שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 219788

שלום לכבוד הרב
שאלתי לגבי דת יהודית שמשתנה לפי הדור היא לא על פאה פרוצה אלא על קצרה מאד וצנועה ממש ,האם נגיד שהיא מותרת כי הדת יהודית משתנה ?

תשובה

עצם העלאת הרעיון ללא הגבלה מסוכנת לדור.
והייתי רוצה שתדע, שאנחנו בתקופה מאוד מסוכנת, כי בתלמוד מנחות מ"א, א, מובא שבזמן זעם לא עלינו מענישים בשמים אפילו על מצוות עשה. שבכל הזמן מי שביטל מצוות עשה ומיד עשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלים לו, כנזכר במסכת יומא פו עמוד א
"שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר: שלשה הן, ותשובה עם כל אחד ואחד. עבר על עשה ושב - אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר שובו בנים שובבים. עבר על לא תעשה ועשה תשובה - תשובה תולה, ויום הכפורים מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה - תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין, שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, אבל מי שיש חילול השם בידו - אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת, שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד..."

ואילו בימים של המגיפה הנוראה הזאת מצינו בהקדמה לספר חרדים כתב,
וז"ל: "יש מצוות עשה שלא יתחייב אדם בהם כי אם בסיבה, כגון מזוזה שמי שדר באהל פטור מן המזוזה, וכן אם ידור בבית שחסר אחד מן עשרה תנאים שצריך שיהיה בו כדי שיתחייב במזוזה, כדכתב הרמב"ם (פ"ו ממזוזה ה"א), וכן מצות מעקה צריך תנאים כדי להתחייב בה, וכן ציצית, מי שאינו לבוש טלית שיש בו ארבע כנפות פטור, ובתרומה ומעשר בחוצה לארץ אדם פטור, וגם בארץ ישראל פעמים דפטור, וכן מצות נתינת שכר שכיר ביומו, שאם לא ישכור אדם שכיר אין כאן מצות נתינה. ופעמים שלא תבא הסיבה לאדם כל ימיו, ונמצא שלא עשה אותה מצוה לעולם, וכן כל כיוצא במצות אלו אין בית דין של מטה מענישין את האדם למה אינו משתדל להביא עצמו לידי חיוב כדי לקיים אותן, אבל בי"ד של מעלה מענישין עליהם כשיש חרון אף בעולם, כדאיתא במס' מנחות (דף מא ע"א) שנגלה מלאך לרב קטינא ואמר לו אתה בלא ציצית בעבור שבגדיך פטורים א"כ מצות ציצית מה תהא עליה, השיב רב קטינא וכי יש עונש על מצות עשה כאלה למה אין אדם משתדל להביא עצמו לידי חיוב, השיבו המלאך בעידן ריתחא ענשינן אעשה. וכן הוא לשון הרב רבינו יונה גם: על מצוות כאלה אמרו ז"ל ענוש יענש לעתות בצרה, על דבר אשר לא חמד בלבבו כפי המצוה ושכרה לבעבור סבב פני דבר חיוב עליו... כדאשכחן במשה שהיה תאב ליכנס לא"י כדי לקיים המצות התלויות בה".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה