שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 230000

שלום לכבוד הרב, השבוע ביום חמישי ערב ראש חודש מוקדם ויש אצלנו ברוך השם עשרה מתענים לפ]חות, ורוצים במנחה ךהוציא ספר תורה ולקרוא ויחל, האם אפשר?

תשובה

יש מקומות שקוראים בתורה בכל ערב ראש חודש בשחרית ובמנחה, וכן בתענית שבעה באדר ודומיהם, שאין כל הציבור משתתפים בתענית, הקוראים בהם בתורה יש להם על מה שיסמוכו. כי כן הסכימו הרלב"ח, הרב תיקון יששכר, הכנה"ג, גינת ורדים, אמת ליעקב ועוד.
כתב הרב גינת ורדים ז"ל [כלל א, סימן מ"ט] "זה כמה שנים שנהגו קהילה קדושה שבמצרים לגזור תענית צבור בכל יום שלפני ראש חודש, מתחלת ר"ח כסלו ואילך עד חדש ניסן מפני הצרות המתחדשות חס ושלום אם מצרת המזונות וקיפוח פרנסה והמשתכר משתכר אל צרור נקוב ויוקר השערים וקובעין ברכת ענינו ברכה בפני עצמה בין גואל לרופא ומוציאין ס"ת וקורין ויחל ולהיות שאין כח ב"ד יפה הן רבים עם הארץ מזלזלים בתעניות אלו ועל כן קראו תגר קצת משכילים שכיון שאין גזרת ב"ד מתקבלת כראוי אין בתעניות אלו דין תענית צבור ועוד שיש הרבה בתי כנסיות שלא ימצאון שם עשרה שמתענין ואין ראוי לקבוע ענינו ברכה בפני עצמה ולא להוציא ס"ת דיש חשש ברכות לבטלה איברא כיון שגדולה תשובה ויפה צעקה ותפלת צבור אינה חוזרת ריקם אמטו להכי אית למיהדר אטצדקי ואנפי דשריותא
וכתב אחרי כן "וכל זה הוא דוקא לענין קביעות ברכת ענינו, אכן לענין קריאת ספר תורה אין לחוש שיהיו עשרה שמתענין בבית הכנסת. וכן יש לדייק מדברי הטור והרשב"א דלא איירי רק לענין ברכת עננו, לפי שיש להחמיר שלא לקובעה בתוך י"ח ברכות, דתיקון י"ח ברכות היא מאנשי כנסת הגדולה שהיו ביניהם כמה נביאים וגדולי ישראל, ולכן אין לשנות להוסיף במטבע שטבעו הם ז"ל, אם לא שיהיו שם עשרה שמתענין. אכן לענין קריאת ס"ת יש להקל שבכל עת וזמן שיסכימו עשרה לקרוא בתורה שפיר דמי, יוציאו ספר תורה ויקראו בברכות מפני כבוד הציבור, כי היא חיינו ואורך ימינו. והלואי שיקראו ישראל בתורה כל יום ויום, אלא שהראשונים מפני טורח ציבור לא רצו להכביד עליהם, ותקנות קריאות שקוראים עתה הצבור נמשכו ונתוספו זו אחר זו".
ועיין בשו"ת הרלב"ח ז"ל [סימן ט"ו] שהביא מעשה שהיה מנהגם בתפלת מנחה שהקהל עומד בתפלה עם השליח ציבור, והוא אומר את שלש ברכות ראשונות בקול רם כדי שיאמרו קדושה, וביום התענית כשהגיע לסיום ברכת גואל ישראל, הגביה קולו ואמר ברכת עננו בקול רם, והיה מי שערער על כך, והרלב"ח ז"ל פסק שיפה עשה שבירך עננו.
וכן כתב בשמו הגאון החבי"ב ז"ל בספרו כנסת הגדולה [הגהות הטור אורח חיים סימן תקס"ו] "אמר המאסף, בדידי הוה עובדא זה ט"ו שנים יום תשעה באב מת בן קטן לגביר סמי נר"ו, והלכנו לקברו, ובחזרה מצינו שהתפללו הקהל תפלת מנחה, ונתקבצנו בעזרה מנין והתפללנו מנחה אחרת ואני הייתי שליח צבור, ובהגעתי לברכת שמונה עשרה התפללתי יחד עם הצבור וברכתי ברכת ענינו בין גואל לרופא ברכה בפני עצמה כדברי הרלנ"ח ז"ל. ואחר סיום התפלה היו קצת מגמגמים בדבר, אך לא בפה מלא, ואמרתי שכן כתב הרלנ"ח ז"ל עמדו לא ענו עוד, וכשבאתי והרציתי הדברים לפני הרב הכולל כמה"ר יום טוב ן' יעיש נר"ו ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר שכן עשה מעשה זה ארבעים שנה לפני גדולי הדור ולא מיחו בידו, וכשאמרתי לו שכן כתב הרלנ"ח ז"ל שמח שמחה גדולה".
גם הגאון הרב יששכר סוזאן ז"ל בספרו תיקון יששכר [דנ"ד] שהיה בן דורו של מרן הבית יוסף והתגורר בצפת, כתב כי "ראה את מרן הבית יוסף בתענית של משמרה שהוציאו ספר תורה ואמרו עננו בחזרת השליח ציבור בין גואל לרופא ברכה בפני עצמה". וכתב הכנסת הגדולה, "ולפי זה נושאים הכהנים כפיהם במנחה כמו שכתבתי בהגהת הטור, וכן כתב רבנו ישראל יעקב אלגאזי ז"ל בספרו אמת ליעקב [סימן א] והביא דברי מרן בבית יוסף ובשלחן ערוך [תקס"ו, ב] שכתב "כשהצבור גוזרים תענית על כל צרות שלא תבא עליהם, וכן בתעניות שני וחמישי ושני שאחר הפסח ואחר החג, שנוהגים באשכנז להתענות הצבור, נהגו הראשונים לומר שליח צבור עננו בין גואל לרופא, ולקרות ויחל. ויש שתמהו עליהם והקשו עליהם, והרא"ש יישב קושיתם. הילכך למנהג הראשונים שומעין ומיהו היכא שגוזרים תענית שלא לשום צורך, אלא לשוב בתשובה, יש נוהגים לדונו כתענית צבור לענין עננו בין גואל לרופא וקריאת ויחל, ויש נוהגים לדונו כתענית יחיד שאף שליח צבור אינו אומר עננו אלא בשומע תפלה ואין מוציאין ספר תורה".
ועיין מקור הדברים בדברי הטור [תקס"ו] "וכתב אבי העזרי ששמע מאביו רבי יואל ומרבו רבי שמשון ז"ל שהיו תמיהין על מה סמכו הראשונים שמתפלל שליח ציבור עננו בין גואל לרופא, כשמתפללין על גזירה או על כל צרה שלא תבא עליהם. וכן למה קורין ויחל דכיחידים דמו, כדחזינן אפילו באנשי נינוה דחשיבי כיחידים לענין שאלת מטר, אבל תענית בה"ב שאחר הפסח ואחר החג, נהגו בהן בכל תפוצות ישראל ולא הוי תענית יחיד. והראב"ד כתב על אלו שהן תענית יחיד ולא יאמר בהם ש"צ עננו בין גואל לרופא ולא יקראו בהן ויחל. וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל, ובאשכנז עשאום קבע והכל מתענין, בהם וסמכו על מעשה דאיוב דכי הקיפו ימי המשתה והעלה עולות למספר כולם, כי אמר איוב אולי חטאו בני [איוב א, ה] וכן בשמחה ומשתה של החג אולי חטאו, נראה לי דנהי דכיחידים דמו לענין שאלה היינו טעמא כדמפרש בירושלמי שאין לשנות מטבע ברכות די"ח ברכות תיקון נביאים הם ואין לשנות בהם אבל קהל שמקבלין עליהם תענית ודאי רבים איקרו ויכולין לקבוע ברכות ע"כ ומיהו נראה שצריך שיהיו עשרה שמתענין".
ואלו הם דברי קיצור פסקי הרא"ש ז"ל [תענית פרק א, סימן כ] "יחידים הצריכים למטר אחר שהפסיקו, ישאלו בשומע תפלה ואפילו היא עיר גדולה חשובים כיחידים. ויש אומרים דהוא הדין לענין תענית יאמרו עננו בשומע תפלה, וא"א הרא"ש ז"ל כתב שצבור הקובעין תענית יאמר שליח צבור עננו בין גואל לרופא וקורין בפרשת ויחל".
וכתב עליו בבית יוסף [סימן תקס"ו] "ונראה שמאחר שהם יכולים לקבוע ברכה קורין ויחל (שמות לב יא - יד ולד א - י) דהא הטעם שנתנו אביו ורבו של ראבי"ה שלא יקראו ויחל הוא משום דכיחידים דמו ותניא בתוספתא (פ"ב ה"ו) אין קורין בתורה בתענית יחיד וכמ"ש בשמם בפסקי הרא"ש וכיון דהרא"ש סבר דכציבור חשיבי לענין לקבוע ברכה הוא הדין דחשיבי כציבור לענין קריאת ויחל וכן נראה ממ"ש רבינו בסוף סימן זה בשם רב שר שלום דבתענית שגוזרין על כל דבר הצריך להם קורין ויחל ומיהו היכא שגוזרין תענית שלא לשום צורך אלא לשוב בתשובה אין לנו שיהיה לו דין תענית ציבור לקבוע עננו בין גואל לרופא ולא לקרות בתורה וכך הם דברי הגהות מרדכי ישן שאכתוב בסמוך".
וכתב בשו"ת הרשב"א ז"ל [חלק א, סימן פ"א] "לעולם אין שליח צבור אומרה ברכה בפני עצמה עד שיהיו שם עשרה שאין שליחות ליחיד עד שיהיו עשרה מקובצים במקום אחד". והוא כדברי הרא"ש שהעתקנו לשונו לעיל בס"ד.

נושאי השאלה

מועדים - ראש חודש - תענית ערב ראש-חודש

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א