שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 290366

ב"ה, לכבוד הרב שליט"א, ביום שישי שאלתי ברדיו את הרב על כיסוי הראש בטלית בכמה מקומות בתפילה, ורציתי אם יוכשר בעיני הרב להשיבני בהרחבה כדי שאוכל לעיין בענין.

תשובה

בשו"ת תרומת הדשן [סימן י] נשאל גבי כיסוי ראש מקליעת קש ובו נקבים, אם מועיל להתפלל כשהוא לראשו, והביא ראיה מה שאמרו [כתובות ע"ב, א] לגבי גילוי ראש דאשה, יש לה סמך מן התורה דמוזהר עלה, ואפ"ה קאמר התם, דמדאורייתא בקלתה על ראשה שריא, ואפילו ברה"ר, ומחצר לחצר דרך מבוי, ואפי' משום דת יהודית לית לה בה. הא קמן, דאפי' סל, דאינו דומה כלל לכיסוי הבגד, שהרי הוא חלול בכמה מקומות, לפי שאינן קלועין יפה, וכ"ש כובעין של קש, הוא קלוע מרוצף ומהודק היטב, ודומה לכיסוי של בגד וכו', י"ל דודאי איסור גילוי הראש דהתם, איננו אלא משום פריצות דגברי, והיכא דלא שכיחא רבים, כגון בחצר אין קפידא; אבל איסור גילוי ראש דהכא, משום קלות ראש כלפי שמיא, דמדכר שם מקום ב"ה שלא באימה וביראה".
וכתב מרן ז"ל בבית יוסף [סימן ח, ב] "מכסה ראשו שלא יהא בגילוי הראש. גם זה מדברי בעל העיטור (שם) ונראה דלאו למימרא שיכסה ראשו כדי שלא יהא בגילוי הראש לגמרי שאין זה מענין מצות ציצית ועוד דהיאך הלך לעשות צרכיו וליטול ידיו בגילוי הראש אלא היינו לומר שאע"פ שראשו מכוסה דרך צנועים להטיל סודר או טלית על ראשם וכדאיתא בשלהי פרק קמא דקדושין (כט:) משתבח ליה רב חסדא לרב הונא ברב המנונא דאדם גדול הוא א"ל לכשיבא לידך הביאהו לידי כי אתא חזייה דלא פריס סודרא א"ל מאי טעמא לא פריסת סודרא א"ל דלא נסיבנא ופירש רש"י דלא פריס סודרא כדרך הנשואין שהיו רגילין לכסות ראשם עכ"ל ופשיטא שלא היו הבחורים הולכים בגילוי ראש ממש אלא ודאי היינו סודר או טלית שפורסין על הראש לצניעות ולפי שכיסוי זה מכניע את לב האדם ומביאו לידי יראת שמים וכדאיתא בסוף מסכת שבת (קנו: וע"ש) דאמרה ליה אימיה לרב נחמן בר יצחק כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא לכך כתב שיכסה ראשו בטליתו כדי שלא יהא בגילוי ראש מסודר או טלית שדרך ליתן על כסוי התחתון שבראש. ואפשר דהכי קאמר יכסה ראשו בענין שלא יהא בגילוי ראש מטלית של מצוה שצריך שיכסה ראשו בציצית לקיים מצות ציצית מן המובחר".
וכתב מרן ז"ל בשולחן ערוך [צ"א, ג] "יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש.
ובכנסת הגדולה [הגב"י או"ח צ"א, ב] כתב בשם שו"ת מהרש"ל [סימן ע"ב] "לא הזכיר הטור גילוי הראש כי אם לגבי תפילה, לא לגבי קריאת שמע, אבל מה אעשה שהעם נהגו בו איסור ואין להקל בפניהם וכו', ואם אינו יכול להניח על ראשו דבר כבד יכסה ראשו בבגד פשתן או במשי. ומכל מקום, מי שירצה לברך ברכת הנהנין והוא בלילה שאין לו כובע או כשרוחץ באמבטי, די לו במה שמכסה את ראשו בידיו. ועיין בתרומת הדשן סימן י', שהביאו רבינו ז"ל לפנינו בעמוד ד', דסובר דאסור להתפלל ולברך בגילוי הראש".
ובשו"ת הרש"ל ז"ל [סימן עב] חילק בין הנחת ידו על לבו, היינו משום שכן דרך האדם להניח ידו על לבו ואינו נראה בזה כיסוי, לבין להניח ידו על ראשו אין זה דרך האדם לכן שפיר חשיב כיסוי.
והמגן אברהם [צ"א, ד) דחה את דבריו וכתב שאין לסמוך עליו בזה. ע"ש. וכן כתבו מרן השלחן ערוך. והחיי אדם (כלל א' אות ט'), הגאון רבי זלמן (אות ד'), באר היטב [ד], בן איש חי [וישלח טז] ועוד.
וכתב הגאון היעב"ץ זיע"א במור וקציעה [סימן ח] "ולא הבנתי מה שכתב במגן אברהם [אות ג] דמשמע בקידושין דבחור שלא נשא לא היה מכסה ראשו בטלית. ומי שאינו ת"ח אפילו נשוי לא היה מכסה. עכ"ל. טלית מאן דכר שמה, התם בסודר איירי, וסודר דבר אחד וטלית דבר אחר, שהסודר כיסוי הראש, והטלית כיסוי הגוף, כדאמרינן בהרואה [ברכות ס, ב] כי פריס סודרא ארישיה לימא עוטר, כי מיעטף להתעטף, וגבי כוס דברכת המזון אמרינן [ברכות מט, ב] מר פריס סודרא ומר מיעטף. והכי מוכח בהרבה מקומות, ועיין לקמן סימן ש"א.
ופשוט שבשעת תפלה שניהם צריכים, רצוני בין סודר בין טלית, לת"ח ולשאינו ת"ח לנשוי ולבלתי נשוי הכל שוין בזה, רק שלא בשעת התפלה אז היה מנהגם של ת"ח בסודר, ולא שאר העם, אף על פי שלא היו הולכים בגילוי הראש כדברי הרב בית יוסף, כי בלי ספק היה להם כובע על ראשם לכל העם מקצה, רק הסודר שעוטף בו הראש למעלה מן הכובע כדרך שהטלית עשוי לעטיפת הגוף על הבגדים, זה היה מנהג הצנועים בלבד לילך בהם כל היום, והיו מצויינים וניכרין על ידי כך התלמידי חכמים מן השאר. כמ"ש [שבת עז, ב] מאי סודרא סוד ה' ליראיו, כי המון העם העוסקים במלאכה שארית היום לא יתעטפו בהם שכבדים עליהם ומעכבין אותן מלעשות מלאכתן על כן לא היו נושאין אותן כי אם בשעת תפלה. וק"ל.
והעיקר הוא שאין חילוק בין נשוי לשאינו נשוי, ות"ח ושאינו, לענין טלית דמצוה דלא סגי בלא"ה, דזימנין דענשי אעשה, ולא מפלגי בין נשוי לפנוי, דשאר אינשי נמי, מאן פטרינהו ממצוה, במי שאין לו טלית קטן, ואף במי שיש לו טלית קטן מכל מקום מצוה היא להתעטף עכ"פ בשעת תפלה כדכתיבנא לקמן בסי' כ"ד.
ותו כיון דמצוה היא וצורך תפלה, ליכא נמי לפלוגי כלל, אלא הכל צריכין עטוף לתפלה דשחרית לכל הפחות. וזה פשוט. וכן הוא מנהגן של ישראל תורה. ועיין מה שכתבתי בס"ד בלח"ש מ"ה פ"ח דב"ק.
וכן כתב עוד במה שכתב דעל כל פנים לא יכסה ראשו לגמרי וציין עיין סוף סימן כ"ז. איברא לא משמע מידי מהתם, ההיא שלא בשעת התפלה מיירי, ולומר שלא יכסנו בכובעו ובבגדו וסודרו כל היום, כדרך שנוהג בשל יד, קא משמע לן דשל ראש שאני, דאורחייהו בגילוי, ואפ"ה לאו דעת הכל היא ואיתא התם מאן דאמר דלאו מילתא היא. עיין שם בבית יוסף" עד כאן דבריו.

נושאי השאלה

תפילה וברכות - נוסח כוונות וביאורי התפילה - הנהגות בתפילה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א