שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 282552

לכבוד הרב היקר שליט"א, תמיד מנקר לי בראש מה ההבדל בין מוצאי שבת מברכים מאורי האש על נר שמדליקים, לבין מוצאי יום הכיפורים שמברכים רק על נר שדלק מאתמול? ולא הבנתי.

תשובה

בתלמוד ירושלמי [ברכות פרק ח הלכה ה] כתב "רבי לוי בשם רבי נזירה שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון שתים עשרה בערב שבת ושתים עשרה בלילי שבת ושתי' עשרה בשב' והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנאמר תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ כיון שיצת שבת התחיל משמש החושך ובא ונתיירא אדם ואמר אלו הוא שכתב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב שמא בא לנשכני ואמר אך חושך ישופני אמר רבי לוי באותה השעה זמן לו הקדוש ברוך הוא שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכתיב ולילה אור בעדני ובירך עליה בורא מאורי האש שמואל אמר לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתו' שהיא תחילת ברייתה רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן אף במוצאי יום הכיפורי' מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום".

וכשחיפשתי בפוסקים, מצאתי בחידושי הרמב"ן זיע"א [ברכות נ"א, ב] שכתב "וקשה לי זו שאמר בפסחים [נ"ד, א] שאור היוצא מן העצים ומן האבנים דבמוצאי שבת מברכין עליו, ובמוצאי יום הכפורים אין מברכין עליו, והלא היה ראוי לברך יותר לפי שהוא האור המתחדש שלא נשתמשו בו מעולם,
ויש לומר שאין אנו מברכין ברכת השבח אלא במה שנברא במעשה בראשית תמיד בעולם, דכשמתעלם ממנו וחוזר ומתחדש לנו אנו מברכין עליו, אבל אור היוצא מן העצים לאו ממעשה בראשית הוא, אלא דבמוצאי שבת שתחלת בריית תשמישו בו היה כך, שהקיש שתי אבנים ויצא מהן אור ובמוצאי שבת היה, הניחו לו לברך עליו זכר ליצירה ראשונה, והוה ליה כרואה חמה בתקופתה וככוכבים במסילותם ומזלות כסדרן דהיינו כתחלת הוייתן מברך.
מה שאין כן ביום הכפורים שאינו מברך על אור של מעשה בראשית, כלומר אור ההווה בעולם וחזר לו. ובין במוצאי שבת, בין במוצאי יום הכפורים אין מברכין אלא על אור ששבת ממלאכת עבודה, לפי שאנו מברכין עליו משום חידושו אצלנו וזה לא פסק תשמישו מהם, והוה ליה כמאורו של אש בשאר הלילות שאין מברכין עליו מפני תדירותו כמו שפירשתי. עד כאן השגתי הטעם בברכה זו".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה