שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 285050

לכבוד הרב שליטא. האם בבית כנסת ספרדי ראוי לכתחילה להעלות לתורה לוי כשאין כהן או עדיף להימנע?

תשובה

אסור לעשות כן. עיין מקרא בציון בשם מרן היביע אומר ז״ל ועיין תשובה מנומקת באתר

העורך, העתקתיו לך.

"כשאין כהן בבית הכנסת, עולה במקומו ישראל, והמנהג שעולה הגדול והחכם שבקהל, וגם אם יש לוי לא יעלה במקום כהן, ולא יעלה שני.
בתלמוד [מגילה כ"ב, א] "רב בכהני קרא, דהא רב הונא קרי בכהני. בשלמא רב הונא קרי בכהני דהא אפילו רב אמי ורב אסי, דכהני חשיבי דארעא ישראל, מיכף כייפו ליה לרב הונא. אלא רב הא איכא שמואל, דכהנא הוה ודבר עליה, שמואל נמי מיכף הוה כייף ליה לרב, ורב הוא דעבד ליה כבוד. וכי עביד ליה בפניו, שלא בפניו לא עביד ליה".
וכן איתא בתלמוד ירושלמי [מסכת ברכות פרק ה, הלכה ד] "אמר רבי חנינא שנים ישראל ואחד כהן, ממצעין את הכהן, אימתי בזמן שכולם שוין, אבל אם היה אחד מהן תלמיד חכם ממצעין את החבר. אמר רבי יהושע בן לוי, מימי לא ברכתי לפני כהן ולא הנחתי ישראל לברך לפני". מכאן למדנו כי כשאין כהן בבית הכנסת יש להדר להעלות התלמיד חכם הגדול שבקהל ראשון, וכן היה נזהר מור אבי ז"ל, שפעמים שלא היה כהן בבית הכנסת, היה מכבד את הגאון הרב סלמן חוגי עבודי ז"ל אב בית הדין בירושלים.
וכתב מרן בבית יוסף [סימן קל"ה] "אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן וכו'. בפרק הניזקין [גיטין נ"ט, ב] ופירש רש"י נתפרדה חבילה נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן, ומורי רבנו יצחק בר יהודה, וכך סידר רב עמרם גאון ז"ל [בסדורו חלק א, סימן צ"ט] אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים. והרא"ש [גיטין פרק ה סימן כ] כתב פירש רש"י שלא יקרא הלוי במקומו כלל ויכול ישראל לקרות לפניו. וריצב"א היה תופס זה הפירוש עיקר. ודוקא אם הישראל חשוב ממנו, אבל אם שווים, לוי קודם. ואפילו לקרות במקום כהן, כדאמר רבי יהושע בן לוי במגילה מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני ורבי יהושע בן לוי לוי היה כדאמרינן בפרק כל הבשר [חולין ק"ו, ב] דרבי מיאשא בר בריה, לוי הוה, וקאמר שלא היה מניח לישראל לברך לפניו, ובשוין מיירי דומיא דלא ברכתי לפני כהן דמוקי התם בשווין עד כאן. וכן כתב שם המרדכי [סימן ת"ה] שהוא דעת ר"ת וכתבו הגהות מיימון בפרק י"ב מהלכות תפילה (אות ר) שכן היה נראה לרש"י כרבו הלוי וכתב אטו בית הכנסת שכולה לויים לא יקראו בתורה אבל הרמב"ם [פרק י"ב הלכה י"ט] כתב אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל וזהו כפירושא קמא דרש"י ולזה הסכימו תשובות הרמב"ן סימן קפ"ו וכן הסכמת הרשב"א בתשובה [חלק א, סימן רי"ד] וכתב ה"ר דוד אבודרהם [סוף עמוד קכ"ט] שכן נהגו".
וכן פסקו הרא"ש [גיטין פרק ה, הלכה כ"א], ובתוספות הרא"ש [גיטין נ"ט, ב], והמרדכי [מגילה רמז תתכ"ח].
וכתב הרמב"ם ז"ל [הלכות תפילה פרק י"ב, הלכה י"ט] "אין שם כהן עולה ישראל, ולא יעלה אחריו לוי כלל, אין שם לוי כהן שקרא ראשון חוזר וקורא הוא עצמו פעם שנייה במקום לוי, אבל לא יקרא אחריו כהן אחר שמא יאמרו הראשון פסול ולפיכך עולה כהן אחר, וכן לא יקרא לוי אחר לוי, שמא יאמרו אחד משניהם פסול". וכן הוא בלשון ראשון של רש"י ז"ל [גיטין נ"ט, ב].
ורבנו הרב שלמה לוריא ז"ל כתב בים של שלמה [גיטין פרק ה, אות כ"א] "וזה לשון הרמב"ם בפירוש המשנה, דע שזה הדבר מפורסם בכל המקומות, שיהא הכהן קורא בבית הכנסת ראשון, בין שיהא תלמיד [חכם] או עם הארץ, הנה הוא דבר שאין לו שורש בתורה כלל, ולא נזכר זה בתלמוד, ולא היה זאת הכוונה הנרמזת אליה בזאת ההלכה, ואני נפלא הפלא ופלא מערי הגלות, שנוהגין בזה אחר המנהג, היותם בריאין מחולאי המנהגות, ומדעת האחרונים ודרכיהם, ואין אצלם אלא עניינים נאותים ללשון התלמוד, ואיני יודע מאיזה מקום בא להם זה ההפסד, ואמנם צורת הענין לפי מה שבא לנו בקבלה כמו שאגיד, וזה שהכהן קודם ללוי ולישראל, לפי שנאמר [ויקרא כ"א, ח] וקדשתו כי את לחם אלהיך וגו', ובא בקבלה, בכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון, לברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון, וזהו כולו כשאין שם חכם גדול ממנו, כגון שיהיו שם כהנים לוים וישראלים, ויהיו כולם במדרגה אחת בחכמה, ולא יהיו קצתם יותר חכמים מקצתם, אז תחזור הקדמת היחוס, שכהן קודם, ואחריו לוי, ואחריו ישראל, ויתבאר לך זה הלשון בפרק אחרון דהוריות (ה"ח) באמרו בזמן שכולם שוין, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם בכל ענין, מבואר מן התלמוד, שאחד מן החכמים קרא ראשון בשבת בספר תורה, ורב אמי ורב אסי גדולים, ומן הכהנים שהיו בארץ ישראל היו מצויין שם, לפי שהיה זה חכם יותר מהם, וכך אמרו רב קרא בכהני, רצונו לומר קרא ראשון כמו הכהן, לפי שהיה יותר חכם מן הכהן, וזה אין מחלוקת בו, ומן העקרים גם כן, שהכהן כשהוא ראוי שיקרא ראשון, אם התיר לישראל שהוא כמותו, או פחות ממנו, שיעלה ויקרא, הרשות בידו, אבל אסרו חכמים מפני דרכי שלום, שיתחדש מזה המחלוקת, שמא יאמר ישראל אחר מפני מה התיר לזה שיעלה ראשון, ולא התיר לי, אחר שהדבר תלוי בו, לכך אנו אומרים שיקרא הוא בעצמו, לא שיתיר לזולתו, ולזאת הכוונה רמז בזאת ההלכה, באמרו כהן קורא ראשון, וכן ביאר בתלמודא",
ובארחות חיים [ח"א, הלכות קריאת ספר תורה אות כ"ט] הביא כמה דיעות בדבר. וזה לשונו "אין שם כהן ישראל עולה ראשון. וכתב הרמב"ם ז"ל שלא יעלה לוי אחריו כלל. ויש אומרים שיעלה, ובלבד שלא יעלה במקום כהן ולא במקום לוי, ויקרא אותו החזן בשמו ומזכיר אע"פי שהוא לוי. והרשב"א כתב בתשובת שאלה [שו"ת הרשב"א חלק א סימן תקמ"ג] דלוי שקרא רביעי אע"פי שהיה ישראל מפסיק ביניהם ואפילו אמר אע"פי שהוא לוי, אין זה מוציאו מידי פגם, דאיכא משום הנכנסים שלא שמעו כן, דאי לאו הכי אפילו לוי אחר לוי יקרא ע"כ. והר"ש ז"ל כתב דלוי קורא בכל מקום שירצה. וכן דעת הרב רבנו פרץ ז"ל שיכול לקרותו ראשון אם ירצה, והביאו ראיה מהירושלמי [מסכת ברכות ה, ד] דאמר רבי יהושע בן לוי מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני. וכן כתב הרב שמואל בר לוי דוד ז"ל. ושמעתי שהרב רבנו זרחיה הלוי ז"ל היה קורא לפעמים ראשון, כשלא היה שם כהן. והר"ם נשמתו עדן כתב דבמקום שאין שם כהן יש כל דבר לישראל כמו ללוי, ואמרו לפניו זה הירושלמי וענה ואמר איני מאמין שהוא בירושלמי, ואם הוא שם, זה לא היה אלא בשביל שהוא גדול מכולם". וכן כתב בספר כלבו [סימן כ].
וכן הוא בספר תשב"ץ [סימן שי"ב] לרבנו שמשון בן רבי צדוק ז"ל שכתב "שאלתי להר"ם [מרוטנבורג] ז"ל אם חובה ליתן ללוי לברך ברכת המזון במקום שאין כהן. והשיב לי לא, דבמקום שאין כהן יש דין לישראל כמו ללוי לכל דבר. ומה"ר יצחק מדור"א אומר שבירושלמי יש אמר רבי יהושע בן לוי מימי לא ברך לפני ישראל. ואומר מהר"ם ז"ל שאינו מאמין שהוא בירושלמי ואם הוא לשם שמא בשביל שהוא גדול". ועיין מה שכתב בזה בשו"ת אבן השוהם [סימן ל"ג].
ועיין במרדכי ז"ל [גיטין רמז תס"ב]. ובשו"ת יביע אומר [חלק ו, אורח חיים סימן כ"ד] שכתב "ודע עוד שעל פי המבואר בפנים, כל שיש צורך בדבר מותר להעלות לוי שלישי, רביעי, ובלבד שיאמר החזן, אף על פי שהוא לוי יעמוד וכן המנהג. והשם יתברך יאיר עיננו באור תורתו אמן".

נושאי השאלה

תפילה וברכות - כללי - ספר תורה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א