שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 225899

לכבוד מרן הגאון שליט"א, אשר לעוון חילול השם שכת"ר הזכיר בהספד על מ"ה ההרוגים במירון ז"ל, אם אפשר ראשי פרקים בענין.

תשובה

זה שנים רבות נדרשתי לענין זה ונשאתי בס"ד שיעור מפורט בענין, וכבר נדפס תהלות לאל בשו"ת מבשרת ציון חלק ג סימן כ"ד. עיין שם. וכאן אזכיר ראשי פרקים בזה.
נאמר בתורה ויקרא כב, לב. וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְקֹוָק מְקַדִּשְׁכֶם: ודקשו חז"ל שבת לג. מכאן אזהרה על חילול השם. ויש בזה כמה כללים ואופנים.
א, בצינעא.
כתב בספר היראים סימן שמ, כל המבזה אפילו מצווה אחת ומיקל [בינו לבין עצמו] בכבוד שמים, הרי זה מחלל את השם". וכן הוא בספר החינוך מצוה רצו, ובדברי החסיד רבי יוסף יעבץ, נפש החיים, קב הישר ועוד.
ב, בפרהסייא.
כתב רש"י ע"ז כ"ב. ועוד, יש חילול השם, לפי שלמדים ממנו לחלל בקדושת השם וכן בשעת הגזירה יש כאן קידוש השם, ואנו קוראים בו ולא תחללו את שם קדשי שכשאומות העולם חושבים לבטל את ישראל מן המצוות, צריך לעשות חיזוק כנגדם שלא לקיים מחשבתם, ואם ישמע להם, אפילו בחדרי חדרים, הדבר מתפרסם, מפני שמצאו שהועילה גזירתם
ג, בשלש עבירות.
עבודה זרה, גילוי עריות בעיקר אשת איש, ושפיכות דמים. פסחים כ"ה. הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה, ה"ב. ולדעת ספר החינוך מצוה רצ"ו ועוד שגם בצינעא הרי זה חילל את השם וביטל מצוות עשה של ונקדשתי.
ד, במזיד.
כל העובר עבירה בפרהסיא, אפילו לתיאבון, הרי זה מחלל את השם, לפי שבני אדם רואים ולומדים ממעשיו רש"י סנהדרין, וכן אמרו נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא, שנאמר כה אמר ה' איש גלוליו לכו עבדו וגו' ואת שם קדשי לא תחללו[יחזקאל כ, ט"ל] וכתב רש"י ז"ל. שהרואה מזלזל בכבוד המקום, וכל החוטא ומחטיא אחרים הרי זה מחלל את השם.
ה, באדם חשוב.
כתב הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה, הלכה יא. "ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר, והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן, או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן, או שדיבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס, וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין".
וכן מצינו שחכמים החמירו על עצמם גם בדברים המותרים ואסום עליהם פן ילמדו מהם ויבואו להקל יותר, ועיין קידושין ט, א. שבת קמב, ב.שבת נ"א, א. מועד קטן יא, ב. וכתב רש"י אדם חשוב אני ומחמיר על עצמי, שלא ילמדו ממני להקל באיסורים.
ו. כמה דוגמאות בעוד נושאים.
חכם הלובש בגדים בזויים, המחניך לרשעים, מדקדק באיזה מצוות ומזלזל באחרות. שבועת שוא הכוונה לחינם כגון נשבע ביום שהוא יום. וכן הוא בשאילתות ד. ועיין בפלא יועץ ערך חילול השם, שכתב שבמקום שיש חשש לחילול השם ישליך כספו וזהבו, שמוטה שימות ברעב ולא יחטה בזה.
וכן בענינים שבין אדם לחבירו, והמבטל תורה ומתחבר עם עמי הארץ, הגוזל את הגוי, הלוקח צדקה מגוי, המבריח את המכס, המדבר בשעת חזרת שליח ציבור. המברך בלי כוונה, המחטיא אחרים, העוסק ברכילחות, המספר עלמ רכילות ופרטיה, מורה הוראה בפני רבו. וכתב רבנו יונה ז"ל המזכיר שם שמים במקום לא נקי, וכן כשאין גופו נקי.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה