שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 223400

לכבוד הרב הגאון, האם מניחים תפילין בחול המועד? ושמעתי שאסור ומדוע?

תשובה

מנהג עדות הספרדים ובני המזרח שלא להניח תפילין בחול המועד, אך האשכנזים בחו"ל יש המניחים, וכאן בארץ ישראל אינם מניחים, כפי שיתבאר בעזרת השם יתברך.

א, ענין זה הוא מחלוקת הראשונים יש שכתבו להתיר הנחת תפילין ויש שאסרו שאין להניחם. ועיין בתוספות מועד קטן [י"ט, ד"ה רבי יוסי] שכתבו דיעות לכאן ולכאן, שדעת רבי יצחק ברבי אברהם, בשם הירושלמי כותה אדם תפילין ומניחן, ואילו בהלכות גדולות פסק שאסור להניחן בחול המועד, ולמסקנתם הואיל ומותר במלאכה אין נקראים אות. וכן הסכימו האור זרוע [סימן תקפ"ט], ועוד ראשונים.
אולם בשו"ת הגאונים [שערי תשובה סימן רס"ז] כתב בשם רב ששנא גאון שאסור להניח תפילין בחול המועד. וכן כתבו בספר האשכול [ח"א עמוד רכ"ט, אות ט"ז], וספ]ר העיטור [חלק ו ד"ס ע"ד], וכן כתב בשו"ת הרשב"א החלק א סימן תרצ], ובעוד מקומות, ובדעת הרמב"ם ז"ל אין לנו דבר מבואר.

ב, כתב מרן בבית יוסף אורח חיים סימן לא
"ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בחול המועד כדברי הרא"ש ואח"כ מצאו שכתב רבי שמעון בר יוחי במאמר אחד שאסור להניחם בחול המועד ועל כן נמנעו מלהניחם בחול המועדא וכן כתב מורי דודי הה"ר יצחק קארו ז"ל בתשובה והמאמר ההוא איתיה במדרש הנעלם לשיר השירים (זוהר חדש דפוס מונקאטש שה"ש ח.) על פסוק (שיר השירים א ג) לריח שמניך טובים וזה לשונו רב המנונא סבא הכי אמר אלין אינון ימים דאיקרון טובים ואינון תפילין דרישא דקודשא בריך הוא מנח להון ועל דא איקרון טובים בגין דאינון נהרין ברישא דקודשא עילאה ובכל אתר ימים טובים אינון תפילין דרישא דקב"ה מנח להון חולו של מועד דלא איקרי יום טוב אלין תפילין דדרועא דהא לית לה לסיהרא מגרמא כלום אלא מנהירו דיום טוב תפילין דדרועא דאיהו תפילין של יד לא נהירו אלא מגו נהירו דתפילין של ראש תפלה דרישא יום טוב תפלה דדרועא חולו של מועד ושפיר קאמר והכי איהו ועל דא חולו של מועד אינון לענין עבידתא בגוונא דיום טוב ואיצטריך חדוא בגוונא דיליה ובגיני כך באלין יומין דאינון תפילין דמארי עלמא אסור לאנחא שאר תפילין דהא אלין יומין דאינון תפילין עילאין שראן על רישיהון דישראל קדישין. רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוי תינח תפילין דרישא דשריין על רישיהון דישראל קדישין ביום טוב תפילין דדרועא דאיהו חולו של מועד היך אנן אחידן לה א"ל בגין דאנן אחידן לה ואיהי יד כהה אסור למיעבד עבידתא בסטרא דילה ואיצטריך למעבד חדוא בסטרא דתפילין דרישא ועמא קדישא אחידן תפילין ושריא עלייהו ביום טוב ובחולו של מועד ואסיר לאעברא תפילין דמארי עלמא ולאנחא תפילין אחרנין דאינון דוגמא ודיוקנא לתתא. למלכא דבעי לנטרא לעבדיה א"ל עביד דיוקנא דחותמא דילי כל זימנא דההוא דיוקנא יתחזי עלך כולי עלמא יזועון וידחלון מינך לבתר מגו רחימו עילאה דקא רחים ליה מלכא יהב בידיה חותמא דגושפנקא עילאה דיליה כיון דאחיד חותמא עילאה דמלכא בידיה שביק מיניה ההוא דיוקנא דאיהו עבד אי ההוא עבדא דחי חותמא עילאה דמלכא בגין ההוא חותמא דאיהו עבד ודאי בר קטולא הוא ההוא עבדא בגין דאיהו עבד קלנא בחותמא דמלכא ולא חייש ליה ובגיני כך אסיר לעמא קדישא לדחיה חותמא דמלכא עילאה דשרא עלן בגין דיוקנא דאנן עבדין האי במועד ובחולו של מועד וכל שכן בשבת דכולא שרא עלן. ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחי המפליג כל כך באיסור הנחתן:".

וכן פסק בשולחן ערוך אורח חיים [סימן לא, ב] "בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו, שימי חול המועד גם הם אות".

ג, ועיין בהלכות קטנות להרא"ש [מנחות הלכות תפילין] שכתב"ובפיסקא לגאון הלכה אסור להניח תפילין בשבתות וי"ט דכתיב ושמרת את החקה הזאת ואסור להניח תפילין בחול המועד. וסומא פטור מן התפילין והציצית דכתיב וראיתם אותו פרט לסומא ע"כ. עד ואין נ"ל לסמוך על האי פיסקא משום דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו ואיהו מוקי ושמרת את החקה בחוקת הפסח. ושבתות וי"ט נפקא ליה מן והיה לך לאות וכן פסק רב אשי דלילה זמן תפילין הוא ולרבי יוסי הגלילי דדריש מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וי"ט לדידיה ודאי חול המועד בכלל י"ט כיון שקרוי מקרא קודש. אבל לר"ע דנפקא ליה שבתות וי"ט מוהיה לך לאות אין זה בכלל כדפרישית לעיל. וגם מה שכתב הגאון שסומא פטור מהתפילין הוא ליתא. דוראיתם אותו בציצית הוא דכתיב ויש שמניחין תפילין בחוה"מ בלא ברכה והמברך לא הפסיד".

וכתב שם הרמ"א ז"ל בהגהה שולחן ערוך סימן ל"א, "ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין, וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם, אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה". ופירש אעמו הרב עולת תמיד [שם ג] "מפני שחול המועד אינו נקרא אות, כדברי הרא"ש, ועיין בים של שלמה [ביצה א, סימן נ], ולחם חמודות [ע"ד וע"ה],

והראב"ד בשו"ת תמים דעים [סימן מ], כתב היינו משום שנקראו אות וכשם שבשבת אסורים במלאכה, וביום הכיפורים, ובימים טובים, ובפסח אסורים באכילת חמץ, ובסוכות חייבים בסוכה. וכן כתב הרשב"א [חלק א סימן תר"צ] והביא דבריהם הרב עולת תמיד [ל"א, ב] והיש אומרים [הרמ"א] סבירא להו כיון שמותרין בעשיית מלאכה ליכא אות". וכן כתב הרב מגן אברהם [ל"א, ג].

ד, אולם רבים מגדולי אשכנז פסקו שהמנהג שאין מניחים בחול המועד, וכן כתב הגאון בשו"ת אגרות משה אורח חיים [חלק ה סימן כד] "מכל מקום הא בעניין תפילין בחוה"מ, וברוב דברים, הוזכר בראשונים החולקים שידעו גם שיטה החולקת וטעמיהם. והגר"א שפליג הוא מחמת שנראה לו יותר טעם החולקין, שע"ז הא איכא מנהגא לעשות כהסוברין שבחוה"מ מניחין תפילין. ואף שהגר"א בסימן ל"א כתב דליכא שום ראיה לדבריהם, וודאי עכ"פ שגם הגר"א לא יאמר שאלו מבעלי תוס' שסוברין שצריך להניח תפילין, ומהר"מ בר"ב, והרא"ש, הם טועין, ובפרט שגם שיטת הרי"ף והרמב"ם משמע יותר שסוברין דצריך להניח תפילין בחוה"מ. שא"כ שייך שיהיה זה דמניחין תפילין בחול המועד מנהג, שלא רק שלא יכול להורות לאחרים שלא להניח, אלא שאף הוא עצמו אף שסובר לדינא שלא כמנהגם, לא היה לו לכאורה יכולת לשנות".

ה, וכן הוא בשו"ת דברי יציב [חלק אורח חיים סימן יא] שכתב "ואפשר שלזה דייקא בחו"ל כן, אבל בא"י מרגישין יותר קדושת המועד, ובה היה הסמיכה וקידוש החודש, ומציון תצא תורה וכו', לא חזינן מניחין תפלין בחוה"מ, והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם וכו', ולזה באר"י אין קורין קדש ביום הראשון אחר יום טוב ודו"ק". ועיין עוד שם בסימנים י - י"ד.
ועיין עוד בשדי חמד [חול המועד י"ד. ובשו"ת יביע אומר [חלק ג, סימן ה, ג]. ויש עוד מה להאריך בזה ודו"ק כי קיצרתי מפני המועד.

נושאי השאלה

מועדים - יום טוב וחול המועד - חול המועד

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א