שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 230972

לכבוד הרב הגאון בן ציון מוצפי
בשבת כיבדו אותי בפתיחת ההיכל במנחה
כחלק מפתיחת ההיכל צריך לפתוח את ספר התורה הגבאי אמר שפתחתי ספר אחר אבל קראו בו כי כבר פתחתי יש איסור להחליף?

תשובה

אם רק פתחת את הספר בהיותו בארון ולא הוצאת אותו, אין בעיה להחליפו באחר. רק כאשר הוצאתי לקרוא בו יש שאלה האם מותר להחזירו או לא. ואעתיק לך מה שבס"ד כתבנו בזה.
אם בטעות הוציאו ספר תורה אחר, והטעות התגלתה לאחר שהוציאו הספר, לא יחזירוהו להוציא אחר משום פגמו של ספר התורה, וכן הוא דעת רוב הפוסקים, אך אם יש חשש שיצטרכו לגלול הרבה, או שיש אזכרה למקדיש, מותר להחזירו, ויוציאו במקומו את הספר שהכינוהו.
כתב הרב שמשון מורפורגו ז"ל מהעיר אנקונה שבאיטליה בספרו שמש צדקה [סימן ל"א] מעשה היה שהוציאו ספר תורה מבלי ששמו לבם אם הוא מוכן במקום הקריאה, וכשהוציאוהו מהארון הבחינו בכך, קודם שהוליכוהו לתיבה במקום שקוראים בו, והיה שם צורבא מרבנן שהורה להחזירו, וכתב שם שלא יפה הורה משום פגמו של ספר תורה, ועוד כלל בידינו [יומא ע, א] שאין מעבירין על המצוות, וכן כתב בנידון זה הרב תורת חסד [סימן א], וגם אתי איסור שאין מעבירין על המצוות ודחי טורח הגלילה, והאריך בזה עוד. וכן כתב הרב מטה יהודה [סימן רפ"ב].
אמנם הגאון החיד"א ז"ל בספרו מחזיק ברכה [קמ"ד, א] כתב "ומעלת הרב הכולל, וחין ערכו מי ימלל, כמהר"ר יעקב בן נאיים נר"ו [ז"ל] בתשובותיו הנדפסים מחדש ויהיו נקראים ספר זרע יעקב [סימן א] דעתו נוטה דאין כאן פגם, ולא יגללו בציבור עיין שם". והניף ידו שנית בספרו לדוד אמת [בקונטרס אחרון סימן ב, אות א] וכתב "אם הוציאו ספר תורה מההיכל, ובהיותו חוץ להיכל ביד הנושאו להוליכו לתיבה, נזכרו שאין זה מן המוכן והוציאוהו בטעות, ויש ספר תורה אחר מוכן ופתוח בסדר היום, שהיה אצלו בהיכל, והמוציא את ספר התורה החליף, מאי דהווה הוה, ויגללו זה לבחוץ ויכינוהו לקרות בו. ויש מי שכתב דאין כאן פגם אם יחזירוהו ויקחו המוכן, ולא יגללו בציבור. ועיין מחזיק ברכה סימן קד"ם".
והגאון רבנו יום טוב צהלון ז"ל בשו"ת מהריט"ץ [ישנות, סימן רצ"ג] כתב בד"ה ראשונה גבי ארבע פרשיות "דלא היו מוציאין שני ספרים משום פגמו של ראשון אלא גוללין אף על גב דאיכא משום טורח ציבור". וכן הוא בקרית ספר למאירי [מאמר רביעי חלק א] "וכן צריך לחוש לכבוד הספר שלא לעשות דבר שיהא הספר חשוב בעיניהם לפסול וכו' למדין הימנה שכל שיש באיזה ענין כיוצא בו לחוש לפגם הספר אין מוציאין אחר וכו' עכ"ל.
והגאון הרב יפה ללב [חלק ה, קמ"ד, א] לאחר שהביא דברי הגאונים שמש צדקה וזרע יעקב, כתב "גם דעתי נוטה בזה אפילו שהעלוהו לבימה, וכשפתחו החזן רואה שאינו פתוח בסדר היום, וידעו כל עם הקהל מזה, אין כאן פגם, בשגם הוא בשבת וביום טוב דשכיחי רבים, דאיכא טפי טירחא דציבורא, וכדאמרינן בגיטין [נ"ט, ב] וכתבנו לקמן [סימן רפ"א] בשבת ויום טוב לא יאריך, ועוד שרוצים למהר, ועל ידי שיגללו במהירות יהיה נקרעת היריעה, או להתיר התפירות, רובו הווה ורגיל על ידי מהירות הגלילה. והגם שכתב הרב בספר לדוד אמת [סימן א, אות ס"ח] אם הוציאו ספר תורה מההיכל וידוע שאינו מוגה יוציאו אחר, אם כן זה הספר שלא היה מוכן ומוגה מקודם, לגבי הספר תורה שהיה מוכן ומוגה לאותה שבת, נקרא שאינו מוגה. ולא דמי להיכא שנמצא טעות ודאי שיוציאו אחר, אפילו שלא היה מוגה, דאז הוי ודאי וזה ספק, ואין דנים אפשר משאי אפשר".
והגאון הרב יצחק טייב ז"ל בספרו ערך השלחן [קמ"ד, ה] הביא דברי הגאונים שמש צדקה ומטה יהודה שגוללין אותו, וכתב משום שאתי כבוד הספר תורה ודחי טורחא דציבורא, ויכולים הציבור למחול על כבודם, כפי שכתב הרב בית יוסף [סימן תרפ"ד]בשם הרוקח ושבלי הלקט בשם ריא"ז. וכן כתב בבית יוסף [סימן קמ"ג] בשם המרדכי ורבנו ירוחם. וכן הוא באשל אברהם מבוטשאטש [קמ"ד, א] שכתב בספר תורה שהוציאוהו וצריכים לגללה הרבה אין חשש טורח ציבור, ובפרט אם עדיין היא בארון יכולים לגללו. ודוקא ביום הכיפורים שהוא תיקון לכל השנה כולה חששו [ יומא ע, א] משום פגם, ובפרט בבית המקדש שעיני כל ישראל צופות עליו היה חשש פגם, אך בבתי הכנסת שלנו שהוא קיבוץ קטן והכל יודעים טעם הגלילה מותר. ועיין סידור בית יעקב להגאון היעב"ץ ז"ל [סדר הוצאת ספר תורה אות א] שהביא מחלוקת הפוסקים בזה אם לחשוש לכבוד הספר תורה כשמחזירים אותו, או לחשוש לטורח ציבור בזה.
ובספר אגרות משה [חלק ב, אורח חיים סימן ל"ז] כתב מעשה שהוציאו ספר תורה מההיכל ולא היה במקום הקריאה, וציווה השמש להחזירו, והיה מי שהתיר כי דימה זה למה שכתב החכם צבי שהכין נר שעוה להדלקת נר חנוכה ובא לידו שמן זית שהורה שיניח השעוה וידליק בשמן זית. והשיב האגרות משה ז"ל שאינו דומה כלל, כי שמן זית מצווה מו המובחר [בית יוסף סימן רס"ד ותרע"ג] , אך בספר תורה אין עדיפות בהידור לזה על זה. ופגם הספר חמור יותר מטורח ציבור. וכן פסק הגאון רבנו יוסף חיים זוננפלד ז"ל רבה של ירושלים. בשו"ת שלמת חיים [אורח חיים סימן קמ"ט] וכתב "נראה פשוט דיש לחוש לפגמא דחמיר טובא".
נמצא לדעת הגאונים הרב זרע יעקב, הגאון החיד"א ז"ל, והיפה ללב, אין בהחזרתו חששא של פגם לספר תורה, שהכל יודעים שהסיבה שמחזירים אותו, כי לא היה מוכן, ואין לגוללו משום טורח ציבור, או כדי למנוע המחלוקת, אך לדעת רוב הפוסקים ומהם רבנו יום טוב צהלון, המאירי, הרב שמש צדקה. המטה יהודה, תורת חסד, ערך השלחן, אגרות משה, שלמת חיים, ועוד, חוששים לפגמו של הספר תורה, ואין לחשוש משום טורח ציבור. ואמר לי מור אבי ז"ל שיש ליזהר מאוד לבדוק היטב קודם הוצאת הספר תורה אם הוא המוכן בעבור הקריאה.

נושאי השאלה

תפילה וברכות - כללי - ספר תורה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א