שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 220428

שלום לכבוד הרב, לפני ברית לבן בע"ה, ונבוך אימתי יש לברך ברכת להכניסו, קודם המילה או נאחריה? ומה מקור המחלוקת ששמעתי שיש בזה?

תשובה

נחלקו הראשונים מתי יש לאב לברך ברכת "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו" דעת הרשב"ם [שבת שם בתוספות ד"ה אבי הבן. ובפסחים ז, א, ד"ה בלבער], שהאב מברך קודם מעשה המילה, משום שכל המצוות מברך עובר לעשייתן, דהיינו סמוך וקודם לקיום המצוה, ועוד, ד"להכניסו" להבא משמע. ומה שבסדר הברייתא מובאת ברכת האב לאחר ברכת המוהל, לדעת הרשב"ם גורסים בברייתא "אבי הבן" בתחילה, ואחר-כך "המל אומר".
אולם דעת רבנו תם [בתוספות שם], שהאב מברך ברכה זו לאחר מעשה המילה, וגרס "המל" בתחילה, ולאחר-מכן "אבי הבן", כמו שכתוב בכל הספרים, והטעם שלא מברך קודם המילה, שמא ימלך המוהל ולא ימול, ועוד, דמה שייך שיאמרו "כשם שנכנס לברית" קודם שנכנס לברית. והדין שכל המצוות יש לברך עליהם עובר לעשייתן, זהו דוקא כשהמברך עצמו עושה את המצווה, מה שאין כן כאן שהאב מברך והמוהל עושה המצוה. ואפילו שלשון "להכניסו" משמע להבא, אין הברכה דווקא על ברית המילה זו שנעשית עכשיו, אלא שמודה ומשבח לה' שציוונו לעשות מצווה זו כשתבוא לידו, ותיקנוה כאן כדי להודיע שמל לשם ה' ולא לשם רפואה או עבודה זרה. ובספר הישר לרבנו תם [סימן רלב] כתב עוד טעם, משום דלהכניסו בברית היינו אחר שנימול, דהמילה היא הברית שבינו לבין המקום ברוך הוא, ואחר שנימול - אז הוא נכנס לברית עם המקום ברוך הוא, לכן מברך על המילה. והר"ן [שבת נה, ב בדפי הרי"ף] ביאר עוד, דברכת "להכניסו" אינה חשובה ברכת המצוות אלא ברכת השבח, שמודה ומשבח לה' שזיכהו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, ולכן לא חל עליו הכלל שיש לברך עובר לעשייתן.
גם בתשובות הגאונים [שו"ת הגאונים שערי צדק ח"ג שע"ה, ד] מצינו תשובה על ענין זה בשם רבנו שר שלום גאון ז"ל, שהאב מברך לאחר המילה, כדעת רבנו תם. והרא"ש [שבת פי"ט סימן י, ופסחים פ"א סימן י. ובשו"ת הרא"ש כלל כו] כתב דרך ממוצעת בהלכה זו, שהאב יברך את ברכתו לאחר מעשה המילה וקודם הפריעה. והטעם בזה, דגם כשהאב מברך אחר המילה, חשיב "עובר לעשייתן", כיון שעדיין לא פרע, והמל ולא פרע כאילו לא מל. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך [יו"ד רסה, ד], שמברך להכניסו בין מילה לפריעה, ונחשב בכך עובר לעשייתן. ועיין בספר העיטור [מילה ח"ד דנ"ד ע"ד] מה שכתב בנידון זה.
והרי"ף [שבת נה] גרס המל אומר, אבי הבן אומר. וכן כתב הרמב"ם [מילה ג, א] "המל מברך קודם שימול "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה" - אם מל בן חבירו, ואם מל את בנו, מברך "וציוונו למול את הבן". ואבי הבן מברך ברכה אחרת "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו". ונחלקו המפרשים בביאור שיטתם, דעת הגהות מיימוניות [שם], ומרן ז"ל בבית יוסף [יו"ד רסה], ובכסף משנה [שם], שלשיטת הרי"ף והרמב"ם יש לאחר את ברכת האב לאחר הברית. אולם יש מהמפרשים [שיירי כנסת הגדולה רסה הגה"ט אות ד, ועוד] שכתבו, שלשיטת הרי"ף והרמב"ם האב מברך קודם המילה, ומה שכתב הרמב"ם "מוהל מברך וכו' אבי הבן מברל וכו'", אינו מוכרח דסברי ליה שמוהל מברך קודם, אלא העתיק לשון הברייתא, ויתכן שהברייתא לא באה ללמדנו סדר הברכות - איזה מהם להקדים ואיזה מהם לאחר, אלא באה ללמדנו נוסח הברכות בלבד, וכמו שכתב רבנו פרחיה ז"ל בפירושו על הגמרא [שבת קלז, ב] בדעת הרמב"ם. ועוד, דיתכן לפרש כמו שהביא בספר היראים [מצוה יט] בשם רש"י, שמה שהקדימה הברייתא ברכת המילה, הוא משום דפסיקא ליה, מה שאין כן ברכת "להכניסו", שאם אבי הבן שם, אין מברכין ברכה זו. וכן כתב מהר"י טייב בספרו ווי העמודים [סימן יט אות טז], אליבא דהרי"ף והרמב"ם. ועיין עוד בארחות חיים [מילה סימן ו], ובשו"ת התשב"ץ [ח"ב סימן עד], ובלחם משנה [אישות ג, כג].
ובשו"ת מהר"ם אלשקר [סימן יח] כתב, שהמנהג במקומו של הרמב"ם היה לברך קודם המילה, והביא עדות מרבנו אברהם בן הרמב"ם, שכתב בתשובה שכן היתה דעת אביו, "ומי שרוצה לקנטר בזה ולהעמיד מנהגו בראיה [לברך אחר המילה], תוֹרֶה על חסרון ידיעתו בתלמוד, אין השגחה בדבריו אצל החכמים". והוסיף עוד, שכן דעת הגאונים והתלמוד ירושלמי, והכתוב בתשובות הגאונים ז"ל, שכתוב שם: כתב רבנו החסיד ז"ל, אבי הבן צריך לקחת בנו הוא בעצמו ולהכניסו לברית ולא על-ידי שליח, ובעוד שהוא בין זרועותיו מברך "להכניסו" וכו' קודם שימולו אותו, שהברכה אינה אלא על ההכנסה שמכניס אותו, ואין צריך לברך ברכה זו לאחר שמלין אותו, דהא ברכה לבטלה היא. ונראה שזה רבנו החסיד, הוא רבי חנוניא החסיד איש ירושלים, שאמרו עליו שם הגאונים שקבלו מרוב הקבלות הערוכות לו מימי התנאים ז"ל. עוד כתוב שם בירושלמי [הוא תלמוד ירושלמי שהיה ערוך לפני הגאונים, ואינו מצוי לפנינו]: רבי שמעון בשם רבי הושעיא ורבנן, האי מאן דאפיק בריה לברית יצטרך לברך ברכה עד לא יתגזר. ע"כ. והוסיף שם וכתב, שיש לאבי הבן להיזהר שלא לדבר בין הברכה לפריעה, שהכל מצוה אחת ועל כל מעשה המילה בירך את ברכתו.

למסקנת הדברים שיש לנהוג כמנהג ירושלים לברך קודם המילה.

נושאי השאלה

שמחות במעגל החיים - יולדת ברית פדיון - ברית

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א