שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 286633

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
פרי שיש עליו ברכת שהחיינו האם מקדימים לברך שהחיינו או קודם ברכת הפרי ?
תודה רבה

תשובה

רבו הפוסקים הסוברים להקדים ברכת הפרי לברכת שהחיינו, ובראשם הגאון רבי יעקב חאגיז זיע"א [ש"פ – תל"ד] בספרו שו"ת הלכות קטנות [חלק א סימן רל"ו] "תשובה מריש הוה אמינא דעדיף טפי להקדים שהחיינו לברכת הפרי כיון דאפילו עכשיו אם ברך שהחיינו על הראייה בלבד לא הפסיד ומוטב שלא להפסיק בין ברכת הפרי לאכילה. שבתי וראה דיש להקדים ברכת הפרי כמו שמצינו בלולב וחנוכה דאנו מברכין תחלה ברכת המצוה ואח"כ שהחיינו והכי עדיף טפי דעולה לכאן ולכאן". והביאו הרב באר היטב [רכ"ה, ו] להלכה.
וכזאת מצינו בשו"ת הרדב"ז ז"ל [חלק א, סימן רצ"ז] שכתב, "ואני רגיל לברך שהחיינו בשעה שאני נהנה מהפרי, ואף על פי שהרשב"א בתשובה כתב שראוי יותר לברך בשעת הראיה, אני נוהג כסברת החולקים לפי שבשעת הנאתו יש בו שמחה יתירה, לפיכך אני כולל את ברכת שהחיינו אחר ברכת ההנאה, וכמו שמצינו בדין סוכה". וכוונת דבריו בסוכה שמברך קודם לישב בסוכה ואחר כך מברך שהחיינו.
וכן כתב בשו"ת כנה"ג [סימן ל"ה] ] גבי ברכת שהחיינו בבין המצרים, "כל שכן כשכבר בירך על הפרי דאז זקוק לאכלו דודאי יש לו לברך שהחיינו וכו' ועוד דאין זה מן הדין אלא מילי דחסידותא ואם אתה אומר דאע"פ שכבר בירך ברכת הפרי לא יברך ברכת שהחיינו אלא יאכלנו בלא ברכה שבקיה לחסידותיה ואדרבא עבירה בידו שהניח לברך ברכה שכבר נתחייב בה מפני החסידות שלא לברך שהחיינו וכו' אבל אם כבר בירך ברכת הפרי שאם אינו מברך שהחיינו עבירה היא פשיטא דיברך שהחיינו".
גם מצינו להגאון מרן החיד"א זיע"א בספריו מחזיק ברכה [כ"ב, ג] שכתב "לדעת מרן יברך להתעטף ואחר כן יברך שהחיינו, על דרך שאנחנו נוהגים באכילת פרי חדש, דמברכין ברכת הפרי ואחר כך שהחיינו. וכן כתבתי בספרי הקטן ברכי יוסף בסייעתא דשמיא, ומה שנראה מהרב בית חדש ז"ל, דמברך שהחיינו קודם, היינו משום דסבר דשהחיינו על המצווה, ולא מטעם קנין חדשים כמבואר בדבריו". וכן כתב בספרו שו"ת יוסף אומץ [סימן נו] בדברי הרב כנסת הגדולה הנזכרים כאן.
ובמעשה רב [אות כ"א] כתב שכן נהג הגר"א מווילנא ז"ל לברך ברכת הפרי קודם שהחיינו. וכן הוא בשו"ת פרי האדמה [הלכות ברכות פרק י הלכה ב], ובספר יפה ללב [חלק א, אות ה], ועוד אחרונים הנזכרים בשו"ת יחוה דעת [חלק ג סימן ט"ו], ובחזון עובדיה [ט"ו בשבט [עמוד תמ"א].
וכתב בשו"ת אבני נזר [חלק אורח חיים סימן ת"נ] "כתבו הפוסקים [סימן ת"ר] להניח פרי חדש בליל שני של ראש השנה לצאת ידי ספק. והבית יוסף כתב שהעולם נוהגין שאין מברכין בשופר ביום שני, אך בקידוש מברכין על ידי שמניח פרי חדש. ומה הועילו בפרי חדש. הא לדעת שאין מברכין בליל שני הוי ברכת זמן אפרי חדש הפסק. אלא ודאי דלא הוי הפסק. והרי על כרחך יצטרך להודות. דמה שהוא חוב רק מחמת המנהג לא הוי הפסק. שהרי ברכת הבשמים במוצאי שבת אינו אלא מנהג בעלמא כמו שכתב הטור [סימן רצ"ז] בשם רבינו אפרים. ואף על פי כן לא הוי הפסק בין ברכת היין לשתיה. רק ברשות גמור הוא, שיש לומר דהוי הפסק. ומאחר שכבר פשט המנהג בכל ישראל לומר ברכת שהחיינו על פרי חדש עד שכתבו [תקנ"א, י"ז] שאין לאכול בין המצרים פרי חדש. שוב לא הוי הפסק".
כתב הגאון בספרו אשל אברהם ז"ל [מבוטשאטש רכ"ה, ג] "אכילה. כתבתי במקום אחר אודות להקדים שהחיינו ואחר כך ברכת הפרי, היינו כשהוא תחלת ראייתו הפרי, דבכהאי גוונא נראה דמודו הגאונים בעל הלכות קטנות [חלק א סימן רלו] והבאר היטב [רכ"ה, ו] זללה"ה. ודבריהם רק כשכבר ראה הפרי, דבכהאי גוונא נראה דברכות הפירות תדיריות מברכות שהחיינו דפירות, ואולי מכל ברכות שהחיינו, ואולי אזלינן בזה בכל אחד לפי מה שתדיר אצלו. והפסק לא הוי, הגם דשהחיינו דפירות רשות, מכל מקום לא גרע מגביל לתורא, ובהנ"ל מודים כולי עלמא".
עוד מצאתי. כתבתי במקום אחר אודות ברכת שהחיינו על פרי, שיש מקום לומר לברך שהחיינו קודם ברכה דהפרי, ומכל מקום כיון דאתמר בשם הרב הלכות קטנות ז"ל [שם] לברך ברכה דהפרי תחלה אין לשנות מזה. הנה במתעטף בטלית חדש, נראה דכולי עלמא מודו דעדיף לעשות עיטוף קצת תיכף אחר ברכה דלהתעטף, ולומר שהחיינו אחר כך. כי גבי פרי אחר אכילתו לא יוכל לברך עוד כידוע, מה שאין כן בזה שיכול לברך על קניית הבגד גם אחר שכבר לבשו כמה פעמים, וכיון שכן עדיף שיסמוך הברכה דלהתעטף להעטיפה בכל מה דאפשר, ושני הברכות אתיין שפיר בזה.
שם. אכילה. מה שכתבתי במקום אחר להקדים שהחיינו לברכת הפרי, אין ראיה מקידוש ושופר ומגילה. כי שם אין השהחיינו רשות רק קבוע חוב, ואין בו שום הפסק, מה שאין כן דפירות רשות, טוב להקדים שלא יהיה הפסק".
וכן כתב הרב ערוך השולחן ז"ל [רכ"ה, ה] "והעולם נהגו לברך תחלה הברכה שעל הפירא ואח"כ שהחיינו וכן ראיתי לגדולים שכתבו כן מטעם תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ועוד טעמים [הגרי"פ ובשם הלק"ט]

נושאי השאלה

תפילה וברכות - ברכות - שהחיינו

שאלה הבאה
שאלה קודמת
דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א