שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 264319

לכבוד הרב שלום רב, ביום ראשון ערב ט"ו בשבט אומרים תחנון או לא?

תשובה

תשובה
אכתוב לך כמה הקדמות, פסק מרן בשולחן ערוך [אורח חיים קל"א, ו] "נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב, ולא בט"ו בשבט, ולא בר"ח, ולא במנחה שלפניו, ולא בחנוכה, וי"א גם במנחה שלפניו, בפורים, אין נופלים על פניהם". וכתב הגאון פרי חדש ז"ל [קל"א, ו]"לכולהו קאי דכל יום שאין בו נפילת אפים אין נוהגין ליפול במנחה שלפניו וכן בחנוכה".

ודעת הרב עולת תמיד [שם] שבט"ו באב וכן בט"ו בשבט אומרים תחנון במנחה שלפניהם, וכתב הרב יעקב מליסא ז"ל בדרך החיים כי אין אומרים. והרב משנה ברורה ז"ל העיר על הרב עולת תמיד שאין המנהג כן, אלא אין אומרים.
וכתב הרב פרי מגדים [אשל אברהם ט"ז] שיש כלל כל שלא אומרים תחנון אין אומרים צדקתך.
וכתב הרב טיקוצינסקי ז"ל בלוח ארץ ישראל בשם רבני אשכנז כי במנחה שלפניו אומרים, וכן כתב בספר "על תחנון" להגאון רבי אפרים פישל שטיין שליט"א. שהוא דוקא כאשר מחזיקים את הלילה ליום טוב, כמו ראש חודש וחנוכה. אך שאר הימים כט"ו בשבט וט"ו באב לא. וכל שכן פסח שני שהרי הוא משום קרבן ואין מקריבים אלא ביום. ועיין שבלי הלקט [סימן ל].
ועיין ילקוט יוסף [סימן קל"א, הערה ל"ז] "הנה בתחלה יש לחקור מהו הטעם שאין אומרים וידוי במנחה שלפני ליל ראש חודש, האם הוא כדי להודיע לעם שהערב הוא ראש חודש, או שהוא כלל בידינו, דכל יום שאין אומרים בו וידוי, אין אומרים גם במנחה שלפניו, שהוא סמוך ונראה. ונפקא מינה בזה, בערב פסח שני, דאם הטעם הוא כדי להודיע לצבור שבערב הוא יום חג, זה שייך בראש חודש וכדומה, אבל בפסח שני שכולו נקבע לצורך יחידים שלא עשו את הפסח, ולא עבור כלל הצבור, ממילא יש לומר דצריך לומר וידוי במנחה של י"ג באייר. כי אין ענין מיוחד להודיע לצבור שהערב הוא פסח שני. ודי לנו שאין אומרים וידוי בפסח שני עצמו. אבל לפי הכלל דכל שאין אומרים בו וידוי אין אומרים גם במנחה שלפניו, משום שהוא סמוך ונראה, אם כן גם במנחה של י"ג באייר אין לומר וידוי. ומצינו בזה מחלוקת מנהגים, כי בשו"ת ברוך השם (חידושי אורח חיים סימן כב) כתב, דגם במנחה של י"ג באייר אין אומרים תחנון. וכן הוא בלוח דבר יום ביומו היוצא לאור ע"י מו"צ דק"ק מחזיקי הדת בירושלים. ובלוח עזרת תורה כתב, בי"ד באייר יש נוהגין שלא לומר בו תחנון. ולענין מנחה שלפניו, עיין בסידור הרב, הגם שדעתו שבפסח שני אין אומרים תחנון, בכל זאת לענין תחנון במנחה שלפניו כתב שאומרים, כמו בערב ראש השנה וערב יום הכפורים. והו"ד בשו"ת רבבות אפרים חלק ו' (סימן רנח), ושם הביא מה שכתב בכתר שם טוב חלק א' (עמוד עב), שטעם אלו הנוהגים שלא לומר וידוי בערב פסח שני, וערב ל"ג בעומר, וערב ט"ו בשבט וט"ו באב, משום שכלל בידם, שכל זמן שאין נופלין על פניהם אין נפילת אפים במנחה שלפניו. ויתכן לומר שעושים כן כדי להודיע לצבור שמחר חג. וכמה פעמים אירע שהצבור מרוב טירדתם אינם יודעים מתי יהיה פסח שני, או ל"ג בעומר וכו'. ועוד שנפילת אפים רשות. ואמנם מנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מתוודים ונופלים על פניהם בפסח שני, וטעמם דמשום יחידים שעושים פסח שני אין למנוע לומר תחנונים, דהא ט' זמנים שמביאין קרבנות יחידים, ואפילו הכי אומרים תחנונים. [נועם מגדים]. ע"ש. ובספר טעמי המנהגים (סימן תקכח) כתב, דבערב יום טוב אין אומרים תחנון להזכיר שבא יום טוב בלילה. ע"ש.
ולענין צדקתך יש שכתבו שדווקא ביום שאין אומרים תחנון מצד קדושת היום, אך כשיש סיבה מצד איזה שמחה וכדומה יש לומר, ובפרט על פי הקבלה שיש ענין עמוק בזה להזכיר זכות משה רבנו יוסף הצדיק ודוד המלך זיע"א.

לסיכום מנהג הספרדים הוא כדעת הגאון הפרי חדש לא לומר, ויש נוהגים לומר, ואילו מנהג בני אשכנז לומר במנחה שלפניו.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה