שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 255745

שלום לכבוד הרב
יש באמת מקור למה שאומרים שהמקלל הקללות חוזרות אליו?

תשובה

עיין תשובה 153704 עם תוספות.
בספר משלי כ"ו, ב. "כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן קִלְלַת חִנָּם לוֹ תָבֹא". וכתב רבנו החכם רבי אברהם אבן עזרא ז"ל "לכסיל המקלל תבוא". והרלב"ג ז"ל פירש "הנה כמו הצפור שהוא נד ממקומו בקלות וכדרור לעוף אל הבית שיצא ממנו כן קללת חנם לא תבא אל המקולל בה כך תהיה נדה ממנו בקלות ותשוב לאשר יצאה הקללה מפיו כמו שישוב הדרור לבית אשר יצא ממנו". וכן כתב רבנו משה אלשיך ז"ל.
ודע כי כתב הרב מעבר יבק ז"ל תלמיד הרמ"ק ז"ל כי מי שמקלל מורה שיש לו נפש מצד שאינו הקדושה.

והרב מצודת דוד הוא רבי דוד אלטשולר ז"ל פירש "כמו צפור הפורח מקנו להיות נודד להשיג מאכלו וכמו הדרור הפורח מקנו לעוף השמים הנה הם חוזרים לקנם כן קללת חנם חוזרים ובאים אל המקלל עצמו מפיו יצאו ואל קרבו יבואו". השם יצילנו מכולם.
וכתב בספר חסידים סימן עו "אל תעניש ישראל ואל תקללו אך התפלל עליו שישלים הקדוש ברוך הוא לבו ויחזירהו למוטב ואל תמסור עליו דין לאמר הצור ינקמני מידו וישוב לעושה הרע כרעתו כי כל המוסר דין על חבירו באה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת רבש"ע לזה תעשה דין ראוי הוא שתענישו על כך וכך כללו של דבר אל תקלל שום אדם כי פעמים רבות הקללות חוזרות וחלות כולן על ראשו ועל זרעו שכן מצינו שכל הקללות שקלל דוד את יואב נתקיימו בזרעו".
ככתוב בספר שמואל ב פרק ג, כח. וַיִּשְׁמַע דָּוִד מֵאַחֲרֵי כֵן וַיֹּאמֶר נָקִי אָנֹכִי וּמַמְלַכְתִּי מֵעִם יְקֹוָק עַד עוֹלָם מִדְּמֵי אַבְנֵר בֶּן נֵר:
יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְאֶל כָּל בֵּית אָבִיו וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם
ובתלמוד סנהדרין מח, ב. אמר רב יהודה אמר רב, כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד, אל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם, זב - מרחבעם, דכתיב והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים וכתיב וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא. מצורע - מעוזיהו, דכתיב ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטרת, וכתיב והצרעת זרחה במצחו. מחזיק בפלך - מאסא, דכתיב רק לעת זקנתו חלה את רגליו, ואמר רב יהודה אמר רב: שאחזו פודגרא. אמר ליה מר זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן: היכי דמי? אמר ליה: כמחט בבשר החי. מנא ידע? אי בעית אימא מיחש הוה חייש ביה, ואיבעית אימא: מרביה הוה גמיר לה, ואיבעית אימא: סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. נופל בחרב - מיאשיהו, דכתיב וירו היורים למלך יאשיהו. ואמר רב יהודה אמר רב, שעשו כל גופו ככברה. וחסר לחם - מיכניה, דכתיב וארחתו ארחת תמיד נתנה לו.

ורבנו החיד"א ז"ל כתב בפירושו ברית עולם ושומר הברית [שם] "כי פעמים רבות הקללות חוזרות וחלות כלן וכו' שכן מצינו שכל הקללות שקלל דוד וכו' פירוש שהקללות תיכף כשאדם מקלל נותן כח לסט"א לפעול אותן הקללות ומוכרח שיתקיימו על דרך מ"ש בזהר חדש בעובדא דרבי אלעזר שפגע בנחש שהיה הולך להמית אדם מישראל וביני ביני שב בתשובה והיה אומר ר' אלעזר לנחש כלומר למי שהיה מנחש עמו שכבר עשה תשובה ולא היה חוזר בו עד אשר מן השמים נתנו לו תמורתו גוי אחד ואז אמר רבי אלעזר שילך אצל הגוי והלך הנחש והיה עושה שפטים בגוי ע"ש כי הוא ענין נפלא. וכלומר דכיון שניתן רשות לסט"א לא סגי אם לא יתנו תמורתו וכן מתבאר בזהר פ' בלק במעשה דר' יוסי בן פקיעין ע"ש ואפשר שכן הדבר בקללות שתכף ניתן כח לסט"א ולא אפשר אם לא יתקיימו. וכאשר המקולל ראוי לכך יתקיימו בו. ואם אין בו עון והיא קללת חנם שאינו מן הדין שיתקיימו בו חוזרות הקללות למקלל ויתקיימו בו". השם יצילנו.
ןלכן טוב לעשות התרת קללות בציבור.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה