שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 225170

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
כשיש חתן/אבי הבן וכו ומעלים אותו
לתורה האם יש עניין לא להעלותו לקריאה שיש בה חטאים וכיוב או אין חשיבות בדבר
תודה לרב

תשובה

כתב בספר חסידים [סימן תשס"ח] "יזהר החזן שלא יקרא מי שסומא בעינו האחת בפרשת עורת או שבור, או מי שבראשו נתק לקרותו בפרשת נתקים והתגלח ואת הנתק וגו' מפני שמביישו ואם ידבר אדם עם חבירו אל יביט אליו במקום שיש בו מום, ולא ידבר לפניו מעין אותו מום שבחבירו בפני חבירו. ולא יתכן שחזן יקרא בפרשת עריות אדם שחשוד עליהם. ועל כל דבר שאדם חשוד לא יתכן שיקרא אותו החזן, שאי אפשר שראובן יעמוד ויאמר ארור שוכב עם אשת אביו אם חטא, שמע מינה שלא חטא. ועוד שלא ילבין פניו".
ובענין זה כתב הרב כנסת הגדולה [הגהות טור סימן רפ"ב, ו] "מה שכתב שאין לקרות למי שחשוד על עריות בפרשת עריות, נ"ל דהיינו דוקא כשהוא חשוד אבל אין הדבר ברור, דאם הדבר ברור נראה דאדרבה שראוי לקראו כדי שיתביש ויפרוש מהם, וכן שידע ענשם ויפרוש מהם, דמהאי טעמא קרינן פרשת עריות במנחת יום הכפורים. ומיהו, דווקא אם עדין הוא רועה זונות, אבל אם פירש ועשה תשובה אין ראוי לקרותו".
וכן כתבו הרב חמדת ימים ז"ל [שבת קדש פרק י"ב] שכתב "וכן לא יקרא למי שחשוד על העריות בפרשת עריות, ודווקא חשוד. אבל ברור שבא על העריות אם לא שב בתשובה, ראוי לקוראו כדי שיתבייש ויתן לב לשוב". והרב אליה רבה [קל"ח, ג], בשמו שאם לא שב בתשובה, ראוי לקרותו כדי שיתבייש. ובאליה זוטא [שם ג], וכן כתבו הגאון החיד"א ז"ל בלדוד אמת [סימן ה, אות ג], והרב דרך החיים ז"ל [סימן ע"ז, ט"ז]. והרב סולת בלולה [אות ב], והרב פרי מגדים [אשל אברהם רפ"ב, ב], וערוך השלחן [קל"ח, ד].

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה