שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 286802

שלום לכבוד עטרת ראשינו הרב... מי שהיה בשירותים, ויצא ולא בירך עדיין אשר יצר, ואכל מיני מזונות, האם יקדים אשר יצר, או על המחיה?

תשובה

בשו"ת מהרש"ל ז"ל [סימן צ"ז] כתב מי שהתחייב בברכת אשר יצר וגם בברכת נפשות רבות, איזה מהן יקדים. והשיב כי "יראה שיקדים אשר יצר משום דקיימא לך בכל דוכתי, תדיר ואינו תדיר תדיר קודם. וברכת אשר יצר הוא תדיר, מה שאין כן בברכה אחרונה שיכול להיות כמה ימים זולתו. וכגון שלא אכל או שתה כי אם בתוך הסעודה. ועוד ברכת אשר יצר אין לה שיעור, כמו שכתב הרא"ש דכל פעם שנפתחו נקביו צריך לברך. וברכה אחרונה יש לה שיעור, לפי דעת כל המחברים. אלא שר"י היה מסתפק באיזה שיעור או בכזית או ברביעית. ואם כן ברכה שאין לה שיעור קודמת במעלה וראויה להקדים, הנראה בעיני כתבתי".
והעתיק דבריו להלכה ככתבם וכלשונם תלמידו הגאון הרב מטה משה [סימן שס"ה], וכן כתב הרב מגן אברהם [קס"ה, ג] "כתב רש"ל בתשובה [סימן צ"ז] אכל דבר שחייב לברך בנ"ר ברכה אחרונה, ושכח והטיל מים. יברך אשר יצר קודם דהיא תדירה, ועוד דאין לה שיעור כמו שכתב [ז, ד] מה שאין כן בברכה אחרונה".
והגאון היעב"ץ זלה"ה כתב במור וקציעה [סימן ז בסופו] "ראיתי כתוב בשם רש"ל מי שאכל דבר שצריך לברך ברכה אחרונה והטיל מים, שיש שתי ברכות לפניו ברכה אחרונה דהנאה ואשר יצר, איזה מהן קודם, והשיב אשר יצר קודם דתדיר. ע"כ. ולענ"ד אי משום הא לא אריא, דמאן יימר שאין זה תדיר כמו זה, אדרבה אכילה ושתיה תדירים יותר ברוב בני אדם, מעשיית צרכים.
איברא לדידי בלאו הכי שפיר פסק, משום דמיד אחר ההנאה חל עליו להודות, ואין לו להמתין ולהעביר הזמן שמרגיש בה עדיין כדכתיבנא לעיל, וברכה אחרונה אי אפשר לו להסמיכה עוד אחר שעבר זמן הנאתה, לכן בדין לאחרה. ודוק".
וכן כתב מורנו רבי חיים פלאג'י זיע"א ברוח חיים [סימן ז] דלכאורה גם האכילה היא תדירה, ואמאי הברכה אחרונה של אכילה ושתיה לא תחשב תדירה גם כן. וכתב, כי לגבי ברכה אחרונה כבר הסיח דעתו והפסיק מברכה אחרונה ומאי דהוה הוה, אבל ברכת אשר יצר דהוי סמוכה ממש יש להקדימה לברכה אחרונה. "וכל שכן אם אכל משבעת המינים שיש אומרים שטעונים ברכה אחרונה במקומם, וכמ"ש מרן השלחן ערוך [קפד, ג], א"כ כשיצא מבית הכסא ונטל ידיו, הרי חל עליו החיוב של ברכת אשר יצר מיד, ואילו ברכה אחרונה של שבעת המינים לא חלה עליו עד שילך וישב במקום שאכל. ופשוט".
ובשו"ת תורה לשמה [סימן ס"ו] כתב אפילו שברכת מעין שלש לסברת הרמב"ם, הרא"ש, והרשב"א, ורבנו יונה זיע"א, וכן דעת הבה"ג שהביאו הטור, היא מן התורה. ואשר יצר הוא מדרבנן, נראה דצריך לברך אשר יצר קודם, משום שהתחייב בה תחילה, ואין מעבירין על המצוות. ולכן יש להורות בנידון השאלה דיברך אשר יצר ברישא. ומה גם עוד דאיכא טעמא אחרינא, והוא דאיכא דסבירא להו אשר יצר הוי תדיר. והיה זה שלום".

ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ח אורח חיים סימן כג וסיים "ומיהו פירות שברכתן האחרונה בנ"ר, יש להעדיף אשר יצר עליהם, כיון שברכת בנ"ר רשות, כמ"ש הרוקח (סימן שמב) והריטב"א (ברכות לה א). וכ"כ בס' פרדס הגדול (ס"ס עח). ע"ש. ושו"ר בשו"ת תורה לשמה (סימן סו) שכתב, שאף אם הטיל מים ואכל פירות משבעת המינים, ברכת אשר יצר קודמת, כיון שנתחייב בה תחלה, וגם מטעם תדירה. וע"ש. ואכמ"ל יותר".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה