שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 238060

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
כל מה שאתה אומר קודש אני כלום רק רציתי להבין מה יעזור להתחסן אם נגזר על האדם לחלות ולמות החסון לא אלוקים ןהשליטה רק לאל
הרב לא מוכיח רק להבין בתמים

תשובה

העורך, ביקשתי מהרב שליט"א רשות להשיב לכל הכסילים והריקים מהתורה המטיפים לו כל יום דברי תוכחה כאילו היה תלמידם או בטלן כמותם.
אין גבול לחוסר המוסריות שבדבריהם, הרי הרמב"ם ז"ל כתב בספר המורה כי על החולה לבקש רפואה למכתו, ועל העובר במדבר לקחת עמו כלים להגנתו, וההולך בימי הקור כסות להצילו מהקור ומהברד, ומי שאינו עושה כן אין זה מורה על בטחון בהשם יתברך אלא עצלות, והעתיק דבריו רבנו משה חיים לוצאטו זיע"א בספרו הנפלא מסילת ישרים,

וכמוהו כתב רבנו בחיי אבן בקודה זיע"א בספרו חובות הלבבות בשער הבטחון, שהאדם חייב לעשות כל אשר לאל ידו להציל עצמו, חייו, ובריאותו מכל מיני מכות ומגיפות, ומי שאינו עושה כן אלא אומר שהוא בוטח בהשם יתברך, אין זה בוטח אלא עצל.

אין גבול לטפשות ולחוצפה שאחזו את הכסילים והולכי בטל, אשר לא קראו ולא שנו, ולא שימשו זקנים, ומכתירים עצמם בתפקידי דמה וכשחקני בובות, ומגבבים הבלים ושטויות בכל יום ובכל שעה, לא באלה חפץ השם, ולא אלה חלק יעקב וישראל נחלתו, עיננו הרואות מדי יום נופלים חללים חללים מבני עמנו ובפרט כמה מתופשי התורה אשר לא התחסנו ולא שעו לדברי גדולי הדור שהתריעו בשער והזהירו מפני המגיפה הנוראה אשר כמוה לא נהייתה זה לפחות שלשה דורות.
ועיין בספר חסידים סימן תרע"ה שכתב "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש (בראשית ט' ה') אם מת אדם בפשעו כגון שמתקוטט עד שהורגים אותו עתיד ליתן את הדין שגרם לעצמו מיתה. או אם הולך למקום סכנה כגון על קרח בימות החורף אם נפל במים ונטבע. או בחורבה ישנה הלך ונפלה עליו".
וראה מה שכתב גאון עוזנו מרן ז"ל בספרו שו"ת יחוה דעת חלק א סימן סא בשם הרמב"ם ז"ל "ואלו האפיקורסים שאומרים שאסור לחלל שבת או יום הכפורים אפילו לצורך פיקוח נפש, עליהם הכתוב אומר (יחזקאל כ', כ"ה): וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם ע"כ. והרמב"ן במלחמות ה' (סנהדרין ע"ד ע"ב) כתב: שאין שום מדת חסידות לחולה שיש בו סכנה להחמיר על עצמו, שלא יחללו עליו שבת או יום הכפורים, ואדרבה, המונע עצמו במקום סכנה הרי זה מתחייב בנפשו, שנאמר: ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד נפשותיכם אדרוש את דמכם, ועיין בספר חובת הלבבות (שער הבטחון שער ד'), שאסור לסמוך על הנס בזה, שמא אינו ראוי להעשות לו נס, ונמצא מתחייב בנפשו, ואפילו אם עושים לו נס, מנכים לו מזכיותיו. (וכמ"ש בשבת ל"ב ע"א). לפיכך צריך להתנהג בזה ע"פ דרך הטבע ע"כ. וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (סוף פ"ד דפסחים), שאם לא יתעסק החולה בדרכי הרפואה ע"פ דרך הטבע, סופו למות מאותו חולי, מה שלא נגזר עליו באותו פרק שחלה, ודומה לנכנס באש יוקדת, שבודאי אש אוכלתו ומת בלא עתו, ונמצא מתחייב בנפשו, ודברים ברורים הם, לא יכחישם זולתי הנפתל והעקש. ע"כ. וזה מכוון למאמר חז"ל (במס' עבודה זרה נ"ה ע"א): וחליים רעים ונאמנים, שנאמנים בשליחותם, שבשעה שמשגרים אותם על האדם, משביעים אותם, שלא ילכו ממנו אלא ביום פלוני וע"י רופא פלוני ועל ידי סם פלוני. [וע' היטב בתוס' ראש השנה ט"ז ע"א ד"ה כמאן וצ"ע]. וע' בשו"ת הרשב"א ח"א (סי' תי"ג)".

ולא כתבתי כל זה אלא למי שיש בו דעת והבנה בסיסית. ודי בזה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה