אמר ורב ושמואל נחלקו בדילוג גבי ראש חודש ובדוחק התירו לו דלא אפשר".
וכן כתב בשו"ת הרשב"ץ [חלק א, סימן קל"א. וחלק ב, סימן ע] שאין להוסיף על השבעה עולים ואפילו בשבת, וכן הוא ביד אהרן [סימן רפ"ב] ועיין בשו"ת מהרי"ט [סימן קמ"ח], ובשו"ת מהריק"ש [סימן קל"ה], ובדברי המאירי [מגילה פרק ב], ובשו"ת חוט המשולש למהר"א בן טאווה ז"ל שבסוף שו"ת התשב"ץ [חלק ד סימן ל"א], ועוד. ומו"ר יעקב פראג'י ז"ל בשו"ת גינת ורדים [אורח חיים כלל ב, סימן כ"ג].
וכתב מרן בבית יוסף [סימן רפ"ב] שנהגו העולם כדברי הריב"ש ז"ל להעלות לעולה מה שקראו כבר, וכן פסק בשלחן ערוך [רפ"ב, ב] "מותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך, ואין בכך כלום". והרמ"א ז"ל בהגה חלק עליו והביא דברי המרדכי להלכה כי יש לאסור, חוץ מיום שמחת תורה שנהגו להרבות בקרואים. וכן כתב הגאון הבית חדש [שם] בשם המהרש"ל.
והרב שיירי כנסת הגדולה [הגהות בית יוסף רפ"ב, א] כתב "אבל במקומותינו מנהג פשוט, בשבת שיש בו שמחה בקהל מחתונה, או שבוע הבן, או נתינת ספר תורה, עולים הרבה לקרות בתורה לכבוד השמחה, וחוזרין וקורין מה שכבר קראו. ובדרשות מהרי"ל ז"ל בהלכות נשואין [ס"ה ע"א] ראיתי כתב, דיש לסדר קודם שבת לכמה בני אדם מספיק הסדר ג' פסוקים, לפי אותו סך בוררין שושבינין, כי אין לחזור בסדר אחוריו כדי לקרות כמה שירצה. וכן ראיתי בהלולא דבת מהר"י סג"ל, ביררו שושבינין ולא הספיק הסדר לכולם ונשארו הרבה אחר סיום הסדר ויצאו חפשים. ע"כ. וזה הולך על פי דעת המרדכי בשם רבינו אפרים ז"ל שאוסרים לחזור ולקרות מה שכבר קראו, וכן הוא מנהג אשכנז כמ"ש בשם ספר המפה ורש"ל וב"ח.
ומכל מקום מה שנוהגים קצת שלוחי צבור, דאף על פי שיש בסדר כדי לקרות לכל העולים שלשה פסוקים, אינן משנין הפסקות של שבעה עולים, וחוזרין וקוראין פיסקא אחת לכמה אנשים, לא יפה הם עושים, דכיון דאפשר לצאת י"ח כל הסברות, מה להם להכניס עצמם באיסור לפי דעת המרדכי. והלכך הנכון שהשליח ציבור יקרא שלשה פסוקים לכל עולה, ואם בכל זאת לא יספיקו לעולים אז יחזרו לקרות מה שכבר קראו. ועוד אני אומר, שראוי לשליח ציבור להיזהר עצמו שלא לחזור ולקרות מה שכבר קרא, אלא אחר אשר כבר קראו שבעה עולים לפחות כ"א פסוקים שהוא חיוב הקריאה, ואחר כך אם יראה שאין הסדר מספיק לכל העולים, יקרא מה שכבר קרא לאחר".
וכן כתבו הרב אמת ליעקב [קריאת ס"ת לשליח ציבור אות י"ז], ורבי אברהם כלפון ז"ל בספרו לקט הקציר [סימן ט, אות ל"ב].
והגאון החיד"א ז"ל כתב בברכי יוסף [רפ"ב, ג] "מותר לקרות עולים הרבה וכו'. זה דעת הריב"ש בתשובה [סימן פ"ד]. וראיותיו אינן מכריעות. והרשב"ץ ח"ב סי' ע' וקצת אחרונים חולקים בדין זה כאשר יראה הרואה בספרי האחרונים. ואף דנהוג הכי בכמה מקומות כהוראת הריב"ש ומרן. ואין למחות בידם. מכל מקום ירא שמים היכול ליזהר לא יעלה כשאין קוראין לו מחדש. ואיש על העדה שדבריו נשמעים בקהל עדתו ינהיג שיקראו העולים כלם מחדש איזה פסוקים נוספים". ובספרו לדוד אמת [סימן ו, אות ע"א] כתב "השליח ציבור צריך שיקרא שבעה עולים בקריאות מחודשות לפחות כ"א פסוקים, ושוב אם אפשר לקרות לכל עולה מחדש שלשה פסוקים, הנה מה טוב. ואם אין הפרשה מספקת, ישער כפי הנראה בעיניו לקרות קריאה חדשה, כל מה שיכול וכדאי, אפשר לחזור לקרות מה שקרא כבר".
וכן נהג מור אבי ז"ל לחלק הפרשה מראש כאשר יש אורחים ומוזמנים רבים, לחלק לכל עולה שלשה פסוקים חדשים, וכן ראיתי למרן הרב יביע אומר ז"ל שכך היה נוהג מתחילת הפרשה לתת לכל עולה שלשה פסוקים בלבד ככל האפשר.

נושאי השאלה

תפילה וברכות - כללי - ספר תורה, שמחות במעגל החיים - אירוסין ונישואין - שבת חתן

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א