שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 226569

לרב מוצפי
האם זה נכון שאומרים שהיום אין לנו יותר זכות אבותמצד אחד אנו מתפללים ג' תפילות ביום ומזכירים את זכות אברהם אבינונאמר לי שמאז הושע בן בארי זצוק"ל נגמר זכות אבות?

תשובה

נושא זה נדון בארוכה במקורות ובמפרשים, ואין הדברים כפשוטם.
בתלמוד שבת נה, א. "שמואל אמר תמה זכות אבות. ורבי יוחנן אמר תחון זכות אבות".
"מאימתי תמה זכות אבות? אמר רב: מימות הושע בן בארי, שנאמר אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי. ושמואל אמר: מימי חזאל, שנאמר וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז וכתיב ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה. רבי יהושע בן לוי אמר: מימי אליהו, שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי [את] כל הדברים האלה וגו'. ורבי יוחנן אמר: מימי חזקיהו, שנאמר למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה' צבאות תעשה זאת וגומר".

ובזוהר רעיא מהימנא שלח קעד, א. "ויחל משה את פני יי' אלהיו (דברים ג) אדני ידוד אתה החלות להראות את עבדך ובה חלה זכות אבות, ובה תמה זכות אבות לרשעים דהוו מקבלים אגרייהו בהאי עלמא דמסטרא דימינא דתמן י' דאיהו חכמה שרותא דשמא דידוד דאיהו אחזי זכותא על בנהא מימינא דתמן רמ"ח פקודין דעשה מסטרא דאת ה' בתראה דאיהי לשמאלא דגבורה דתמן לא תעשה דאינון שס"ה דתמן נדונין רשעים גמורים תמה לון זכות אבות ואתהפך לון שם יהו"ה הוה"י ואוליפנא מהמן הרשע (אסתר ה) וכל זה איננו שוה לי".
ובתיקוני זוהר תקונא עשרין וחד ועשרין נד, ב.
"ואמר קודשא בריך הוא לאלין בינונים לגבייהו תמה זכות אבות כיון דלא תאבו בתיובתא הא אינון כרשעים גמורים ואם תאבין בתיובתא אתמר לגבייהו חלה זכות אבות ובגין דלא יתאבידו אלין בינוניים אמר משה וכי ימרון בני עלמא דאנא כנח דלא בעי רחמי על דריה בההוא זמנא מסר גרמיה עלייהו הדא הוא דכתיב ואם אין מחני נא ובגין דא עתיד רעיא מהימנא למהוי בגלותא בתראה וביה יתקיים והוא מחולל מפשעינו אתעביד חול בגינייהו מדוכא בעונותינו במכתשין דיסורין דעניותא בכמה דוחקין דסביל עלייהו ובגיניה וינחם י"י על הרעה".

ורבינו בחיי שמות פרק לד כתב בענין י"ג מדות,
"שהיא מדת "אמת" והוא חסד של אמת שאינו מצפה לתגמול, ואם אינך מוחל להם בשביל מדה זו, הנה אתה "נוצר חסד לאלפים" ויש לך למחול להם בזכות האבות שאתה נוצר חסד לאלפים ויש לך לנצור לישראל חסד האבות וזכותם, ואם אתה אומר: תמה זכות אבות, עשה למען מדה זו שבך שאתה "נושא עון" והם הזדונות, "ופשע" והם המרדים, "וחטאה" והם השגגות, "ונקה" והם הנסתרות, והוא שכתוב: (תהלים יט, יג) "מנסתרות נקני", והיה ראוי להקדים "חטאה" ל"עון ופשע", שהרי אם הוא סולח הזדונות והמרדים אין צריך לומר השגגות, ודרשו רז"ל בזה: (יומא לו ב) כי משה התפלל שהזדונות יחשב לשגגות, ולפיכך הקדים זדונות לשגגות. ועוד לטעם אחר כי עון העגל היה תחלתו שוגג וסופו מזיד כמו שכתבתי למעלה, על כן לא רצה משה להקדים השגגות כי תהיה תפלתו מזכרת עון, ועל כן נכתבה מלת "וחטאה" באחרונה".
וכתב הרמב"ן דברים פרק לב,
"והנה יאמר הכתוב, כי היה במדת הדין להיותנו כן בגלות לעולם, לולי כעס אויב. ויורה זה, כי בגלותנו עתה תמה זכות אבות ואין לנו הצלה מיד העמים רק בעבור שמו, כענין שאמר ביחזקאל (כ מא מד) וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים, וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל, וכן נאמר עוד (שם פסוק ט) ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים".

הרי לך כי דבר זה אינו מוסכם בתלמוד, ובזוהר הקדוש כתב שהוא לבינונים, והמפרשים גדולי ישראל כתבו, כי גם אם מידת הד' תטען כי תמה זכות אבות, יש את י"ג מדות של רחמים שהבטיח לנו הבורא שאינם חוזרות ריקם, ובהזכירם מתעוררים הרחמים בשמים עלינו ועל כל ישראל.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה