שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 281373

לכבוד מורנו הרב שליט"א, בקשר לשאלה היום בשיעור על הבייגלה המכוסה בשומשום, שהרב אמר שברכתו מזונות. מה הסיבה שהוא משתנה על ידי הציפוי?

תשובה

פת שאפאה ופיזר עליה שומשמין מעט, ברכתה המוציא, אך אם רוב פני הפת מכוסה בשומשמין, ברכתה מזונות. ומעשה היה עם מו"א זלה"ה שבליל שבת ערכו השלחן, והפת היתה מכוסה ברובה בשומשמין, וגירדם מעל הפת ובירך המוציא.
עיין פרי מגדים [פתיחה אות י"א] שכתב "כלל אמרו בברכת הנהנין דאזלינן בתר רובא, כמבואר בסימן ר"ב סעיף א' בהג"ה שאם "נתערב" כו'. והך תערובת לאו דוקא שאי אפשר להכיר, אלא אפילו כל אחד עומד בפני עצמו נמי בתר רוב אזלינן, דהטעם הוא הכלל כל שעיקר ועמו טפילה הולכין בתר העיקר כמו שכתב הט"ז [ר"ב, א]. ובסימן [רב"י, א] מבואר בין טפילה מעורבת או בפני עצמה
וכן הוא לשון הרמב"ם ז"ל [ברכות פ"ג ה"ה והלאה] ומינה בפורים שמרקחין שומשמין בדבש ומערבין פתיתי אגוז, כל שרוב שומשמין בתר העיקר אזלינן ומברך פרי האדמה, כי אין זה דומה לביטול האיסורין דלא שייך רוב אלא אם כן אין ניכר, מה שאין כן בברכת הנהנין, וכדכתיבנא".

ועיין בהליכות עולם פינחס י"ב, ח"ב עמוד קי"ד] שכתב בפירוש "ודע, שעוגות שאין בהם סוכר, אלא שיש בהם שומשמין הרבה, דינם כפת גמור. אלא אם כן השומשמין הרבה מאוד עד שאין ניכר טעם העיסה מרוב שומשמין ועיין ביאור הלכה [קס"ח ד"ה שכמעט. ואין חילוק בין ממולאים בשומשמין או על גביהם.

ועיין ילקוט יוסף [קס"ח, ה] מה שכתב בשם ביאור הלכה [קס"ח ד"ה שכמעט], ובסידור רבנו זלמן ז"ל. וכתב בשם מו"א מרן היביע אומר ז"ל, שאמנם הביאור הלכה מיירי בממולאים שעושים בימי הפורים, ובשאלתינו השומשמין על גבי הפת, אין לחלק בזה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה