שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 236543

לכבוד מו''ר
ציבור שנאנס ביום ב' בבוקר ולא היה להם מפתח להיכל ולא יכלו לקרוא בתורה
מהו אם יכולים אותו ציבור שהיה בבוקר לקרוא בתורה בתפלת מנחה?
תודה

תשובה

כשנתקבצו עשרה אנשים שלא שמעו היום קריאת התורה, רשאים להוציא ספר תורה בו ביום דווקא, ולקרוא בו שלשה אנשים כמנהג.
בשו"ת הרדב"ז ז"ל [חלק ד, סימן רמ"א] כתב אם עשרה אנשים התפללו ביחידות וחזרו והתחברו אינם יכולים להצטרף יחד לקדיש וקדושה, ולא חזרת השליח ציבור, וכתב הרב כנסת הגדולה בשמו שאינם יכולים לקרוא קריאת התורה,ואפילו הם עשרה שלא שמעו הקריאה, ואין יכולים להוציא ספר תורה בשבילם, וכתב טעם נוסף שמכיוון ובבית הכנסת זו הוציאו כבר ספר תורה פעם אחת, אסור להוציא פעם שניה משום פגם.
ועיין בכנסת הגדולה [סימן ס"ט, הגהות הטור א] שכתב "מכאן הוכיח מהר"י מינץ ז"ל בסימן ט"ו, דעשרה שבאו והתפללו בבית הכנסת, ואחר כך באו עשרה אחרים, שיכול להתפלל באותו בית הכנסת עצמו, זולת שאין לחזן השני להתפלל במקום שהתפלל הראשון".
וכתב הרמ"א ז"ל בהגהת שולחן ערוך [סימן ס"ט א] בשם שו"ת מהר"ם מינץ ז"ל [סימן ט"ו] כי כשבאו אנשים חדשים לבית הכנסת שלא שמעו ברכו בערבית, אם יכולים לפרוס על שמע, "ומכל מקום איש אחר יכול לפרוס על שמע או להתפלל בעשרה כל התפלה, אפלו באותו בית הכנסת שכבר התפללו, להוציא אחרים ידי חובתם, רק שלא יעמוד החזן השני במקום שעמד הראשון, דזהו נראה גנאי לראשונים דהוי כאילו לא יצאו בראשונה ידי חובתם, וכתב הרמ"א ונראה לי דוקא שעדיין הראשונים בבית הכנסת אלא שהשלימו סדרם, אבל אם יצאו הראשונים, יוכל לעמוד החזן אף במקום שעמד הראשון".
ועיין במגן אברהם ז"ל [ס"ט, ט]. שכתב וזה לשונו "וכתב בספר משפטי שמואל שאם הוציאו הראשונים ספר תורה וקראו בו, אין לשניים להוציא ס"ת פעם אחרת ולקרות בו".
וכתב רבנו זלמן ז"ל בשולחן ערוך הרב [סימן ס"ט, ח] "אם הראשונים הוציאו ספר תורה וקראו בו נוהגים בקצת מקומות שאין האחרונים מוציאים ספר תורה שנית לקרות באותו בית הכנסת ויש שנתנו טעם למנהגם שהוא משום פגמו של ספר תורה שמא יאמרו שמצאו פסול בספר תורה ראשונה ומפני כך הוציאו ספר תורה שניה ואף אם הוא ספר תורה הא' עצמו מכל מקום הראשונים אין מכירין אותה ושמא יאמרו שהיא ספר תורה אחרת שהוציאו משום פסול שמצאו בראשונה (אבל מן הדין אין שום איסור בדבר שאין לחוש לפגמו של ראשונה אלא כשעולה לקרות בשניה מי שעלה כבר בראשונה וגם בזה אין לחוש אלא כשעולה וקורא בשניהם זה אחר זה מיד בלי הפסק איש בינתיים, כמו שיתבאר בסימן קמ"ד, וכל שכן כאן שמפסיקין בינתיים הרבה, וגם הוא ציבור אחר שבודאי אין לחוש לכלום)".
והגאון רבנו צבי פסח פראנק ז"ל בשו"ת הר צבי [אורח חיים א סימן נ"ב] כתב "שאין בזה סתירה לדברי הרדב"ז ז"ל וזה לשונו "יש מקום לומר דחיוב קריאת התורה הוא מילתא באנפי נפשיה, ואינו תלוי כלל אם התפללו בצבור. ואינו דומה לסידור קדושה, שהוא מגוף התפלה, ובזה שפיר קאמר הרדב"ז, דכשהתפללו ביחידות פרח מינייהו חיוב קדושה, מה שאין כן קריאת התורה מבואר ברמ"א [נ"ה, ג], דהוי ענין אחר, ויש לומר דחיוב זה במקומו עומד, ולא פקע בשביל זה שהתפללו ביחידות". ועיין שם שהביא ראיה מדברי שלחן ערוך רבנו זלמן ז"ל שהעתקנו לשונו, וכתב עוד כי הרב חיי אדם [ל"א, י"א] והגאון היעב"ץ בסידורו העלו דבר זה בספק, והביא עוד להקת פוסקים וביניהם יד מאיר, אשל אברהם מבוטשאטש, מנחת פתים ועוד, שהתירו לקרות בתורה לאותם שלא שמעו הקריאה.
וכן כתבו בשו"ת מהר"י אסד [אורח חיים סימן נ"א], ובשו"ת מהרש"ג [חלק ב, סימן צ"ב], ובשו"ת ציץ אליעזר [חלק י"ג סימן כ"ז], ובשו"ת יביע אומר [חלק ד, אורח חיים סימן י"ג].

הועתק מספר מקרא בציון.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה