שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 290277

שלום לכבוד הרב. הסתפקנו אימתי יש היסח דעת בברכת הריח, ופעם שמעתי מהרב שיעור בזה ואין לי העתק ממנו.

תשובה

מרן ז"ל בשולחן ערוך [רי"ז, ג] כתב "הנכנס לחנותו של בשם שיש בו מיני בשמים, מברך בורא מיני בשמים. ישב שם כל היום, אינו מברך אלא אחת. נכנס ויוצא נכנס ויוצא, מברך על כל פעם. ודוקא שלא היה דעתו לחזור, אבל היה דעתו לחזור לא יברך".
והקשה המגן אברהם ז"ל [שם ג] "צריך עיון דבסימן קע"ח כולי עלמא מודו דבדברים שאין טעונים ברכה אחרונה, אם שינה מקומו צריך לברך אפי' היה דעתו לחזור. וצריכים לומר דשאני הכא דלבסוף הוא מריח אותן בשמים שהריח מקודם, ולכן אין צריך לברך, דדמי ליצא מסוכתו על דעת לחזור, כמושכתב ססי' תרל"ט עמ"ש סי' רי"ח ס"ג וסימן ח' סי"ד. מה שאין כן באכילה דאוכל דבר אחר ולכן צריך לברך. ולפי זה אם כשחזר מריח בבשמים אחרים צריך לברך. עוד יש לתרץ דהכא אינו מחוסר מעשה אלא כשנכנס מריח ממילא ולכן מהני דעתו".
והרב טורי זהב ז"ל [שם א] כתב "ובגמ' פריך והא לאו לריחא עבידא ואמאי יברך. ומשני אין לריחא נמי עבידא כי היכי דנירחי אינשי וניתי ונזבון מיניה. נראה לי מזה דאין חיוב בברכה זו אלא בנכנס ונתכוין להריח אבל בלאו הכי אלא שהריח אתי ממילא אין חייב, דכך לי באינו מתכוין כמו בדבר שאינו עשוי להריח. ומשום הכי ניחא דלא אמר המוכר בשמים חייב לברך על כל פעם שעוסק בהם, אלא ודאי דפטור כיון שלא נתכוין להריח וכןמשמע בגמ' דאמר נכנס והריח ריח כו':
והרב אשל אברהם [בוטשאטש] שם כתב "הט"ז ז"ל כתב בחנות בשם שאם אין כוונתו להריח אין צריך לברך. והמג"א ז"ל כתב שבחדר שאינו חנות אינו מברך. הגם דאפושי פלוגתא לא מפשינן, מכל מקום אי אפשר להשוותן בכך, כי מסברא גם בחדר אם מכוון להריח מדוע לא יברך. ואולי יש לומר חילוק בין כוונה להריח בין כוונה להנות מהריח וצריך לדבר עיון ע"כ:
והנה בשער הכוונות [ד"ע ע"ד] כתב "ואחר כך תבוא לבית ותעשה הקפת השלחן להמשיך אור המקיף של החיצוניו' הנה"י ואח"כ תקח בידך ב' אגודות הדס וכמ"ש רז"ל במ' שבת פ' במה מדליקין על ההוא גברא דרהיט ובידי' תרין מדאני אסא וראוהו רשב"י ור"א בנו בצאתם מן המערה ואמרו חזי כמה ישראל זהירין במצות כו' וקחם בין ב' ידיך ימנית ושמאלית ותחברם יחד ותברך עליהם בורא עצי בשמים ואח"כ תריח בהם.
ולהלן [ע"ב ע"ג] כתב "ואחר ברכת המזון תחזור לקחת ב' אגודות של הדס בב' ידיך ותחברם יחד בכונה הנ"ל ותאמר זכור ושמור בדבור אחד נאמרו ואח"כ תברך ברכת עצי בשמים ותריח". ורבים שאלו הכיצד יתכן שאותם הדסים שבירך עליהם כבר, והם מונחים לפניו על השלחן, חוזר ומברך עליהם, והרי ברכת המזון לא הוי הפסק לענין ברכת הריח.
ובשו"ת רב פעלים [ח"ב או"ח סימן ל"א] כתב "הגם דברכת המזון חשיב סילוק, היינו לענין מיני מאכל ומשתה, אבל לענין הנאת הריח לא נגע ולא פגע, על כן לא יחזור ויברך עליהם אחר בהמ"ז כיון דהם עודם לפניו. ומ"ש בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל [דע"ב ע"ג] תחזור לקחת ב' אגודות של הדס בשני ידיך, ותחברם יחד בכונה הנז"ל, ותאמר זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, ואח"כ תברך ברכת עצי בשמים ותריח עכ"ל, נראה פשוט דלא איירי בהיכא שנשארו אגודות ההדס לפניו על השלחן אחר שבירך עליהם קודם קידוש, אלא איירי בהיכא דסילקום והניחום במקום הראוי להם שלא יתייבשו, ועתה אחר בהמ"ז חוזרים ומביאים אותם, ולכן מברך עליהם שנית, וזה פשוט, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר".
וכן חזר וכתב בספרו בן איש חי [ב, וירא כ"א] "אחר בהמ"ז תחזור ליקח שתי אגודות ההדס בשתי ידיך, ותחברם יחד ותאמר "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" ואחר כך תברך ותריח, וכנזכר בדברי האר"י ז"ל בשער הכונות. ונראה לי שצריך להסיר ההדס אחר קידוש שכבר בירך עליו, ולהצניעו במקום אחר, כדי שיוכל להביאו אחר בהמ"ז ולברך עליו שנית, אבל לא ישאר לפניו, אף על גב דבהמ"ז חשיב סילוק, הא איכא פלוגתא בזה. ולפי דעת רבינו האר"י ז"ל מנהג טוב לקרות בכל ליל שבת אחר ברכת המזון המשנה דמסכת עירובין, ואנו לא נהגנו בזה ומי שאפשר לו תבוא עליו ברכה".
ועיין למרנא החיד"א זיע"א בברכי יוסף [מ"ו, ו], וכן בהליכות עולם [חלק ג עמוד צ"ב]. מה שכתבו בזה.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה