שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 217341

לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום רב. האם שיטות רש"י ורבנו תם ז"ל בתפילין, היא קדמה להם?

תשובה

תחילה נבאר מקור השיטות.
א, בתלמוד [מנחות ל"ד, ב] "תנו רבנן, כיצד סדרן, קדש לי והיה כי יביאך מימין, שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא, אמר אביי לא קשיא כאן מימינו של קורא, כאן מימינו של מניח, והקורא קורא כסדרן".
ופירש רש"י ז"ל, "הקורא קורא כסדרן, כסדר שהן כתובין בתורה מוקדם מוקדם, ומאוחר מאוחר. הלכך הא דקתני לעיל קדש והיה כי יביאך מימין, מימינו של קורא קאמר דהשתא כשהוא קורא כדרכו מימינו לשמאלו, ונמצא קוראן כסדרן. והא דתנא איפכא, דמשמע קדש והיה כי יביאך משמאל, אמניח קאמר דהוא ימין של קורא".
והתוספות כתבו "ומפרש ר"ת קדש והיה כי יביאך מימין של קורא, ומשמאל של קורא הוי שמע מבחוץ, ואחריה והיה אם שמוע מבפנים. וניחא השתא מה שחלקו. וכן פירש רבינו חננאל בסנהדרין [פ"ט, א] כל בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול כגון קדש ושמע, וכן רב האי גאון והיה מניח סימן הויות להדדי, פי' והיה כי יביאך והיה אם שמוע פנימיות זו אצל זו וכן בתשובת הגאונים שכתב ה"ר יוסף טוב עלם והאי דקאמר הקורא קורא כסדרן לאו כמו שפירש בקונטרס כסדר שכתובות בתורה אלא מפרש ר"ת דהוא סיום הברייתא דכיצד סדרן וקאמר שקורא כסדר שמונחין בתפילין מימינו לשמאלו דהיינו קדש והיה כי יביאך והיה אם שמוע שמע ואפילו לא יהא מן ברייתא אין קשה כלום ובמכילתא משמע כפירוש הקונטרס בפרשת והיה כי יביאך דקתני התם בד' מקומות מזכיר פרשת תפילין קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ארבע פרשיות כו' והדר קתני כותבן כסדרן ואם כתבן שלא כסידרן יגנזו משמע כסדר ששנאן ברישא ויש לדחות דבכתיבת הסופר קאמר אבל אין קובעין בתפילין כסדר זה ואין נראה כלל".

והרמב"ם ז"ל כתב [הלכות תפילין פרק ג הלכה ה] "כיצד סדור הפרשיות בתפלה של ראש מכניס פרשה אחרונה שהיא והיה אם שמע בבית ראשון שהוא על ימין המניח, ושמע סמוכה לה, והיה כי יביאך בבית שלישי סמוכה לשמע, וקדש לי בבית רביעי שהוא לשמאל המניח תפילין כדי שיהא הקורא שלפניו כנגד פני המניח קורא על הסדר הזה כגון זה ואם החליף סדור זה פסולות".

ומצינו מקור לשתי השיטות בזוהר הקדוש [רעיא מהימנא פנחס רמ"ח, א] "ורזא דמלה [משלי ג, ט] יְקֹוָק בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. חכמה אבא, ארץ ברתא, כונן שמים דאיהו ברא עם אימא דאיהו תבונה והאי איהו ידד"ו הויות באמצע". וכן הוא עוד [רעיא מהימנא פנחס רנ"ח, א] "תפלין דיליה כסדר ידו"ד דאיהו קדש לי, והיה כי יביאך, שמע והיה אם שמוע, אבל בעלמא דאתי הויות באמצע דאינון ה' ה' ובגין דא אמר הנביא [ירמיה ט, כ"ג] בזאת י"תהלל ה"מתהלל ה"שכל ו"ידוע אותי כי אני ידו"ד ובג"ד אוקמוה מארי מתניתין דאית ברישא אתר לאנחא תרי זוגי דתפלי, ודא זכי לתרין פקודין דאוקמוה עלייהו לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות דאינון י' חכמה ה' בינה ו' עמודא דאמצעיתא ה' מלכות קדישא".
גם מצינו בזוהר חדש [תיקונים דס"ט ע"ב] שכתב "מסטרא דאימא אינון הויות באמצע כמה דאוקמוה והא איתמר. ובגין דלא בקיאין אלין דדרא בתראה שויין תרי זוגין דתפלין מספיקא דלא ידעין ברזא דא [דתרוייהו אצטריכו]. ועוד מאן דשוי תפילין כדקא חזי איהו מקיים מצוה כמאמרה. וכגוונא דצדיק איהו אות דאחיד ביה קב"ה ושכינתיה הכי איהו אחיד בתרוייהו בח"י ברכאן דצלותא ואיתמר בתפילין שח בנתים עבירה היא בידו ואיתמר בצלותא ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק".

וכתב בספר מצוות גדול [עשין סימן כ"ב] "ומכל מקום נהגו בארץ אדום ובארץ ישמעאל כדברי רבינו שלמה וכדברי רבינו משה וגם שלחו כתב מארץ ישראל שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים מאוד כסדרח רבינו משה ורש"י ז"ל".
וכתב בספר הלכות קטנות למרדכי [מסכת מנחות הלכות תפילין רמז תתקס"ט] "הגהה זה לשון רבינו ברוך אם אינו יודע לכווין המקום יניח של יד כדברי האחד ולברך על של יד ויניח של ראש ויברך, ואחר כך יניח כדברי הגאון השני על סמך ברכה ראשונה ולא ידבר בנתיים והשניים ישהה בראשו כמה שירצה, ואף על גב דעתה מברך על של ראש בפעם ראשונה ומפסיק בין ברכה של יד בראשונה להנחה של יד בפעם שניה זה טוב יותר מלערוב מכאן ומכאן, שלא להניח כלל ע"כ הג"ה. ונהוג עלמא כרש"י ורמב"ם וגם שלחו כתב מארץ ישראל שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים כסדר רש"י ז"ל ורמב"ם". והביאו מרן בבית יוסף [ל"ד, ב].
וכן פסקו כשיטת רש"י הרב שימושא רבה ובשו"ת הרשב"א , בשו"ת הרמב"ן סימן רל"ד]. ובשו"ת מהרי"ל [סימן קל"ז].

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה